אנסטסיה מיכאלי, די לרדיפת הערבים
התוצאה המעשית של "חוק המסגדים" תהיה המשך ההדרה ורדיפת הערבים. היישובים הערביים היו פה עוד לפני שח"כ מיכאלי התגיירה ועלתה לישראל
רדיפת הציבור הערבי עוברת בכל פעם שיא חדש, והפעם היא אף יצירתית במיוחד - בדמות טיעונים סביבתיים. מדובר בהצעת החוק של חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי מישראל ביתנו בעניין קריאת המואזין, שחוללה סערה בקרב הציבור הערבי וגם בקרב חלק מהציבור היהודי. מיכאלי רואה בשימוש במערכת כריזה של המסגדים מקור מטרד למנוחתם של אזרחים.
מה שמעניין שח"כ מיכאלי ביקשה לעגן את הצעתה באמצעות תיקון חוק סביבתי - החוק למניעת מפגעים - תשכ"א-1961, שחוקק לפני 50 שנים והנחשב לחוק העיקרי בישראל העוסק בסוגיות סביבתיות (רעש, ריח, זיהום אוויר ועוד). כשנשאלה באחד העיתונים בעניין הצעת החוק, ענתה: "אני לא רוצה להפוך את הנושא לסימפוזיון דתי-לאומי-תרבותי. מדובר בבעייה ירוקה ולא בבעייה שחורה".
עוד בערוץ הדעות :
כך הופכת ישראל ללא-רלוונטית / דניאל שק
אירופה דווקא הייתה רלוונטית, בשואה / חיים משגב
כשקראתי את תשובתה זו, אמרתי בלבי - כפעיל זכויות אדם וגם כשוחר צדק סביבתי - אסור למהר במסקנות, אולי המניע האמיתי מאחורי הצעת החוק של מיכאלי באמת סביבתי ולא התגרות, התעמרות, והמשך מסכת הדיכוי וההדרה - במיוחד באמצעות חקיקה - נגד הפלסטינים אזרחי ישראל. לא הופתעתי כשגיליתי שמתוך 54 הצעות חוק, בהן הייתה מעורבת ח"כ מיכאלי, לא היה ולו חוק ירוק אחד. גם ברקורד החברתי והציבורי שלה, ועל אף שהיא חברה במספר רב של ועדות ושדולות, לא ראיתי ירוק. מעבר לך, נראה שאצל מיכאלי מילים לחוד ומעשים לחוד. רק השבוע ניהלה פסטיבל ומסע התרוצצויות פרובוקטיביות שנועדו להגברת החשיפה התקשורתית שלה ולהסלמת מערכת היחסים בין יהודים וערבים.
קריאות המסגדים כפעמוני הכנסיות ביישובים הערבים וביישובים המעורבים וירושלים קיימים עוד לפני הגירתה של ח"כ מיכאלי מסנט פטרבורג לישראל, עוד לפני שהתגיירה וגם לפני עזיבת קריירת הדוגמנות והטלוויזיה והצטרפותה לפוליטיקה וניידותה מקדימה למפלגת ישראל ביתנו. ח"כ מיכאלי השתמשה ברטוריקה סביבתית, אך למרבה האירוניה התוצאה המעשית היא פגיעה בצדק הסביבתי. והרי גם אם נעשה הדבר מתוך מניעים טהורים (?) של הגנת הסביבה, עדיין במבחן התוצאה, מדובר בהדרה, שלילה, ומחיקה של זהויות שונות משלה.
קריאת המואזין - הכרזת נוכחות
בעיניי, כמו בעיני אזרחים ערבים רבים, קריאת המואזין היא לא רק קריאה לתפילה, אלא הכרזה על נוכחות, על השתתפות ולקיחת חלק במרחב הציבורי. קריאת המואזין היא הכרזה על שונות לא רק דתית אם כי גם תרבותית שיש לכבדה ולהכיר בה, קריאת המואזין היא גם הכרזת זמנים, היא תחנת זמן שלפיה האזרחים הערבים קובעים מועדי מפגשים ואירועים חברתיים והחשוב מכל היא הצהרה והודאה שאלוהים גדול והוא מעל לכל. לכן, הצעתה של מיכאלי אינה סביבתית אלא נוגדת את עקרונות הצדק הסביבתי שהרי היא אינה מכבדת, מקבלת ומכירה בשוני התרבותי.
לצערי הרב, גישתה של ח"כ מיכאלי אינה חריגה בנוף הפוליטי הקיים, המנסה לפגוע במעמדו, שממילא שברירי, של המיעוט הערבי הפלסטיני בישראל, אם באמצעות מדיניות והחלטות ממשלה ואם באמצעות חקיקה מבישה, שנויה במחלקות, שרק משטרים אפלים יכולים לחלום עליהם.
אילו באמת רצתה ח"כ מיכאלי להידמות למדינות אירופה, אז ראוי היה לה דווקא להציע את אימוצם של הכללים והנורמות החיוביות שמנהיגות מדינות אירופה כלפי המיעוטים החיים בקרבן, המעניקות להם זכויות קולקטיביות, ואזרחות שוויונית. מעבר לכך, אזכיר לה מה שנשתכח או אולי מה שמנסים להשכיח: אנו חיים במזרח התיכון, בו חי רוב ערבי ומוסלמי. להבדיל אלפי הבדלות ממצב המיעוטים באירופה, הפלסטינים בישראל הם ילידי ובעלי המקום.
אסיים בפנייה לח"כ מיכאלי: לא חסרים מוקדים בהם קיים צורך בפעולה סביבתית בישראל, ואם רצית כל כך לתרום להגנת הסביבה בישראל, היית בוחרת באחד מהם. אלא מאי? סביבה, אינה בראש מעייניך, אלא הדרתם והמשך רדיפתם של אזרחי ישראל הערבים.
עו"ד עלא חיידר, יועץ משפטי ומנהל מרכז לצדק סביבתי באגודת הגליל
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
