שתף קטע נבחר
 
צילום: אורנית גורטלר, Jupiter

האוטובוס איחר - האם כדאי לתבוע פיצויים?

כשיושבים בתחנה ומחכים להסעה כל דקה יכולה להיראות כמו נצח. לא פעם, רכב ההסעות מאחר וזעמו של הנוסע המתוסכל גובר. האם כדאי לפנות לבית המשפט ולבקש צדק? בדקנו

על פי החוק, על חברת אוטובוסים חלה האחריות להפעיל את קווי השירות שברשותה לפי תנאי הרישיון, לוודא כי הנהגים יוצאים בזמן ליעדם ומקפידים על מסלולי הנסיעה, כפי שנקבעו ופורסמו. הפרת התחייבות זו מהווה הפרת חובה חוקית וכן הפרת התחייבות כלפי ציבור הנוסעים, המובילה ככלל לנשיאה באחריות לתוצאות ההפרה.

 

 

נוסעים רבים שמשתמשים מדי יום בתחבורה הציבורית כדי להגיע לעבודה, ללימודים, לסידורים אישיים או לכל מקום אחר, מתלוננים לא אחת על התנהלות התחבורה הציבורית, בניגוד להוראות החוק, ומציגים שלל בעיות: איחורים, אי עמידה בלוח הזמנים, אי עצירה בתחנה, יחס מזלזל לנוסעים ועוד.

 

לעיתים, הגשת תביעה נמצאת מוצדקת בעיני בית המשפט ומזכה את הנוסע הממורמר בפיצוי, אולם חשוב לדעת שישנם מקרים בהם בית המשפט קובע באופן חד-משמעי כי חברת האוטובוסים אינה "אשמה", דוחה את התביעה ואף מחייב את התובע בהוצאות. מתי זה קורה? לפניכם מספר מקרים הממחישים את הנושא.

 

אפקט הגשם

בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב דחה תביעה שהגיש סטודנט למשפטים נגד קווים תחבורה ציבורית בע"מ. הסטודנט משתמש באופן תדיר באוטובוסים של קווים בקווי הנסיעה של קריית אונו ואור יהודה, והוא העלה בפני בית המשפט טענות רבות באשר לטיב השרות המסופק לו.

 

טענה מרכזית אחת של הסטודנט היתה, כי הוא איחר להגיע ליעדו בשל איחור אוטובוס של קווים. אין מחלוקת כי האוטובוס איחר בשל תנאי מזג האוויר ששררו באותו יום, כלומר: גשמים מרובים ועזים.

 

בעניין זה הסטודנט טען כי היה על חברת קווים "להיערך" לקראת מזג האוויר, כך שהאוטובוסים שלה לא יאחרו להגיע לתחנות לפי לוח הזמנים הקבוע, כתוצאה מתנאי מזג האוויר שהיו אמורים להיות בידיעתה מראש על פי התחזית.

 

השופט צבי כספי דחה את התביעה וקבע כי "ספק בעיני אם יכולה ו/או צריכה הנתבעת להכין מערכים של אוטובוסים למקרים, מעטים יחסית, שבהם משתבשת התנועה בישראל עקב גשמים, ויורשה לי להוסיף, שכלל הציבור היה שמח אם היו יורדים בישראל כמויות כאלה של גשם שהיו מצדיקות הקמת מערך כזה".

 

השופט הוסיף כי לא מדובר אלא במקרה הנובע מתנאי החיים בישראל, ולא סביר להגיש תביעה בשל איחור של אוטובוס עקב גשם, כשם שלא סביר להגיש תביעה עקב קריעת חוטי חשמל עקב סערה, או קלקול ברמזורים או כל דבר אחר שנובע מתנאים שגם אם אינם בגדר "כח עליון", אין הם תנאים של יום יום ואין סיבה להשקיע משאבים כספיים למציאת פתרונות להם.

 

כאמור, השופט דחה את התביעה (כמו גם תביעה נוספת שהגיש הסטודנט), וחייב אותו בהוצאות של 750 שקל. (ת"ק 53104-12-10 זוננפלד נ' קווים תחבורה ציבורית בע"מ)

 

מתי האוטובוס יצא? 

תביעה נוספת הנוגעת לאי עמידה בזמנים הוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה נגד חברת קונקס. התובע ביקש פיצוי של 15 אלף שקל בשל מספר אירועים, שלטענתו אירעו בזמן שהשתמש בשירותי החברה.

 

התובע טען כי במספר הזדמנויות שונות, נהגי קונקס לא עמדו בלוחות הזמנים הקבועים לקווי האוטובוס הרלוונטיים, והדבר הסב לו נזקים. כך למשל, התובע טען כי ב-6 בנובמבר 2009 הוא המתין בשעה 12:55 לאוטובוס בקו מס' 7 שלא הגיע, ומשכך, בשעה 13:30 עלה על קו 8. כתוצאה מכך "הפסיד" התובע כחצי שעה, הוא לא הספיק לסיים את עבודתו לפני כניסת השבת ואיחר לבית הכנסת.

 

בתשובה לטענות התובע, הגישה קונקס לבית המשפט את סידור העבודה של הנהגים בקווי 7 ו-8 במועד הרלוונטי, וכן תיעוד מדויק, ברמה של דקות ושניות, של הזמנים בהם יצא כל אוטובוס מתחנת המוצא ואת זמן הימצאותו בכל תחנה ותחנה עד לתחנת הסיום.

