איך קיבוץ הצליח לחסוך מיליון קוב מים ב-6 שנים?

בקיבוץ קבוצת יבנה שבשפלה, כבר נהנים מזה 6 שנים, מחיסכון מצטבר של כמיליון קוב מים. הסיבה: מתקן מקומי שמטפל בשפכים של הקיבוץ והופך אותם למי קולחין המשמשים להשקיית השדות החקלאיים. באופן זה חוסך הקיבוץ כ-150 אלף קוב בצריכת המים בשנה, שהם כמיליון קוב מאז הקמת המתקן ב-2005. במונחים כספיים מדובר בחיסכון של מאות אלפי שקלים מאז המכון החל לפעול.

• ישראל 2011 : בלי מים זורמים, בורות ספיגה לביוב
• הביוב של באר שבע ישמש את חקלאי המושבים
• דו קיום? ביוב ישראלי-פלסטיני הורג עצי זית
  

מעבר לחיסכון הניכר בהוצאות על משק המים, קיים הרווח לסביבה כמובן. ראשית בגלל החיסכון במים שפירים, שכ-40% מהם משמשים מדי שנה להשקיה בחקלאות. מדובר באותם מים שזורמים בצנרת הביתית וחדשות לבקרים מדווח כי אין מהם די. בנוסף, שפכים שאינם מטופלים או מטופלים באיכות נמוכה, מזהמים את מי התהום, הנחלים, הקרקע והים ופוגעים בצמחייה.

השדות החקלאיים על רקע המתקן(צילום: טכנוגקפיקס בע"מ - יניב שוורץ)

יחידת משק מים עצמאית

תהליך הטיפול בשפכים מתבצע במתקני טיהור שפכים (מט"שים), הממוקמים בדרך כלל בסמוך לעיר גדולה או למספר ישובים.השפכים המטוהרים שהם מפיקים, משמשים להשקיה בדרך כלל ונקראים קולחין. לעומת זאת מתקן עצמאי לטיהור שפכים, מגיע ישירות לכיסם של מושבים, עסקים ומפעלים.

באופן זה מתקרב קבוצת יבנה לאידיאל בו הוא יכול לתפקד כיחידה עצמאית מבחינת משק המים. מדובר במתקן טיפול ביולוגי קטן במימדיו, שמטפל בכ-600 מ"ק ליוםשל שפכים ביתיים ושפכי רפת. אלה משמשים לאחר הטיפול להשקיית השטחים החקלאיים של הקיבוץ. באופן זה חוסך הקיבוץ שתי הוצאות משמעותיות: תשלום אגרת ביוב ותשלום בעבור רכישת מי השקיה לחקלאות.

אגרת ביוב היא תשלום שעל כל ישוב לשלם לתאגיד המים האזורי, בעבור קליטת השפכים שלו למתקן לטיפול בהם. המחיר, שנקבע על ידי המדינה, עומד בממוצע על 2.5 שקל למ"ק, כך יישוב בעל 500 משפחות יכול לחסוך כ-300 אלף שקל לשנה. מדובר כ-100 אלף קוב מטופלים בשנה, על פי צריכה של 180 ליטר לאדם ביממה.

התשלום השני הוא בעבור רכישת מי השקיה לחקלאות, שמקורם במים שפירים או במי קולחין שמיוצרים במט"ש מרכזי. העלויות עבור מ"ק נעות בין 1.0 ל-5 שקלים. מדובר במאות אלפי שקלים לשנה. מתקן עצמאי, שבו כל המים הנכנסים לטיפול מושבים לחקלאות, מאפשר לחסוך כ-300 מ"ק מי השקיה ביום. על פי תעריפים אלה, יישוב בעל 500 בתי אב, יכול לחסוך 60-160 אלף שקל בשנה.

