שתף קטע נבחר

חדר משלהן. מקלט לנשים מוכות דתיות

לאן תלך אישה חרדית או דתייה הסובלת מאלימות מצד בעלה? במגזר סגור ומסוגר, ובעיקר שוביניסטי, בריחה נחשבת בגידה ועונש הנידוי החברתי כמוהו כגזר דין מוות. נ' העזה, ונמלטה למקלט של עמותת בת מלך. "הייתי מחוקה, הוא שיתק אותי"

רק אחרי חמש שנים קשות של התעללות ודיכוי העזה נ' לברוח. בהחלטה של רגע ארזה מספר חפצים ונמלטה עם ילדיה הקטנים מהבית שהיה עבורה בית כלא.

 

הסיפור של נ' יכול היה להיות עוד אחד מאלפי הסיפורים קורעי הלב המתפרסמים מדי פעם, של נשים מוכות שהעזו להימלט מהבעל. רק שבמקרה של נ', ההחלטה לברוח אילצה אותה להתמודד עם מציאות קשה בהרבה, שכן נ' היא אשה חרדית בשנות העשרים לחייה שהתגוררה כל חייה בקהילה דתית ונאלצה להתמודד עם החששות, הסטיגמה והניתוק.

 

למרות הכל, נ' מאושרת היום. מקלט "בת מלך", היחיד מסוגו במגזר החרדי- דתי, היווה עבורה מקום מפלט וקרש קפיצה לחיים חדשים, ואולי חשוב מכל - מקום בו לא ניסו לשכנע אותה בטעותה ולא התייחסו לתדמית של בעלה בקהילה. עכשיו היא מוכנה לדבר, לנסות לעזור לנשים אחרות במצבה ולשתף בתובנות מצילות חיים.

 

גדרות האבן המקיפות את הבית בישוב הסמוך לירושלים לא מספרות את הסודות הנחבאים מאחוריהן. לא פחות מ-750 נשים ו-3,000 ילדים עברו כאן ב-15 שנות הפעילות של המקלט והעמותה. זהו אחוז קטן מהנשים הסובלות מאלימות במגזר החרדי – דתי, רק אלו שהעזו לברוח, לנתק את הקשרים ולהתמודד לבד לחלוטין עם העתיד.

 

האפשרות היחידה לאשה מוכה דתיה. מקלט "בת מלך" (צילום: תמר דרסלר) (צילום: תמר דרסלר)
האפשרות היחידה לאשה מוכה דתיה. מקלט "בת מלך"(צילום: תמר דרסלר)

 

הקהילות החרדיות והדתיות הכחישו במשך שנים את קיומה של התופעה בחצר שלהן. היום מצטרפים חלק מהרבנים למאבק באלימות ומבינים שמדובר בתופעה שיש להתמודד איתה. ועדיין, דרכה של אשה מוכה בחברה החרדית לחופש רצופה במכשולים וכאבי לב. ''לא פלא שרבות מוותרות ונשארות בבית, חלקן גם חוזרות הביתה לאחר השהות במקלט, לרובן אין תמיכה מצד המשפחה. במקרים רבים הבושה עדיין חוסמת את המשפחות מלסייע לבנותיהן", אומרת סלעית, מנהלת המקלט.

 

גם במקרים בהן ברור כי הנשים סובלות מאלימות קשה, מהתעללות נפשית ואפילו עברו הפלה כתוצאה ממכות, המשפחה לא תמיד מתערבת. החינוך הנוקשה, המייעד נשים לתפקיד מסוים בקהילה, אינו מאפשר כמעט חריגות. ''תחזרי לבעלך ואל תביישי אותנו'' הוא משפט ששמעו חלק ניכר מהנשים טרם בריחתן.

 

נח קורמן, מנכ"ל בת מלך , לא חשב שעתידו יוביל אותו לעמוד בראש עמותה שמסייעת לנשים מוכות חרדיות. את הקריירה שלו החל כעורך דין פרטי ומצליח, ורק אחרי שייצג מספר נשים מוכות וגילה שאין להן שום מענה והן נאלצות להישאר במסגרת המתעללת, החליט לעשות מעשה והקים את המקלט ואת דירת המעבר תחת עמותת בת מלך המוגדרת גם היום כ"אירגון סיוע לנשים דתיות במצוקה".