 

השופטת אילונה אריאלי קבעה, כי מעיון במסמכים ובדו"חות עולה, כי קוי 7 ו-8 יצאו במועדם. "אינני מקבלת את טענת התובע (...) ולפיה אם האוטובוס איננו מגיע לתחנה ברחוב הנביאים בתוך 15 דקות, הרי שהוא חורג מלוח הזמנים. השעה הרלוונטית לבחינת עמידתה של הנתבעת בלוח הזמנים, היא השעה בה יוצא האוטובוס מתחנת המוצא. אך טבעי הוא, שזמן הנסיעה של האוטובוס מתחנת המוצא ועד לתחנה הסופית, עשוי להשתנות בהתאם לתנאי התנועה והדרך הרלוונטים לאותו מועד.

 

בשעות של עומס תנועה עלול האוטובוס להתעכב בדרכו, הנסיעה תארך זמן רב יותר ובהתאם לכך עשויים זמני ההמתנה בתחנות האיסוף שבדרך להשתנות. אין בכך כדי לקבוע שהנתבעת מפרה את תנאי הרישיון, וזאת כל עוד האוטובוס יוצא מתחנת המוצא בזמן".

 

בדומה לכך, נדחו גם טענותיו האחרות של התובע, והוא חויב בהוצאות משפט של 800 שקלים. (ת"ק 32012-06-10 יעקבי נ' קונקס).

 

מפסק דין זה עולה כי נקודת הזמן לבחינת השאלה האם היתה חריגה מלוח הזמנים היא השעה שבה יצא האוטובוס מתחנת המוצא. יצא בזמן והתעכב בשל עומס? הנוסע שחיכה בתחנה לא יהיה זכאי לפיצוי.

 

שאלת הסבירות 

ואיזה איחור יחשב לסביר בעיני בית המשפט כאשר מדובר בנסיעה ארוכה? שאלה זו עמדה על הפרק בתביעה שהגיש נוסע לבית המשפט לתביעות קטנות בחדרה. הנוסע טען כי אגד איחרה להגיע לתחנה בה חיכה, ועל כן מגיע לו פיצוי.

 

ב-18 בנובמבר 2010 התובע המתין בתחנה המרכזית בחדרה לצורך נסיעה לעפולה, מקום מגוריו. על פי כתב התביעה, שעת ההגעה של האוטובוס היתה אמורה להיות בשעה 11:10 , אך הוא הגיע רק בשעה 11:32 - באיחור של 22 דקות. בשל איחור זה תבע התובע פיצוי של 2320 שקלים.

 

בכתב הגנתה אישרה אגד את האיחור, אך ציינה שהוא סביר בהתחשב בבעיות תנועה שעלולות להיות. אגד טענה, כי כאשר אוטובוס יוצא מתל אביב לכיוון קריית שמונה, בשעה המצוינת, האפשרות כי ההגעה תהיה באיחור היא אפשרות סבירה ולעיתים בלתי נמנעת.

 

סגן הנשיא השופט אביהו גופמן קיבל את גרסת אגד, וקבע כי האוטובוס התעכב בשל סיבות שלא תלויות באגד. "אציין מיד שאכן ייתכן שהתנהלות האוטובוס ביום האירוע היתה ארוכה מן המקובל, אך אין הדבר מעיד על רשלנות. כאשר הובהר שהאוטובוס יצא מת"א בשעה יעודה לא ניתן להבטיח שיגיע בשעה היעודה לכל תחנה במסלול נסיעתו בדיוק באותה שעה בכל יום. קיימים נתונים דינמיים שלא ניתן לצפותם ולהיערך להם מבעוד מועד", כתב השופט בפסק הדין.

 

השופט הדגיש כי במקרה זה מדובר באיחור של 22 דקות, כאשר מדובר בקו ארוך מת"א עד קריית שמונה, כאשר נסיעת האוטובוס בקו זה עוברת דרך רמת גן ופתח תקווה. נקבע, כי איחור של 22 דקות הוא איחור סביר בנסיבות העניין. התביעה נדחתה, אך ביהמ"ש החליט שלא לחייב את התובע בהוצאות (משום שכן היה איחור מסוים). (תק (חד') 19343-02-11‏ ‏ אריה חדד נ' אגד - תחבורה ציבורית בע"מ)

 

סיכום

מפסקי הדין עולה כי לא כדאי לרוץ ולתבוע על כל איחור. במקרים בהם האוטובוס התעכב, לא הגיע בזמן או שינה מסלול בשל סיבות שאינן תלויות בו (תנאי מזג אוויר קשים, דרכים חסומות וכד'), לא ניתן לקבוע כי הוא התרשל וכי לנוסע שאחר להגיע ליעדו מגיע פיצוי. עם זאת, במקרים שבהם האוטובוס לא הגיע כלל, איחר בצורה משמעותית, לא עצר בתחנה מסיבה שאינה מוצדקת, פני הדברים שונים, וייתכן כי בית המשפט יחייב את חברת האוטובוסים לפצות את הנוסעים.

 

עו"ד אורנית אבני-גורטלר עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית .

 

יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עומס בתחנת האוטובוס
צילום: ירון ברנר
מומלצים