המתקן על רקע השדות בקיבוץ‏ (צילום: טכנוגקפיקס בע"מ - יניב שוורץ)

1

2

3

4

5

מובילים בטיפול במי שפכים

על פי נתוני רשות מים, במדינת ישראל מיוצרים מדי שנה כ-530 מליון מ"ק שפכים גולמיים, מתוכם כ-75% מטוהרים ומושבים כמי קולחין לשימוש חוזר. ברשות מתגאים כי מדובר בשיעור ההשבה הגבוה בעולם, כשהמדינה הבאה ברשימה היא ספרד, עם טיפול בכ-17% ממי השפכים. על פי התוכניות למשק המים, במהלך 5-4 השנים הקרובות תתקרב ישראל למחזור של 90% ממי הביוב.

רוב רובם של מי הקולחין מופנים לשימוש החקלאות - כ-56% מצריכת המים של ענף זה מתבססת עליהם, כמחציתם נצרכים על ידי מושבים וקיבוצים. שיעור זעום יותר של מי קולחין מופנה לתעשייה, לגינון עירוני ציבורי וכן להשבה לנחלים. מי הקולחין מהווים כ-18% מסך המים המסופקים במדינה לשימושים אלה.

אבל התמונה לא ורודה לחלוטין - 30 מיליון קוב מי שפכים בשנה מכ-150 ישובים קטנים ומבסיסים צבאיים רבים, עדין אינם מטופלים בארץ וממשיכים לזהם את הסביבה ולהוות מפגע בריאותי.

שפכים זורמים חופשי ומזהמים את הטבע(צילום: עידו ארז)

איך זה עובד?

המתקן בקבוצת יבנה מתופעל על ידי ואוליה ווטר (Veolia Water) חטיבת המים של קבוצת איכות הסביבה ואוליה ישראל, המתמחה במיקור חוץ של ניהול משקי ושירותי מים ושפכים עבור רשויות מקומיות ומרכזי תעשייה. מדובר בזרוע המקומית של ואוליה הבינלאומית, שלה ניסיון בהקמה ותפעול מערכות דומות בעולם.

המתקן כולל טיפול בשיטה בשם MSABP (Multi Stage Activated Biological Process). מדובר בטיפול ביולוגי, שכולל מספר שלבים ושנועד לטפל בשפכים תעשייתיים וסניטריים בתחזוקה מינימאלית.

התהליך מבוסס על יצירת מדרג מושבות של חיידקים ומיקרואורגניזמים, שיוצרים רצף שרשראות מזון בה יצורים עליים יותר ניזונים מיצורים נחותים יותר, המתפתחים בשלב מוקדם יותר בתהליך. המתקן מורכב מ-10 תאים נפרדים הבנויים בטור. בתאים השונים מתפתחות מושבות של חיידקים ומיקרואורגניזמים על פני מצע מיוחד ובתנאים יחודיים לכל תא, כך המזון למושבה בתא מסוים הוא התוצר של התא שקדם לה.

10 תאים נפרדים הבנויים בטור(צילום: טכנוגקפיקס בע"מ - יניב שוורץ)

אין כמעט בוצה

כיום ישובים שמבקשים לטפל בשפכים שלהם מתחברים למט"ש המרכזי הסמוך ומשלמים לו על הטיפול במים. לדברי סיוון לבנת, מהנדסת בחטיבת המים של החברה, הקמת מתקן מקומי כפי שעשו בקבוצת יבנה, זו האפשרות החסכונית יותר.

לבנת מוסיפה, כי בשיטה זו טמונים יתרונות נוספים לעומת שיטות אחרות לטיפול בשפכים, בראשם העובדה שכמות הבוצה הנוצרת קטנה בעד 80% מכמות הבוצה הנוצרת במתקנים אחרים. הבוצה היא התוצר המוצק שנוצר כתוצאה מפירוק החומר האורגני בשפכים ומצריכה אף היא המשך טיפול יקר.

יתרונות נוספים במערכת לדברי לבנת, הם איכות המים הגבוהה לאחר הטיפול, העדרם של מפגעי ריח, וכן העובדה שמדובר במערכת קומפקטית לעומת מתקנים אחרים. עוד היא מציינת, כי המערכת מבוקרת וניתנת לשליטה מרחוק וכי עלות התקנתה ואחזקתה נמוכה בהשוואה למערכות אחרות, מכיוון שאין צורך במערכות לטיפול בבוצה ובמפעיל צמוד.