פוראבר אנד אבר?

רשת פוראבר 21 פתחה סניף ראשון בישראל וכתבתנו נדחקה בין ההמונים להתנסות ראשונה ממנה יצאה בשן ועין ועם לא מעט ביקורת, אבל גם עם כמה שקיות ותובנות מעניינות

דנה קאיפורסם: 21.12.11 , 11:34

אתחיל בגילוי נאות – לא הכרתי את 21 Forever לפני שהם הכריזו על פתיחת סניף ראשון בישראל. שמעתי מחברות סיפורי הצלחה מטיולי הקניות שלהן בחו"ל, ואחייניתי שהתלוותה אלי אמש הוסיפה שבחים על הסחורה האופנתית והמחירים הנמוכים המשתלמים.

עוד כתבות באתר לאשה

מהודרים. ספורטאים מתלבשים לסילבסטר

רון שחר: אב השנה רץ למיליון

קולקציות חדשות ותכשיטים מעלפים: חדשות האופנה

כך נבנתה הציפייה לקראת ענק הביגוד הטרנדי שהבטיח קונטרה למחירים היקרים של שאר הרשתות הזרות שמוכרות לנו את אותה הסחורה כמו בארצן אך בפערי מחירים משמעותיים לרעתנו. פסק הדין לאחר אמש – מחירים הוגנים אך הקולקציות לא עדכניות ומאכזבות.

הכוונות טובות אבל יש הרבה מקום לשיפור. 21 FOREVER(צילום: טרי ריצ'רדסון)

המאה ה-21

בניגוד לרוחות הקידמה שנשבו לרגע במחוזותינו לפני כחודש בשבוע האופנה הראשון הישראלי, בפתיחה של 21 Forever ראיתי פריטים ממוחזרים, לא רק מעונות קודמות, אלא מעשורים קודמים. כן, מי חשב שה- Mom Jeans יעשו קאמבק, מכנסיים רחבות עם קרעים, ייחשבו אִינִיים, או תכשיטים שניתן למצוא בשווקים יהוו את ה"דבר המגניב הבא" שנרצה ללבוש. אמנם אנו במזרח התיכון המנומנם אופנתית אך הטעם שלנו מעודכן למאה ה- 21.

ג'ינסים בגזרות שנות התשעים?(צילום: דנה קאי)

החנות עצמה מעוצבת לעילא, עם דגש על תקרה עם עיטורי גבס ושנדלירים שלא היו מביישות את ביתן של ה"מעושרות", אזורים מרווחים וברורים לשוטטות בין המתחמים השונים, מדרגות נעות בין הקומה הראשונה לשנייה, מראות גדולות - כמובן בשביל שנופתע מהיופי שלנו בעודנו עולות או יורדות בין פיזוז לביזבוז. בניגוד ל- M&H שבאותו עזריאלי, החנות נוחה להתמצאות, ללא תחושת מבוך או תעתוע ביציאה או בקופה.

אם כבר התעכבנו בקופה – אוי, התורים, התורים. לא משנה מאיזה ארץ מערבה מכאן יביאו לנו בשורה, בארצנו הקטנטנה מתייחסים לתורים כאל נקודות חלוקת מים ומזון, שלא עלינו, בשעת חירום. גם באירוע ההשקה המוקדם שהחל בשעה 18:00 אמש, ובמיוחד בגלים הנוספים של הפתיחה לקהל הרחב, העמידה בתור נמשכה כשעה וחצי, אם לא יותר. התור הזדחל, אנשים נצמדו ונמעכו, התרגזו, נדחפו מהצדדים, והצוות האדיב והסבלני יש לציין, התקשה לעמוד בקצב.

נמעכים בתור. הקהל מחוץ לחנות לפני הפתיחה(צילום: ערן גזיאל)

מרוב עצים לא רואים את היער

החנות מכילה רבבות פריטים; אופנת נשים והלבשה תחתונה, בגדי גברים ואקססוריז, ומפנקת גם במוצרים משלימים, החל במערכות אחסון לנסיעה ומארזים בעיצובים מתקתקים של מברשות איפור ומניקור, מברשת מקלחת, פיג'מות מאוירות ודקיקות, חלוקי אמבטיה ועוד.

המוני פריטים שאינם קשורים אחד לשני והיעדר טרנדים עכשוויים(צילום: דנה קאי)

מחלקת הנשים הציגה פריטים רבים שלא היה ביניהם כל קשר, ערבוביה של חולצות ושמלות שלא שיקפו את המגמות הנכונות לעונה. במחלקת הילדים חסר מבחר רחב יותר של פריטים, הוצגו חולצות עם הדפסים ילדותיים ופחות פנו למתבגרים שמנסים לחקות את אופנת המבוגרים. גם האקססוריז פיספסו את הטרנד של הענקים הצבעוניים והציגו מתכות רבות חסרות אופי ואמירה. אך שוב, המחירים כל כך נוחים והמגוון כל כך רחב שניתן היה למצוא כמה פריטים מובילים לישועה.

שימוש בולט בהדפסים היה זה של המגמה האתנית, אך מלבד כמה פריטים בודדים, (כמו סוודר העטלף שלמטה - איילים ופתיתי שלג בצבעי כחול שחור ושמנת) העיצוב לא ייחודי ולעוס.

נסיים בהמלצה לסטייליסט של הרשת בישראל: לא ברור מדוע הבובות והאימומים הציגו טוטאל לוק כל כך חלש, לא מקושר ולא מושך, כאילו נזרקו על הקולבים ברגע האחרון. בחירה מוקפדת יותר היתה מביאה לאימוץ הפריטים וההתרשמות הנכונה יותר מהם ביחד, ולחוד.

המגוון האדיר של הפריטים, הגודל העצום והמעוצב של החנות והניסיון של הצוות לשרת ביעילות את כל הלקוחות המרוגשים, עודדו אותי לחזור אל החנות, אולי בעוד כמה שבועות, אחרי שאתאושש - ובתקווה שירעננו את המדפים בעיצובים יותר שיקיים, צעירים, סקסיים ומעודכנים.