המבקר: סכנת חיים בכבישי המגזר הערבי

כרוניקה של תאונה קטלנית ידועה מראש. באחד הדו"חות החמורים שפרסם בשנים האחרונות בנושאי תחבורה, מצביע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, על מחדלים מסכני-חיים בתשתית הבטיחות בערים קלנסווה וכפר קאסם. מבדיקה שערך בין אוקטובר 2010 וינואר 2011, מצא משרד המבקר עשרות מפגעים וליקויים קשים - החל בכבישים סדוקים ומעברי חצייה לא מזוהים, מחסור חמור בתאורת רחוב ופסי האטה שמסכנים נהגים.

המבקר בדו"חות חמורים נוספים:

• דו"ח המבקר: יו"ר הרשות פעלה לקידום בטר פלייס
• דו"ח המבקר: משרד התחבורה הכשיל את הרשות לבטיחות
  

משאיות נוסעות לאחור, ילדים נפגעים - כביש בקלנסוואה(צילום: עידו ארז)

עוד בערוץ הרכב של ynet:

• מדבקת מלשינון לנהגי ליסינג, אבל לא לח"כים?
• פרסום ראשון: המדינה רוצה יותר נשים באוטובוס
• המלצה: איסור מוחלט על שימוש בסלולרי בנהיגה
  

המבקר מבהיר כי התמונה העולה מהביקורת בשתי הערים אינה ייחודית להן, וסביר להניח כי היא משקפת את מצב הבטיחות בכלל המגזר הערבי. "יש להניח שהמצב ברוב הרשויות האחרות במגזר הלא-יהודי אינו שונה, ואולי אף גרוע יותר", כותב המבקר בסיכום הדו"ח. לדבריו, על העיריות לפעול לאלתר לתיקון הליקויים, אך גם משרדי התחבורה והפנים נקראים לקבל אחריות על הבטיחות בדרכים בתחומי הרשויות המקומיות.

יש לציין כי מחקרים שנערכו בעבר הצביעו על קשר אפשרי בין רמת תשתית ירודה, והתנהגות לקויה של נהגים והולכי רגל במגזר הערבי. מחקר שנערך עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ב-2007, מצא כי "בישובים שבהם איכות התשתיות ירודה, הולכי הרגל חוצים את הכביש באופן לא בטיחותי, ודפוסי המשחק של הילדים בשעות הפנאי גם אינם בטיחותיים".

לאן נעלמו מעברי החצייה?

על-פי נתוני הרשות לבטיחות, המגזר הלא-יהודי מעורב בתאונות דרכים בשיעור גבוה משמעותית מחלקו באוכלוסייה. במשרד המבקר מציינים כי המגזר מהווה 20% מכלל האוכלוסייה, אך "ב-2010 נהרגו בתאונות 126 בני אדם מהמגזר הלא-יהודי, ששיעורם כ-36% מכלל ההרוגים בתאונות באותה שנה". עוד אומרים שם כי בשנים 2006 עד 2010 חלה עלייה של 18% במספר ההרוגים בתאונות במגזר הלא-יהודי, בזמן שבקרב יהודים חלה ירידה של כ-26% במספר ההרוגים.

על הקשר בין תאונות ותשתית לקויה הצביעו מחקרים רבים בעבר, ובכלל זאת גם על בעיית התשתית החמורה במגזר הערבי. במשרד המבקר מצטטים מחקר של הרשות מ-2003, לפיו "בעייתיות של מצב התשתיות ביישובים ערביים - כגון: חוסר הפרדה בין מסעה ומדרכה, חוסר נתיבים מוסדרים, חוסר סימון ותמרור - משתקפת בכל סוגי התאונות". אותו מחקר גם מצא כי "במגזר הערבי קיימת נטייה ליותר תאונות רכב בודד, דבר שבדרך כלל מעיד על בעיות בתשתיות הדרכים".

