שתף קטע נבחר

 

חילונים, הפסדתם - ואתם חוגגים

המפסידים האמיתיים של חנוכה הם לא החיילים היוונים ששבו לארצם, אלא דווקא המתיוונים החילונים - שביקשו להפריד דת ממדינה - אך ף הפכו למיעוט נרדף

הרב לאו אמר פעם כי החג הפופולרי והמקובל ביותר בחברה הישראלית הוא אינו, כפי שמקובל לחשוב, חג הפסח והמצות, וגם אינו יום כיפור הקדוש - הצום היהודי האולטימטיבי, ובטח שלא יום העצמאות, אלא דווקא חנוכה.

 

 

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

 

ואמנם, על רקע הרפרטואר העצום של צלילי השירים של ביאליק ולוין קיפניס, הסביבונים הטכנולוגיים ושלהבות הנרות המרצדות בכל פינה, נראה שיש אמת בדבריו של הרב. גם טקס הדלקת הנרות על-ידי ראש הממשלה ונשיא המדינה, וברכת הנרות במנגינה האוניברסלית של הילד מהערוץ הראשון מוכיחים כי אכן מדובר בחג אהוב וקונצנזואלי.

 

אלא שלעתים נדמה כי כמו בספרו של אנדרסן, אז צעק הילד התמים כי המלך בעצם אינו עוטה דבר, גם פה מישהו צריך להזכיר לישראלים המאושרים כי הם חוגגים אירוע שאינו שייך אליהם כלל. שכן בסיסו של חג החנוכה, למתקשים לזכור, הוא נצחונם של המכבים הדתיים על היוונים ועל המתיוונים - המיעוט החילוני באותה תקופה - שחפצו לשרש את עקרון מדינת ההלכה והמשפט העברי.

 

לשון אחר, העימות בחברה הישראלית בימים ההם התחולל בין התפיסה החרדית, המבקשת לכרוך את הדת עם החיים הציבוריים, לבין אלו המבקשים להפריד את הדת מהמרחב הציבורי ולאפשר חופש דת לכל פרט.

 

ה"נסים והנפלאות אשר חוללו המכבים" מהשיר העממי הם, אם כן, פונקציה של מאבק עיקש ומוצלח באלו החפצים בחורבנה של הרבנות וההלכה, והמפסידים האמיתיים של החג הזה אינם החיילים היוונים ששבו לארצם, אלא דווקא המתיוונים החילונים שהפכו למיעוט נרדף. על מה איפוא קריאות הצהלה, קולות השמחה, ואירועי הפסטיבלים בימים שבהם נחלו אבות-אבותיהם של המתיוונים המודרניים תבוסה מוחצת?

 

אל תשכתבו את ההיסטוריה

והתמיהה הגלויה הזו, חילונים יקרים, לא באה ממקום של קינטור, סניטה, או עלבון. גם לא מפוזיציה של נסיון הטפה או רצון לייצר איזשהו שינוי. יכולים הבלתי-דתיים שבינינו להמשיך ולחיות את חייהם מתוך בחירה בערך של חיים חילונים. הבעייתיות מתחילה בנסיון לשכתב את ההיסטוריה ולייחס

למכבים כוחות הירואיים פיזיים על פני הכובש הזר.

 

ובכן, על-פי כל המקורות - הדתיים ושאינם דתיים - לא "הכיבוש" עמד בבסיס המלחמה, אלא המאבק במתיוונים, שקיבלו את גיבוים מאבותיהם ההליניסטיים. 

 

השלהבות הקטנות המרצדות בחורף הקר, כמו גם המופעים הנוצצים בלילות החג הארוכים, מספקים תחושה חגיגית וחוויה נהדרת, אך ראוי לזכור כי המתיוונים של המאה ה-2 לפנה"ס הם לא מאוד שונים בתפיסתם מהחילונים של המאה ה-21, ובמאבק ההוא הם נחלו תבוסה מרה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מרד המכבים. ציור של יהודה אפשטיין
צילום: לע"מ
מומלצים