באמת, שוב פורטיסחרוף?

בספטמבר 2005 ערך "ידיעות אחרונות" פרויקט מיוחד ומרשים בו הכתיר את "99 האלבומים הישראלים הגדולים של כל הזמנים". במקום הראשון זכה וכנראה בצדק, "אפר ואבק" של יהודה פוליקר ויעקב גלעד. בסופה של הרשימה הארוכה, חברי המערכת והמומחים הנוספים שהתגייסו לפרויקט, ביקשו מקהל הקוראים להכריע על האלבום שלדעתם צריך לתפוס את המקום ה-100 ברשימה.

"אפר ואבק". האלבום הגדול של כל הזמנים (עטיפת אלבום)

תשובת הגולשים היתה חד משמעית: "מציאות נפרדת" של "היהודים". אלפי פניות נשלחו ומאות טוקבקים נכתבו על אלבום הבכורה המצוין של חלוצת הרוק הישראלית. שבוע לאחר מכן, מערכת "7 לילות" עשתה את הצעד הנכון - הקשיבה לקול הקהל והביאה את "היהודים" אל שער המוסף עם ראיון מיוחד מלא בשבחים.

היהודים מתוך "מציאות נפרדת". הקהל הצביע

עם השנים, אימצו הבמות השונות, התקשורת ואף ערוץ המוזיקה את התרגיל. הם ערכו פרויקטים וערבי מחווה לאלבומים שכביכול נשכחו ולא זכו לחשיפה ראויה בשעת השי"ן או שניסו להמחיש את ההשפעה הגדולה שהיתה לאלבום ותקופתו.

רמי פורטיס למשל, זכה לפני כשלוש שנים לפסטיבל ענק סביב אלבומו הראשון "פלונטר". שני ערבי מחווה גדולים נערכו במועדון הבארבי ואינספור שבחים הורעפו ברשת ובעיתונים על אלבום הפאנק הישראלי הראשון. באופן סדיר גם נערכים ערבי מוזיקה מתקופת מועדון "רוקסן" האגדי - ובעקבותיהם מגיע הסיקור הנרחב.  

פורטיס מתוך "פלונטר". פסטיבל של כבוד

והנה מגיעה סדרת תוכניות חדשה בשם "האלבומים" (מוצ"ש, 14 בינואר, ערוץ 8). מטרתה לשים זרקור על אלבומי רוק מופתיים ולצלול אל הקרביים של היצירה. התוכנית, שנוצרה על ידי יואב קוטנר, תיתן את הכבוד לאלבומו הראשון של אביתר בנאי, ל"סימנים של חולשה" של ברי סחרוף, "זמן סוכר" של "איפה הילד", אלבומם הראשון של "זקני צפת" ושוב - "פלונטר" של רמי פורטיס.

קוטנר הוא ללא ספק הדוקומנטריסט המרתק ביותר של מוזיקה ישראלית בסביבתנו. מניסיון עבר ועם צוות עורכים מרשים שעבד איתו על הסדרה, סביר להניח שהפרויקט החדש יביא איתו עומק וזוויות רבות נוספות לצופים הסקרנים. אבל הבחירה בחמשת האלבומים, היא שמרגישה מעט לא הוגנת - ונשאלת השאלה: היכן הלקח של "היהודים" ו"מציאות נפרדת"?

ויש לשאול זאת לא רק על הסדרה החדשה בפרט, אלא על ההתייחסות התקשורתית בכלל. בין אם מדובר באלבומים שמאוד הצליחו מיד כשיצאו - כמו של אביתר בנאי ו"איפה הילד" - או כאלה שנדרשו שנים עד שחדרו לתודעת הציבור כמו "פלונטר".

"ריקי". זקני צפת ברוק שנות ה-90

עד מתי עוד נצטרך לשמוע על הבדידות הגדולה שנכחה בשירים באלבומו הראשון של בנאי? והאם באמת קהלו של הזמר עוד לא הפנים שזה האלבום המופתי שהחל את השינוי הגדול וההפוך בבנאי כיום? עד מתי עוד נצטרך לשמוע על פריצתם של "זקני צפת" שניגנו את האקורד הראשון לדור ה"רוקסן" ולא שמו זין.

גם פורטיס וסחרוף, ביחד ולחוד, למרות שדווקא "סימנים של חולשה" לא זכה למחוות גדולות, בדרך כלל יהיו בבחירות הראשונות של עורכים מוזיקליים, עיתונאים ומפיקים, כדי להגדיר רוק ישראלי איכותי מהו. זה נכון גם לגבי "אהוד בנאי והפליטים" שהפעם נעדר מהרשימה (אולי כי אבידע לבני, במאי סדרת "האלבומים" כבר טיפל בו בסרטו "חייב לזוז").

אהוד בנאי והפליטים. "ממשיך לנסוע"

מישהו למשל זוכר את "ציירי לך שפם" של "נוער שוליים"? חבל שלא. מתי יזכה האלבום הראשון של "שבק ס'", שהיה מלא ברוק מכסח, לכבוד הראוי לו ולהשפעה האדירה שלו על מאות להקות שעדיין פועלות בישראל? אפילו "פצעים ונשיקות" של "מוניקה סקס" שלא נשכח בתודעה הציבורית וממשיך להתנגן בימינו על הבמה, לא זוכה להאדרה רבה כמו זו של החברות מהתשעים - "זקני צפת", "איפה הילד" וגם "נושאי המגבעת" שכנראה אף מבקר רוק בעשור האחרון לא הזכיר את שמם במשפט שלילי. והדוגמאות עוד רבות.

נוער שוליים. איפה הם?