הדמעות זולגות מעצמן: מדוע בוכים בצפון קוריאה?
בעולם התקשו להבין את ביטויי האבל שהפגינו תושבי צפון קוריאה עם היוודע דבר מותו של קים ג'ונג איל, מי שדיכא והרעיב אותם. "הם מרגישים חסרי ביטחון, זה התוצר של שטיפת מוח"
תסמונת "הילד היתום", חיים של שקר שהופך למציאות ודורות של תלות במנהיג. מומחים לפסיכולוגיה, למדעי המדינה וללוחמה פסיכולוגית שוחחו עם ynet בניסיון לשפוך אור על הדמעות ההיסטריות שנשפכו בצפון קוריאה בעקבות מותו של קים ג'ונג איל, שבעיני העולם נתפש כמנהיג שדיכא את בני עמו, הרעיב אותם והרג בהם במשך כמעט שני עשורים.
מותו של רודן - ידיעות אחרונות ב-ynet:
יש מי שדווקא צוחקים על קים ג'ונג איל
מוקף בפרחים: גופתו של קים הוצגה לראווה הבן, הצבא או קיצונים - מי ישלוט בצפון קוריאה?יחיאל קלר, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, הסביר כי מדובר בתופעה מוכרת במשטרים טוטליטריים – ראיית מותו של המנהיג כמקביל להתייתמות. "הדוגמה הדומה הטובה והמוכרת ביותר היא התגובה של הרוסים למותו של סטלין. זו תחושה של אבל אישי עבור אותם אנשים שמלידה נמצאים במסגרת של פולחן למנהיג. גם פה בארץ היה אבל אישי על מות סטלין, בין היתר של חברי השומר הצעיר, זה מראה שלא מדובר רק בפחד וכפייה".
"הם נמצאים במצב כמו של ילד, גם כאשר מדובר באנשים מבוגרים, שעברו התעללות תחת המנהיג", מסביר קלר, מומחה לקוגניציה חברתית וחשיבה יומיומית, את היחס למנהיג במשטרים דכאניים. "הם מרגישים חסרי ביטחון, הם לא מבינים איך הם יתנהלו בלעדיו, זה התוצר של שטיפת המוח. הם מרגישים כמו ילדים בהסתלקות של אחד ההורים. ילדים שתוהים מה נעשה עכשיו, התייתמנו".
קלר מעריך שרוב ביטויי האבל הקשים שנראו על מסכי הטלוויזיה הם אותנטיים. "כשאתה חי במציאות מסוימת, זה מה שאתה מכיר, וזה מה שאתה מבין - שכל מה שטוב מגיע מהשליט. אז גם אם המציאות היא של בית כלא ורעב, כשאתה מאבד את המנהיג אתה מאבד הכול. וזו עבורם תחושת ההתייתמות", סיכם קלר.
מיניסטריון האמת בפעולה
פרופסור יוסי שיין, ראש בית הספר לממשל ולמדיניות באוניברסיטת תל אביב הסביר כי גילויי האבל נובעים מהבסיס של המערכת הטוטליטרית - השקר. "זוהי מערכת הפועלת תוך שליטה אידיאולוגית מוחלטת, פיזית ומנטלית, הבנויה על עינוי הנפש, הגוף ורוח האדם. היא משיגה זאת באלימות בלתי מוגבלת במטרה להכפיף את האדם למנהיג הנתפס כביטוי לאדם עצמו. כך היא יוצרת את השקר הגדול - המנהיג שגורם סבל בלתי משוער, הוא הטוב בהתגלמותו".
במערכות אלה, המדכאות את רוחו של האדם ומגייסות את כל כולו להאדרת המשטר והמנהיג "אין מקום לביטויים חופשיים, המאיימים על המערכות". לדברי שיין, "הבכי הקולקטיבי הוא כמו כל פעולה קולקטיבית במשטר הזה - כולם רעבים אך מודים על הטוב ואומרים שהם מרוצים, סובלים סבל נפשי אך מצהירים שהם מאושרים. השקר הוא מוחלט".
"עינוי הנפש הזה של המערכת יוצר פער עצום בחיים. האדם לא יודע מה אמת ומה שקר, כולל בביתו. ההלשנה היא בתוך הבית, ואוי ואבוי אם לא תבכה. זהו טרור טוטאלי לנפשו, גופו ורוחו של האדם", סיכם שיין.
ד"ר רון שלייפר, מומחה ללוחמה פסיכולוגית מבית הספר לתקשורת במרכז האוניברסיטאי באריאל הסביר
גם הוא כי המצב הקבוע בו חיים הצפון קוריאנים מחלחל לתודעה ומעצב אותה. "הכול נשלט על ידי המדינה, כל המערכת. התהליך החינוכי-לאומי מתחיל בפעוטון. כבר אז מחדירים להם כמה רע בחוץ לאמריקנים ולתומכיהם, וכמה טוב להם, אם לא חומרית, אז לפחות ערכית - דרך הצדק והשוויון. הם לא מכירים משהו אחר".
"כשצפינו בהם בוכים אתמול חיפשנו לראות אם הם מציצים בין האצבעות לראות אם מישהו משגיח, אבל זה לא קרה", הוסיף, "הם מחונכים שזה המצב הטבעי בעולם – המנהיג הוא הכול. ואם הוא לא כאן, הכול בסכנה".
לפנייה לכתב/ת 