 

עשרה חדרים יש במקלט, ובכל אחד מהן מתגוררת אשה, ולעתים שתיים, עם ילדיה. במקום פועלים גן ילדים ומועדון אך הילדים הגדולים נשלחים מדי בוקר למסגרות חינוך חיצוניות. ''אנחנו משתדלים מאד שכל ילד יזכה לחינוך דומה למסגרת ממנה הגיע''. המטבח כמובן כשר למהדרין, הנשים אחראיות על הבישול, הניקיון והטיפול בילדים.

"פתאום הילד נרגע והתחיל לפרוח". המקלט, מבט מבפנים (צילום: תמר דרסלר) (צילום: תמר דרסלר)
"פתאום הילד נרגע והתחיל לפרוח". המקלט, מבט מבפנים(צילום: תמר דרסלר)

 

 

סלעית מודה שהחיים במקלט, הלם הניתוק, וגם היציאה ממנו אינם קלים לנשים שנולדו וחיו בקהילה סגורה כל חייהן, אך היא בטוחה בדבר אחד: "הן מאושרות. למרות שהן לא חוזרות לקהילה המקורית, למרות ניתוק הקשרים והקשיים לשרוד בחוץ לבד, אני חושבת שהן מאושרות. החיים מחוץ למעגל הדיכוי והאלימות, ההעצמה האישית, שינוי כללי המשחק, כל אלו תורמים לתחושת הערך העצמי למי שקודם לכן לא חש כי לחייו יש ערך". 

 

נ' הצליחה לברוח בזכות משפחתה שהתעקשה לשמור איתה על קשר למרות הניטור והפיקוח של בעלה. היא סבלה מפיקוח קפדני: שיחות הטלפון, ההוצאות, הביקורים בטיפת חלב, הכל נמדד ופוקח; בחמש שנות נישואיה לא ביקרה ולו פעם אחת בבית הכנסת בשבת; השכנים לא התערבו. ''אני חושבת שהם ידעו שמשהו לא בסדר, אבל בקהילה שלנו בעלי נחשב לצדיק, והם לא התערבו''.

 

הנשים שוהות במקלט כחצי שנה, כנהוג במקלטים לנשים מוכות במגזר החילוני, חלקן יקבלו אישור לשהות נוספת. לאורך כל התקופה פוגשים הילדים את אביהם במסגרת מרכזי קשר. ההליך הטיפולי אותו עוברות הנשים מנסה להכין אותן להתמודדות המצפה להן בחוץ - והחיים אינם קלים למי שהעזה לעזוב. כמעט כולן תיאלצנה להתחיל מהתחלה. צוות המקלט מנסה לסייע ככל האפשר. ''רוב הנשים שוכרות דירות בסביבת המקלט ואנחנו מנסים לסייע ככל האפשר, במציאת הדירה, הרהיטים, מסגרות החינוך, העבודה", מספר קורמן.

 

בעמותה מתמקדים לא רק במקלט ובדירת המעבר. צוות המקלט מאייש קו חם אליו מגיעות לא פחות ממאה פניות בחודש המגיעות מנשים בישובים חרדיים, מחברות מודאגות, משכנים ומשירותי הרווחה בכל הארץ. לעמותה גם מרכז סיוע משפטי, שהצטמצם מאד בשנים האחרונות בגלל בעיות תקצוב.

 

נושא העומד בראש מעייניהם של אנשי העמותה הוא הדרכת הרבנים במסגרת ימי עיון. "חשוב מאד לתת לרבנים כלים. אשה מוכה פונה פעמים רבות לרב, חשוב מאד לידע רבנים לגבי האופציות הקיימות ולתת להם כלים לתמוך בנשים".

 

כדי להגיע אל ליבם של הרבנים בקהילות החרדיות הפיקו בעמותה סרט ועלון מיוחד בו ליקטו מקורות הלכתיים האוסרים על אלימות נגד נשים. ''הרבנים היום יודעים יותר, הם מכירים אותנו. אנחנו עדיין שואפים לשיתוף פעולה גדול יותר ומקווים שלא נראה מקרים בהם הרבנים ניצבים לצידו של התוקף, זאת למרות האיסור החמור בהלכה להכות נשים".

 

במקרה של נ' למשל, הרב אליו פנתה ניסה לשכנע אותה שהיא מדמיינת את המצב. "לפעמים כמעט והאמנתי לו, שאולי אני לא בסדר, אולי אני טועה, אולי באמת לא ייתכן שבעלי הצדיק מתנהג אלי בצורה כזו''.

