הציפור הזו כחולה: לפי טוויטר, האושר במגמת ירידה

מוח כוורת יכול לגלות לכם הרבה יותר מאשר "באיזו שעה אמורים להדליק נר ראשון" או "מה זה מוח כוורת?" מסתבר שמיליוני הצייצנים בטוויטר יכולים גם ללמד הרבה על מצב הרוח השורר בעולם. חוקרים מאוניברסיטת ורמונט ניסו להבין כיצד ניתן למדוד את רמת האושר העולמית ובחרו בטוויטר כמקור מידע עיקרי. החדשות הטובות הן שהציוצים שלכם עוזרים למדע. החדשות הרעות הן, על פי המחקר, שהאושר נמצא במיתון.

המחקר חושף: לא מאושרים בטוויטר

מדידת רמת האושר החברתי היא פעילות חשובה. רמת שביעות הרצון שלנו, או אי שביעות הרצון, משפיעה על הבריאות שלנו (שעולה הרבה כסף למדינה), על הרגלי הצריכה שלנו ואפילו על ההחלטות הפוליטיות שלנו. אבל איך בדיוק אפשר למדוד רגש? במהלך שלוש שנים, מספטמבר 2009 ועד ספטמבר 2011, אספו החוקרים למעלה מ-46 מיליארד מילים שהתפרסמו ב-4.586 מיליארד ציוצים על ידי 63 מיליון משתמשים.

בשלב השני, החוקרים השתמשו בשירות Mechanical Turk של חברת אמזון, המאפשר מיקור המונים (הפניית משימה לביצוע על ידי קהל גדול). המתנדבים התבקשו לדרג עשרת אלפים מילים שכיחות בשפה האנגלית בסולם של 1 עד 10 את מידת האושר שמילה מסוימת מעוררת. כך למשל המילה "צחוק" זכתה לציון של 8.5, המילה "אוכל" קיבלה 7.44, "חמדנות" קיבלה 3.6 ו"טרור" 1.3. כן, יש מישהו בעולם הזה שחושב שטרור זה אושר.

בשלב הבא החוקרים אספו את כל הציונים שקיבלו המילים והחילו אותם על ציוצים בטוויטר. מאחר ובכל הציוצים מופיעים התאריך, השעה ולעיתים גם המיקום – החוקרים יכלו לעקוב אחר השינויים ברמת האושר בין ציוץ לציוץ.

גברותי ורבותי, התוצאות

המחקר אפשר להגיע לחוקרים לגלות את המובן מאליו. מסתבר שרמות האושר שלנו משתנות במהלך היום, השבוע ואפילו השנה. בין העובדות המזעזעות: אנו מגיעים לשיא האושר בסוף השבוע - ודועכים לשפל עם תחילתו, אנו מתעוררים שמחים - ומשם הכל מתדרדר, אנו מאושרים בחגים - ומאושרים פחות כאשר מתרחשים אירועים גדולים שוברי שגרה, כמו למשל אסון הצונאמי ביפן או מותו של פטריק סווייזי (ממש כך!). פיטר דודס, מי שעומד בראש המחקר, מבהיר שלמרות הזיגזוגים, האושר נמצא במגמת ירידה ברורה ומתמשכת.

רמת האושר לפי יום (ראשון שלהם זה שבת שלנו)

טוויטר מודה על הקרדיט, אבל...

טוויטר מלאה בתוכן מקורי. מרבית הגולשים מעלים בה בעיקר טקסט ופחות תמונות וסרטוני יוטיוב, כמו שקורה למשל בפייסבוק. לכן זה מתקבל על הדעת להתייחס אליה במחקרים חברתיים. אך יש עם זה לא מעט בעיות. ראשית, כמו כל זירה חברתית, נערכות בה תחרויות פופולריות. גולשים רוצים לצבור עוד עוקבים, עוד ריטווטים (המקבילה של טוויטר ל-share בפייסבוק) ועוד פיברוטים (המקבילה ל"לייק").

שנית, וכותבי המאמר מציינים זאת בעצמם, טוויטר מגיבה באותה הדרמתיות לאירועים שליליים אך שוליים כפי שהיא מגיבה לאירועים גדולים הרסניים, כמו למשל מותו של פטריק סווייזי. האם רמת האושר בארץ ירדה כשדן כנר שיבח את ראש הממשלה בטקס לזכר נספי אסון הכרמל? כי בטוויטר השתמשו בלא מעט מילים שליליות, כאלו שבטח היו מקבלו ציון של 1.3. שלישית, וכאן נסיים, יכול להיות, רק יכול להיות שהאנשים המאושרים באמת – פשוט חיים מחוץ לטוויטר?

לסיכום

שלא תטעו לחשוב שדודס וצוות החוקרים מאמינים שטוויטר מעניקה תמונה שלמה, היא רק מקור נוסף שעוזר להבין את הלך הרוח החברתי-גלובלי. בנוסף, "העובדה שאנו מודדים את רמת האושר לא אומרת שמטרתה של החברה שלנו להגיע לרמת אושר מקסימלית", אומר דודס, "יכול להיות שאנו זקוקים לרמה קבוע של רטנוניות כדי שהתרבות תפרח".