זה לא כל כך נעים לראות בוטיק סגור

בשבוע האחרון הודיעה הגר ניסימוב, מעצבת ובעלת מותג הנעליים המקומי שושו על סגירת החנות ברחוב טשרנחובסקי בתל אביב. שושו מצטרף לרשימה מתארכת והולכת של בוטיקים וחנויות אופנה תל אביביות ייחודיות שהודיעו על סגירתן בחודשים האחרונים. רוס אובטה שהתרסק, פראו בלאו סגרו את החנות בדיזינגוף, קפה ביזאר נסגרה לפני כחודש וחנות הוינטג' "המחתרת" הכריזה על מכירת חיסול לרגל סגירה. עולה השאלה – למה עכשיו?

עוד כתבות באתר לאשה

• חדשות האופנה: שנה חדשה אופנה חדשה
• מיכאלה ברקו לא מתגעגעת לימי ווג
• יופי של גיל - החודש של הנשים הבשלות
  

קפה ביזאר. נסגר

"החלטתי לסגור את הבוטיק מסיבות אישיות ומקצועיות" אומרת ניסימוב "רציתי לייצר ולעצב בעצמי וההתעסקות היומית עם החנות פשוט מנעה ממני לעשות את זה. נשאבתי לניהול העסק ולא נשאר לי זמן ליצור. בנוסף, מצב השוק האיץ את התהליך הזה".

"מלחמת הישרדות, חד וחלק. בשנתיים האחרונות האישה הישראלית עברה אבולוציה צרכנית והגדירה רכישת נעליים כסוג של מותרות, אז קונים פחות. לקוחות שהיו קונות 5 זוגות בעונה קונות היום 2 במקרה הטוב".

"המחאה אפשרה לאנשים להגיד בקול רם ובלי להתבייש מה שמפריע להם. המצב הזה התחיל שנתיים לפני פרוץ המחאה. היא פשוט נתנה לזה שם".

"התרבות המערבית מכוונת אותנו לקנות הרבה במעט כסף. כשאנחנו קונים ברשתות גדולות אנחנו לא חושבים על איכות הפריטים ומי תפר אותם - ושזול זה בעצם יקר.

התנפלות הישראלים על הרשתות הזולות (השקת קולקציית ורסצ'ה ברשת H&M)(צילום: יוני רייף)

"אנשים צריכים להבין שלכסף שלהם יש כוח. שימו את הכסף במקומות שאתם רוצים לחזק, תתלבשו אחרת" גם טל הולצמן מקפה ביזאר מאמינה שהכניסה של הרשתות הזולות מחו"ל פגעה בעיצוב וביבוא המקומי. "ההשפעה לא הייתה מיידית" היא מציינת "אבל בטווח הארוך הקהל השתנה. אנשים התחילו לקנות פריטים שיחזיקו מעמד עונה אחת והשקיעו בהתאם".

הולצמן הציגה בבוטיק שלה את קווים הזולים של מעצבי העל לצד מעצבים ישראלים נבחרים. את הסיבות לסגירה היא מנמקת בשל העייפות להתמודד עם התחרותיות בשוק והלקוחה הישראלית. "סגרתי את החנות כי ילדתי וכמו שאמרתי לכל מי ששאל - אם המצב היה נהדר כנראה שלא הייתי סוגרת".

"ההיצע פה הוא הרבה יותר גדול מלפני שנה- שנתיים ובטח מלפני חמש שנים. אנשים נוסעים יותר לאירופה, מעצבי על משתפים פעולה עם רשתות עממיות כמו לנווין ו-h&m, אז למה שמישהי תקנה שמלה מהקו של לנוין כשהיא יכולה לקנות את הוורסיה שלו בשמינית מחיר?"

"אני לא חושבת. יש תמיד את אלו שיקנו וישקיעו בהופעה שלהם והם לא חייבים להיות היפסטרים. הקהל לא הלך והצטמצם, אלא ההיצע הלך וגדל. יש פה יותר מידי בוטיקים על פחות מידי קהל. כשאני פתחתי את הבוטיק רציתי צבעוני ויפה ונוצץ כמו באירופה. היו מסביבי רק בוטיקים מינימליסטים שמכרו אפור-לבן-כחול נייבי וכשפתחתי באמת כולם התלהבו ואמרו כמה הם אוהבים ואיזה יפה פה ומיוחד אבל הם לא קנו. הרי רוב הנשים שהולכות ברחוב נצמדות לג'ינס ולגופיה שלהן ולא עם שמלת מעצבים מטורפת".

ועוד התנפלות, הפעם זו הפתיחה של רשת 21 FOREVER(צילום: ערן גזיאל)

מעדיפים זול וחד עונתי

אבל לעיתים המחירים באמת שערורייתים

"אני לא אכניס אף אחד לקרביים של העסק ואסביר עלויות. מתייחסים לחנויות בארץ כאילו אנחנו גנבים ועד שלא פותחים עסק לא מבינים איזו מלחמת הישרדות זו. פעם הייתי מתעצבנת, היום אני כבר לא מתעצבנת ולא מחנכת. הדבר היחיד שאני מוכנה להשקיע בו זמן הסברים הוא איך לשמור על הנעל. זה מבחינתי השקעה בלקוחה".

את חושבת שיש קיום לתרבות הבוטיקים בתל אביב?

"תלוי באילו מסגרות. יש עכשיו מגמה של חנויות שיתופיות שמעצבים מתאחדים תחת גג אחד וגם מתחלקים בנטל הניהול. זה טוב לזמן הזה. למעצבים בודדים וליוזמות מקומיות מאד קשה להתקיים היום. מחיר וטרנדיות הפכו למובילי אופנה במקום איכות ועיצוב וחבל. לכל הבוטיקים שנסגרו אין משקיע מאחוריהן. אם היה גוף ניהולי, שיווקי, המצב היה אחרת"

היא יודעת שאני מקפידה על סחורה איכותית. אני מלמדת אותה שבמקום לרכוש עשרה פריטים באלף שקל תקני שניים שיישארו איתך. בקופה היא יודעת שהיא קונה פריט שהוא בעל ערך".

"התחרות שם יותר אינטנסיבית והנשים בתל אביב מוכנות ללבוש משהו שלא מחמיא רק כי הוא נחשב טרנדי ומסתכלות על המחיר במקום על האיכות וההתאמה לגוף".

"יש רגעי שבירה, כשיש לך ולזארה מוצר דומה וזארה מתמחרת את זה ב-299 שקל, איך את יכולה להתחרות? אז את מנסה להסביר ללקוחה שמה שיש בזארה היא תראה על עוד עשרות נשים".