 

אחרי הבריחה, הסתתרה נ' במשך מספר שבועות אצל חברות ובקרב משפחתה. עד שהגיעה למקלט, חיפש אחרי בעלה באובססיביות, ורק אז החלה להירגע. ''כאן הילד שלי נרגע, פתאום הוא החל לפרוח. אחרי שנים שבהן הפגין התנהגות חריגה במסגרות החינוך ואיש מהצוות החינוכי לא טרח לברר מה קורה בבית, פתאום כאן הוא חזר להיות הילד המדהים שהוא''.

 

נ' תעזוב את המקלט בעוד מספר חודשים, אבל לא בקלות תצליח להיחלץ משנות הדיכוי. ''הייתי מחוקה, לא הייתי בת אדם. הייתי כפופה לרצונות שלו, בבידוד מוחלט, הוא שיתק אותי, אמר לי שהוא עשה איתי חסד בזה שהתחתן איתי, שאני לא שווה, שהמשפחה שלי לא שווה. אבל אני שיניתי את החיים שלי ואת החיים של הילדים שלי, ועדיין יש לנו המון עבודה. אני עדיין מרגישה שיש מישהו שמחפש אותי''.

 

לנ' יש מספר עצות לחלוק עם נשים במצבה. "אל תשתקו, אל תעלימו עין. גם בתקופת האירוסין, אם יש חשש שמשהו לא בסדר, דברו. אחרי הנישואים אל תתנו לכדור השלג של האלימות לתפוח. פנו לגורמים המתאימים אחרת המצב רק ילך ויחמיר. הפגיעה בילדים החיים תחת משטר טרור היא עצומה. למשפחות - תנו כתף, תמיכה, אי אפשר לשבור את מעגל השתיקה לבד. אני חושבת שכדאי גם לחוקק חוק שיאפשר להוציא אשה מוכה מהבית כמו שמוציאים מהבית ילד בסיכון. כדאי שהמדינה תשקול לחוקק חוק שיגן על נשים מוכות''.

 

נח וסלעית הסכימו לפתוח את דלתות המקלט לסיקור, דבר נדיר ולא ברור מאליו במקום הפונה לקהילות סגורות. ''אין לנו ברירה. למרות התמיכה של משרד הרווחה במקלט, אנחנו רוצים להגיע למודעות גבוהה יותר וזקוקים לתרומות", מסביר קורמן. "עמותת בת מלך משקיעה סכומי כסף עצומים בסיוע לנשים היוצאות לחיים עצמאיים. אנחנו זקוקים לסיוע כדי להמשיך ולתת להן סיכוי לחיים טובים. אנחנו רוצים לתגבר שוב את מערך הסיוע המשפטי ולבצע פעילויות נוספות לחינוך ומניעה, וכך לסייע לנשים לא רק במקלט אלא באמצעות טיפול בשורשי הבעיה בקהילה''.

 

 

אצלנו אין דברים כאלו

תמר דרסלר

 

לא רבות הן הכתבות שבהן מעורב הצד האישי של הכתב, הכתבה הזו היא אחת מהן. רוב החברים שלי היום אינם יודעים אבל גם אני מגיעה מה'מגזר', דתל"שית כמו שאוהבים לקרוא לנו, ולכן כשהתחלתי לעבוד על הכתבה בחרתי לברר את סוגיית הנשים המוכות בחברה החרדית- דתית אצלי בבית. שאלתי חברות, משפחה, קולגות חרדיות - וזכיתי למשיכות כתף, הבעות חוסר אמון וגם להתעלמות מוחלטת מהבעיה. ''אצלנו אין דברים כאלו'', אמרה לי מכרה. "זה אצל החילונים, אולי גם אצל החוזרים בתשובה, לא אצלנו''.

 

אבל אותן חברות ומכרות טעו. מה שזכרתי במעומעם, בחצי משפט משיחות המבוגרים בילדותי, אכן קיים בחברה החרדית והדתית. אין לי יכולת לקבוע אם פחות מבחברה החילונית אבל המספר - 750 נשים עברו במקלט 'בת מלך' - 750 נשים שהן רק אחוז מסויים מכלל הנשים במצוקה בחברה החרדית דתית, המספר הזה לא נתפס בעיני.

 

בנשים הללו, שנאלצות לבחור בחירה כל כך קשה. זו לא בושה ולא חטא לבקש חיים ללא פחד. וביערתם הרע מקרבכם. מקרבנו.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הילדים מגיעים למקלט עם אמותיהם
צילום: תמר דרסלר
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים