סרטן הדם: התרופה שהחזירה לשרה את החיים
לפני למעלה מעשור קיבלה שרה חיים את הבשורה הקשה: היא חלתה בסרטן דם מסוג CML. אחרי שסבלה מתופעות לוואי קשות בעקבות הטיפולים שעברה נמצאה התרופה שעזרה לה לקבל את חייה בחזרה. "היום אני חיה כאישה בריאה לחלוטין", היא אומרת, ומקווה שועדת הסל תאשר את התרופה לטיפול בקו ראשון למחלה גם בישראל
את מחלת הסרטן גילתה שרה חיים בת ה-62, גרושה ואם לשניים מבת-ים, ממש במקרה. "זה היה בשנת 2000", היא נזכרת. "אכלתי בננה בעבודה ונכנסה לי לגרון חתיכה גדולה מדי, מה שכמעט גרם לחנק. החבר'ה בעבודה נבהלו וישר לקחו אותי למיון. סיפרתי לרופא מה קרה והוא צחק, אבל אמר שאם כבר הגעתי למיון אז כדאי שאעבור בדיקות כלליות. אחרי בדיקת הדם הודיעו לי שאני מתאשפזת ולא סיפרו לי למה".
רק אחרי שבוע בבית החולים הגיע אל מיטתה הרופא ובישר לה את הבשורה שאף אחד לא רוצה לשמוע בחייו: "יש לך סרטן דם, לוקמיה".
"באותו רגע עברו לי מחשבות קשות בראש, הרבה פחד, הרבה חרדות", מספרת חיים. "אני אישה מאוד חזקה ואופטימית, אז אחרי ההלם הראשוני מהבשורה שפתאום נחתה עלי אמרתי לעצמי, טוב, חטפתי את המחלה, עכשיו צריך לצאת ממנה".
"יום אחד התעלפתי ברחוב ואיבדתי את ההכרה"
חיים עברה בדיקות נוספות שאישרו את האבחנה כי היא חולה בסרטן דם מסוג CML, ומאותו הרגע היא יצאה למלחמה על חייה. "הטיפול היחיד למחלה בתקופה ההיא היה בזריקות אינטרפרון, שאמורות היו להוריד את רמת כדוריות הדם הלבנות בגוף. הזריקות האלו היו נוראיות. יום אחד התעלפתי ברחוב ואיבדתי את ההכרה ואז החליטו הרופאים להפסיק את הטיפול.
"למזלי, באותה תקופה נכנסה תרופה חדשה למחלה בשם גליבק, ואפשרו לי להשתתף בניסוי בבית החולים הדסה. התרופה באמת עזרה למחלה אבל תופעות הלוואי היו איומות. כל האזור מסביב לעיניים התנפח וכמעט שלא ראו את העיניים שלי. אבל הדבר הנורא מכל היה התכווצויות השרירים בכל הגוף. אני עובדת כדיילת מכירות ובאמצע העבודה, אחרי כל תנועה הכי קלה שעשיתי, הגוף היה מתכווץ ולא יכולתי לעמוד בזה. הלילות היו בכלל סיוט אחד מתמשך וכמעט ולא יכולתי לישון".
חיים קיוותה שהתופעות יעברו עם הזמן, אבל שום דבר לא השתנה והן אף החמירו. "בסוף החלטתי על דעת עצמי לרדת מהתרופה, מה שגרם למחלה לחזור ולנקר בגופי שוב בשיא העוצמה תוך מספר חודשים מועט".
100 חולים חדשים בכל שנה
CML - לויקמיה מיאלואידית כרונית - היא אחת מארבעה סוגי סרטן הדם המוכרים. כ-15%-20% מכלל חולי הלויקמיה המבוגרים לוקים במחלה זו. בישראל מתגלים בכל שנה כ-100 חולים חדשים. מדובר במחלה שבה סוג מסויים של תאי הדם הלבנים הופך לממאיר ומתחיל להתרבות בקצב מהיר. כתוצאה מכך, התא הממאיר ממלא את מח העצם ומונע ממנו לייצר תאי דם בכמות ובתפקוד תקינים. למחלה שלב כרוני בו התקדמותה איטית יותר, שלב מואץ ושלב אקוטי, שהופך במהירות לקטלני.