את הרשימה הארוכה של מפגעים וליקויים שמצא המבקר בקלנסווה וכפר קאסם, אפשר ללא ספק לקשור באופן ברור עם תאונות דרכים:

• תמרורים שמהווים מפגע בטיחותי, למשל כאלה שנפלו או דהו.
• מעברי חצייה רבים דהו, עד כדי כך שלעתים אי-אפשר להבחין בהם.
• רחובות אינם מסומנים בסימוני צבע, ובמקומות שנצבעו בעבר - דהה הצבע.
• כבישים רבים סדוקים ומשובשים, ובכמה מהם פתחי הניקוז אינם מכוסים.
• במדרכות רבות חסומה דרכם של הולכי רגל, למשל בגלל מכלי אשפה.
• במדרכות רבות נמצאו מהמורות, שמסכנות את הולכי הרגל - בעיקר בחשיכה.
• רחובות, מעברי חצייה וצמתים אינם מוארים כיאות, או שאינם מוארים כלל.
• מעקות בטיחות, למשל בקרבת בתי ספר, התפרקו ולא תוקנו.
• פסי האטה אינם תואמים את הנחיות משרד התחבורה, ומסכנים את הנהגים.
  

"ליבת עיסוקיו של משרד התחבורה"

המבקר קובע כי האחריות העיקרית לליקויים הרבים נופלת על העיריות, שלא דאגו לתיקונם ולא הכינו כנדרש תוכניות-אב לתחבורה - שאחד מיעדיה הוא הגברת הבטיחות בדרכים, וצמצום מספר התאונות. עוד מצא המבקר כי שתי העיריות אינן פועלות להקמת תשתיות בטיחות חדשות, ואינן נוקטות פעולות נחוצות לבדיקת הקשר בין תאונות וליקויים בתשתית.

בדו"ח שפרסם היום, כותב המבקר כי "ראוי שהעיריות והעומדים בראשן יפעלו נמרצות לטיפול בתשתיות התחבורה והבטיחות בדרכים בתחום יישוביהן, הן בפן המניעתי והן בפן התגובתי. לשם כך הם נדרשים לפעול לניצול מלוא התקציבים העומדים לרשותם ולגיוס המשאבים הנדרשים הן מקופת העירייה עצמה, על ידי שינוי סדרי העדיפויות וגביית ההיטלים המתחייבים כמו דמי השתתפות בגין סלילת כבישים, והן ממקורות חיצוניים".

עם זאת, לדעת המבקר גם למשרדי הממשלה יש חלק במצב הירוד של תשתית הבטיחות בשתי העיריות - ובעיקר למשרד התחבורה. "הסדרי תנועה ברשויות המקומיות ובייחוד הבטיחות בדרכים, הם מן הנושאים שבליבת תפקידיו ועיסוקיו של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים", כותב המבקר. "ראוי שמשרד התחבורה יקבל עליו אחריות להגברת הבטיחות בדרכים בתחומן של רשויות מקומיות שלא פעלו דיין בנושא, וכן יגביר את מעורבותו בנושא".

משרד הפנים מקבל, ומתנער

להתייחסות דומה זוכה משרד הפנים, אשר לדעת המבקר "בתוקף היותו המשרד המסדר והאחראי לרשויות המקומיות, יקבל עליו אחריות בנושא הבטיחות בדרכים בתחומי הרשויות המקומיות - בייחוד בכל הנוגע לעניינים הקשורים למילוי ההוראות שנקבעו לעניין זה, ויגביר את מעורבותו בתחום זה".

אלא שתגובת משרד הפנים לטיוטה שהעביר המבקר ביוני 2011, הייתה בתחילה - "אין תגובה". לאחר שהעיר המבקר כי מאחר שהמשרד אחראי לרשויות המקומיות "בתוקף אחריותו עליו לבחון מהן הסיבות שהביאו להיווצרות מצב עגום זה", השיבו במשרד הפנים כי הם מקבלים את ממצאי הדו"ח, וסבורים "שכל הרשויות המקומיות אכן חייבות ליצור תשתית נאותה של בטיחות".

אלא שלמרות שקיבלו את ממצאי הדו"ח, במשרד הפנים הבהירו כי הם אינם יכולים לפקח על נושא הבטיחות בדרכים ברשויות מקומיות. "המשרד אינו הגורם המקצועי שביכולתו לבדוק את תקינות פסי האטה, מעגלי התנועה והסדרי התנועה הנדרשים", כתבו במשרד בתשובתם למבקר. "הסמכויות החוקיות בעניין זה הוקנו למשרד התחבורה, אשר על כן אין לצפות ממשרד הפנים לבצע תפקידים שלא הוטלו עליו מכוח החוק".