בין סעודיה למאה שערים

סצינה 1

בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת התגוררתי במנזר סנט ג'וזף ברחוב שטראוס בירושלים. מעולם, אבל מעולם, לא העזתי לבקר בשכונת מאה שערים הקרובה, שכן הקונכייה הזאת הפחידה אותי. ביום שישי, עם כניסת השבת, עברתי במקום עם הסיגריה, שאני מאוהב בה, וכמדומני גם היא. חבורה של אברכים חרדים ראתה אותי מעשן ותקפה אותי. לאחר מאמצים כבירים הצלחתי לברוח בעור שיניי. מאידך עבדתי בבית החולים השכן ביקור חולים כגוי של שבת, והרווחתי כסף טוב יחסית לאותם הימים.

עוד בערוץ הדעות :

נתניהו ושטייניץ, אתם אחראים להדרת נשים / גיל גן-מור

מחפשים השפלת נשים? צפו בתמונות בר רפאלי / יהודה קוטקס

סצינה 2

לשכונה החרדית נכנסתי לפני כחמש שנים, על מנת לערוך ראיון עם אחד הרבנים המשפיעים במאה שערים. השכונה הזכירה לי את הכפרים הערביים הצפופים ואת רחובותיהם הצרים. לשאלתי מה יקרה אם הממשלה תפסיק לממן את האברכים שלומדים בכולל על בסיס תורתם אומנותם - השיב כבוד הרב בגילוי לב נדיר: נעזוב את ישראל מיד וללא דיחוי. לא נעבוד, לימוד תורה חשוב יותר, קבע בנחרצות.

סצינה 3

לפני זמן מה הוזמנתי לעיר טייבה במשולש על מנת להרצות בנושאי עיתונות. במהלך הנסיעה הארוכה מכפרי תרשיחא ליעד, אמרתי לעצמי שבירה היא המתכון הטוב ביותר להילחם בחום וגם לעשות קצת מצב רוח. חיש מהר התאכזבתי: ידידי, תושב המשולש, הנחית עליי מהלומה: בכל אזור ואדי ערה אין משקאות חריפים. למה, תהיתי. כי האיסלאם אוסר על מאמיניו לשתות. אבל, ריבונו של עולם, אני נוצרי וישו התיר, גם לי, ללגום את הטיפה המרה. החבר צחקק: בחודש רמדאן גם לא תוכל לעשן כאן.

ביני לביני חשבתי: מדינת ישראל מפקיעה את זכויותיי הלאומיות, ב"מדינת" מאה שערים שוללים ממני עישון סיגריה, וב"מדינת" המשולש אוסרים עליי לשתות בירה. לך תבנה מדינה בתנאים הללו. הפנאטים היהודים והערבים מהווים, לעניות דעתי, מטרד חמור לחילונים. כוחם, מה לעשות, עולה, והם מכתיבים לנו להתנהג בניגוד לערכים שגדלנו עליהם.

התנועות הפונדמנטליסטיות מכל הדתות מתעסקות מאז ומתמיד בהדרת נשים. מה שקורה אצל החרדים מפחיד, אולם גם אצלנו לא פחות מסוכן: האישה הערבייה הפלסטינית במדינת הרוב היהודי היא קורבן למדיניות האפלייה הגזענית של ממשלות ישראל לדורותיהן, שכן היא חלק מהפלסטינים המקופחים. חמור מכך, היא גם קורבן לחברה ערבית מסורתית ושוביניסטית, רוצחים אותה על מה שמכונה חילול כבוד המשפחה. יואילו נא בטובם אלה שמאמינים ב"חוק" הזה ליישם אותו גם על הגברים הערביים שמחללים את כבוד המשפחה.

ובמעבר חד

בבחירות הדמוקרטיות הראשונות שהתקיימו במצרים זכו תנועת האחים המוסלמים והתנועה הסלפית הקיצונית, שמסמלת את הריאקציה, ביותר מ-70 אחוזים מקולות הבוחרים. האם העם המצרי סילק את המשת"פ חוסני מובארק על מנת להביא לשלטון תנועות איסלאמיות קיצוניות, שלא יבחלו בשום אמצעי על מנת ליישם את חוקי האיסלאם במדינה הערבית הגדולה ביותר? התנועות האיסלאמיות הקיצוניות שואבות עידוד מתוצאות הבחירות במצרים, ולא ירחק היום שבו האיסלאם הקיצוני יגיע לפלסטין. רק המחשבה על זה מעבירה בי צמרמורת ופחד מהעתיד.

ולסיום, שאלת תם

בסעודיה אוסרים על הנשים לנהוג, ורק לאחרונה התירה השושלת הדיקטטורית בממלכה לחצי השני להצביע בבחירות, אך בשום אופן לא להציג את מועמדותן. ריבונו של עולם, מה ההבדל בין הסעודים לבין הרב הראשי של חולון, בנו של הרב עובדיה יוסף, שטען לאחרונה בשיא החוצפה כי יש לאסור על הנשים בישראל לנהוג, משום שהן, לשיטתו, גורמות לתאונות דרכים?

אגב, מעניין שאף אחד לא מדבר על הדרת ערבים במדינת ישראל, שטוענת שלא בצדק שהיא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. 

זוהיר אנדראוס הוא העורך הראשי של העיתון הערבי "מע-אלחדת'" היוצא לאור בטמרה.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il