עד לפני כעשור לויקמיה מסוג CML הייתה ידועה כמחלה קטלנית, ולחולים בה נשארו לא יותר מחמש שנים לחיות. הקרנות, השתלת מח עצם וכימותרפיה היו הדרכים היחידות שהציעה עד אז הרפואה להתמודדות עם המחלה. בשנת אלפיים חלה פריצת הדרך הראשונה בטיפול במחלה כשחברת התרופות נוברטיס הציגה לעולם את "גליבק", תרופה שתרמה להארכת חיים משמעותית של החולים ולמעשה יצרה מהפכה בתפיסת המחלה. ההתחלה הייתה מועדדת - בארצות הברית, בה נרשמו עד אז בכל שנה 2,000 איש שמתו מהמחלה, ירד מספר המתים ל-300 בממוצע. עד מהרה נכנסה "גליבק" כטיפול בסיסי (קו ראשון, ד.ק.) למחלה בכל העולם וגם בישראל.
אבל עם השנים התגלו גם החסרונות. התרופה החדשנית הצליחה לעזור רק לכ-60% מהחולים במחלה, וחלק אחר מהחולים נאלצו להפסיק את הטיפול בשל תופעות לוואי קשות, בדיוק כמו במקרה של שרה חיים. בנוברטיס הבינו שדרושה תרופה חדשה, שתצליח לעבוד מהר יותר ובאפן יעיל יותר מהטיפול בגליבק לעצירת המחלה בשלב הכרוני שלה ולהעניק לחולים בה איכות חיים סבירה ללא תפעות הלוואי המרובות שגרמה להם התרופה הקודמת.
כך נולדה טסיגנה – תרופת הדור החדש ל-CML, שהושקה לראשונה ב-2007, אז גם קיבלה את אישור מנהל התרופות האמריקאי (FDA). הטיפול בטסיגנה מבוסס על המבנה המולקולרי של גליבק, אך מדובר בתרופה סלקטיבית יותר היודעת לזהות את החלבונים המעורבים במהלך ויודעת גם לפעול כנגד מוטציות של החלבונים אליהם לא מתגברת תרופת 'הגליבק'.
בזכות השימוש בטסיגנה, יותר משני שליש מהחולים שנאלצו להפסיק את הטיפול בגליבק מבלי שעומדת לרשותם אפשרות טיפולית אחרת לסרטן מסוג זה, נשארו בחיים ושרדו את המחלה. המתנסים הראשונים בתרופה החדשה היו אלו שהגליבק, תרופת הדור הראשון, לא עבדה עבורם. התוצאות המיידיות היו כמעט ולא נתפסות. בקרב אחוזים גבוהים של החולים חלה נסיגה מוחלטת של המחלה ותופעות הלוואי הקשות שהיו מוכרות מהגליבק, כמעט ונעלמו כליל.
"היום אני חיה כאישה בריאה לחלוטין"
לאחר הניסיון הרע שלה עם הגליבק, גם שרה חיים שמעה על התרופה החדשה והמבטיחה. "הכרתי מישהי שהתחילה לקחת את התרופה וסיפרה שאין לה כמעט תופעות לוואי. הציעו לי להשתתף בניסוי שנערך בישראל, אבל מאוד פחדתי. בכל זאת מדובר בתרופה חדשה ואין הרבה תיעוד לגבי התוצאות שלה. בסוף החלטתי שאני הולכת על זה. תופעות הלוואי עם התרופה הישנה פשוט גמרו אותי. אני אישה חזקה ואופטימית, אבל החיים שלי עם התרופה הפכו לסיוט אחד מתמשך.
לפני כשנה החלה שרה חיים להשתמש בטסיגנה. "קיבלתי את החיים שלי בחזרה", היא מספרת, "לראות אותי היום ולחשוב איך הייתי רק לפני שנה או שנה וחצי זה כמו התמונות האלו של הלפני ואחרי. הנפיחות בפנים נעלמה, אני לגמרי לא סובלת מההתכווצויות שהיו לי בכל הגוף. התרופה הצליחה להשתלט על המחלה והיום אני חיה למעשה כאישה בריאה לחלוטין".
