להחזיר את המוחות: כנס להשבת אקדמאים לארץ
מאות מדענים וחוקרים ישראלים הפועלים באוניברסיטאות בחו"ל הגיעו לאירוע בו ניסו מוסדות להשכלה גבוהה לשכנע אותם לחזור. "מרכז הקשר" טוען שישנם 2,061 חוקרים ישראלים שמעוניינים לשוב לארץ, מתוכם 1,505 בעלי תואר דוקטור
מנסים להחזיר את המוחות לישראל: מאות מדענים וחוקרים ישראלים ויהודים מאוניברסיטאות שונות ברחבי העולם, הגיעו היום (א') ליריד תעסוקה אקדמי ראשון מסוגו בארץ, שמטרתו להחזיר אקדמאים ומדענים לישראל. רוב המשתתפים היו אזרחים ישראלים שעברו ללמוד במוסדות בחו"ל, ומיעוטם אקדמאים יהודים בעלי בעלי אזרחויות זרות שעשויים להתעניין באפשרות לעלות ארצה.
הכנס התקיים בירושלים ביוזמת "מרכז הקשר" של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, והגיעו אליו נציגים מאוניברסיטאות ומכללות בארץ, שהקימו דוכני הסברה על הפקולטות השונות ועל אפשרויות התעסוקה והמחקר.
בריחת המוחות האקדמיים - כתבות נוספות:
- שטייניץ נסע לבוסטון להחזיר "מוחות ישראליים"
- קבוצת אקדמאים מתכננת להקים מושבה ישראלית בחו"ל
- בריחת או הברחת מוחות? יצחק פרנס, סיינטיפיק אמריקן
- בריחת או הברחת מוחות? יצחק פרנס, סיינטיפיק אמריקן
על פי נתונים שמפרסם "מרכז הקשר" של האקדמיה הלאומית הישראלית, רשומים אצלו 2,061 חוקרים ישראלים המעוניינים לשוב לארץ. מתוכם 1,505 בעלי תואר דוקטור, 447 דוקטורנטים ו-101 בוגרים ובעלי תואר שני.
עוד כתבות בערוץ החדשות של ynet:
- נתניהו: חמאס בממשלת הרשות? לא ננהל מו"מ
- הוסרו שלטי הדרת נשים. חרדים התפרעו: "נאצים"
- "דברי אלוקים חיים". שיעור מהרב ללוחמי גולני
- 2 אופנוענים נפצעו ב"קרקס מדראנו לדתיים". צפו
מניתוח הנתונים עולה כי מרבית החוקרים הרשומים הם מארצות הברית (1,370), בריטניה (179) וקנדה (79). בנוסף, כ-900 מהנרשמים הם מתחומי מדעי הרוח והחברה, 800 חוקרים מתחום מדעי החיים וכ-600 שייכים לתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים.
פרופ' עליזה שנהר, יו"ר ועד ראשי המכללות האקדמיות בישראל, הסבירה כי "הכנס עורר עניין רב בקרב החוקרים, כיוון שהמכללות הציבוריות נמצאות בתנופת צמיחה ופיתוח, הן יכולות לקלוט חוקרים במגוון תחומים".
נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' חגית מסר ירון, הוסיפה שהכנס הוא יוזמה המאפשרת למוסדות להשכלה גבוהה להיחשף לחוקרים ולעודד אותם לשוב לישראל: "אומנם רוב הגיוס של חוקרים מחו"ל נעשה בשיטות המסורתיות, כגון יציאה למכרזים ופניות אישיות למועמדים,
אבל כנסים מסוג זה הם הזדמנות נוספת עבורנו להכיר חוקרים בעלי כישורים אקדמיים גבוהים שעזבו את הארץ לפני שנים רבות. בנוסף, זאת הזדמנות עבורם להכיר את האוניברסיטאות הישראליות ולבחון את החזרה ארצה ברצינות הראויה".
כך, למשל, ד"ר קרן וינברג, שנקלטה לפני כשנה במכללה האקדמית רופין לאחר שעזבה את אוניברסיטת קיימברידג', שם לימדה הנדסה וניהול טכנולוגיה. כמוה גם ד"ר לוי ספקטור, פילוסוף מאוניברסיטת שטוקהולם בשוודיה, שנקלט בהצלחה באוניברסיטה הפתוחה.
במסגרת המדיניות לעידוד חזרתם ארצה של ישראלים השוהים בחו"ל מעל לחמש שנים, יקבלו החוקרים הטבות שונות, ביניהן הקלות במכס ובמס הכנסה. גם המעסיקים שיקלטו את המדענים החוזרים יזכו למענקים של עשרות אלפי שקלים בשנתיים הראשונות.
מנהלת מרכז הקשר, בת שבע שור: "לשמחתנו, מאות חוקרים ומדענים הביעו את רצונם למצוא משרה ההולמת את כישוריהם האקדמיים ואנו מקווים שבקרוב נראה אותם במעבדות הישראליות".
Read this article in English