המחקר החדש: 95% אחוזי שליטה במחלה
חדשות טובות לגבי טסיגנה הגיעו בשבוע שעבר, בכנס השנתי של החברה האמריקאית להמטולוגיה (ASH), שנערך בסן-דייגו, קליפורניה. פרופסור ג'וזפה סאגליו, ראש המחלקה לרפואה פנימית בבית החולים להמטולוגיה סן-לואיג'י בטורינו שבאיטליה, הציג בפני אולם מלא בבכירי הרופאים ההמטולוגים מכל העולם את תוצאות המחקר העצמאי אותו הוא מוביל בשלוש השנים האחרונות על חולי CML ברחבי העולם שקיבלו "טסיגנה" כקו טיפולי ראשון.
התוצאות הצליחו להפתיע את רוב הנוכחים באולם. כ-95% מהחולים הגיעו למצב של שליטה מוחלטת במחלה. במילים אחרות, אנשים אלו, שהיו חולים ב-CML, מוגדרים על פי הבדיקות הנוכחיות כבריאים. מעבר לכך גילה החוקר האיטלקי כי התוצאות האלה מהוות בסיס לראייה עתידית שחולי CML לא יצטרכו טיפול עד סוף חייהם, שלא כמו עם תרופת הדור הישן, הגליבק.
לתוצאות שהציג סאגליו השנה משמעות רבה בשל הזמן הרב שעבר מתחילת מחקרו – שלוש שנים. שלוש השנים הראשונות אצל חולי סרטן מסוג CML נחשבות לקריטיות ביותר בכל הקשור לבחירת הטיפול. אם הטיפול מצליח, הסיכויים שהחולה יבריא גבוהים ביותר. אם הטיפול נכשל, צפויה הידרדרות כזו שיכולה לסכן את חייו.
זו גם הסיבה שהפרופסור האיטלקי ממליץ על שימוש ב'טסיגנה' כקו טיפולי ראשון, למאובחנים חדשים במחלה: "אסור לחכות שחולי CML יפתחו עמידות או אי סבילות לגליבק ורק אז יטופלו בטסיגנה", הוא אומר בראיון ל-ynet. "אסור לבזבז זמן בחיי חולים אלו. השאיפה שלנו צריכה להשתנות – במקום להפוך את המחלה לכרונית עלינו לשאוף להעלימה לחלוטין.
"המחקרים שהוצגו כעת מראים שניתן להשיג זאת. לא כדאי ולא הגיוני לחכות. חבל על חיי האנשים שלא יקבלו את הטיפול הטוב ביותר ישר מההתחלה. מטרת המחקר היא לא רק להפוך את המחלה לכרונית
לשנים ארוכות אלא להגיע לכך שהמטופלים יחיו בלי סימני מחלה כלשהם, כמו אדם רגיל שלא חלה ב CML".
בארצות-הברית וברוב מדינות אירופה כבר הבינו את יעילות התרופה החדשה והיא מוצעת לחולים כטיפול מיידי, כקו ראשון למחלה. בישראל המצב שונה. המדינה מממנת את התרופה רק לאלו שלא עמדו בתופעות הלוואי של תרופת הדור הישן, גליבק, או כאלו שהיו עמידים לתרופה.
בימים אלו דנים חברי ועדת סל הבריאות בגורלה של התרופה ובתוך מספר ימים נדע אם גם תושבי ישראל שחלו ב-CML יוכלו לזכות בחיים חדשים.
"התרופה הזו הצילה את החיים שלי", אומרת שרה חיים, "אם אגיע למצב כזה שלא אוכל להשתמש בתרופה, אני לא יודעת מה אעשה, אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה. אני מאוד מקווה שדרך הסיפור שלי האנשים שקובעים יבינו שגם לחולים מגיעה איכות חיים ואפשרות לחיות בכבוד את החיים שלהם".
הכותב היה אורח נוברטיס בכנס השנתי של החברה האמריקאית להמטולוגיה (ASH)
לפנייה לכתב/ת 
