ענישה מחמירה בדרך: עברייני תנועה - לכלא
המשרד לביטחון פנים ופרקליטות המדינה יציגו מחר (ד') תכנית להקשחה משמעותית בהנחיות לתביעה, אשר תדרוש בעתיד עונשים כבדים בהרבה לעברייני תנועה. לפניכם רשימת העונשים המוצעת
מפסילת רישיון מנהלית, היישר לכלא: כך תילחם המדינה בתאונות דרכים. מחר (ד') יציגו המשרד לביטחון פנים ופרקליטות המדינה, רפורמה באכיפת עבירות תנועה ודרישות ענישה שיתלוו להן. מטרת הרפורמה לדברי בכירים בפרקליטות: הגברה משמעותית של ההרתעה נגד נהגים. בכיר במדור התביעות של אגף התנועה מסביר כי החשש ממעורבות בתאונה אינו מרתיע מספיק את הנהגים מפני ביצוע עבירות, ולכן יש להחמיר משמעותית את העונשים המוטלים על עבירות "מסוכנות".
עוד בערוץ הרכב של ynet:
- רק אצלנו: הנהג לא צריך לדעת על המצלמות
| העבירה | עמדה מומלצת | עמדה כיום |
| 60 קמ"ש מעל המותר | 6-8 חודשי פסילה בפועל | פסילה על-תנאי או בפועל |
| אור אדום, נסיבות מחמירות | 3-6 חודשי פסילה בפועל | קנס ופסילה על-תנאי |
| עקיפה על פס לבן | 3-6 חודשי פסילה בפועל | קנס ופסילה על-תנאי |
| אי-מתן זכות קדימה | 3-6 חודשי פסילה בפועל | קנס ופסילה על-תנאי |
| נהיגה בריונית ומסוכנת | מאסר בפועל ופסילה ארוכה | (עבירה חדשה)* |
| נהיגה בפסילה, פעם 1 | מאסר בפועל, עד חודשיים | מעצר על-תנאי ופסילה |
| נהיגה בפסילה, פעם 2 | מאסר "ממשי" והפעלת על-תנאי | מאסר בפועל |
| נהיגה על-ידי בלתי-מורשה | מאסר בפועל עד חודשיים | מאסר על-תנאי |
| שכרות חוזרת | מאסר בפועל ופסילה ארוכה | מאסר על-תנאי ופסילה |
בכיר בפרקליטות מציין כי השימוש בפסילות מנהליות יוגבר משמעותית, וזאת במקביל להגשת בקשות לבתי המשפט לשלול את רשיונם של נהגים עד תום ההליכים, במקרים של עבירות חמורות במיוחד. על-פי הרפורמה, הפרקליטות תדרוש עונשים חמורים מבעבר בגין שורה ארוכה של עבירות, ובראשן - נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה בזמן פסילה, שכרות, חציית צומת באור אדום בנסיבות מחמירות, ומהירות מופרזת.
יש לציין כי הרפורמה נוגעת להנחיות שיינתנו לתובעים, ולכן אינה מביאה בהכרח להחמרת הענישה - נושא הנתון לסמכותם הבלעדית של בתי המשפט לתעבורה. עם זאת, במקביל לרפורמה באכיפה מקדמים משרדי הממשלה גם תיקון נרחב לתקנות התעבורה, שמטרתו להביא גם להחמרה משמעותית של הענישה. בין השאר, צפויים להיקבע עונשי מינימום חמורים לנהגים שנתפסו ברמת שכרות גבוהה משמעותית מזו המותרת, וכן עונשי מאסר בפועל למי שנוהגים בזמן פסילה.
מפסילה עד מאסר בפועל
בכיר בפרקליטות מסביר כי במסגרת הרפורמה באכיפה, תתמקד התביעה בעבירות מסוכנות, וללא תלות בתוצאותיהן. בכיר במדור התביעות של אגף התנועה מוסיף כי בבסיס הרפורמה ניצבות עמדות-מוצא מחמירות בכל הנוגע לעונשים שתדרוש התביעה בבתי המשפט. התוצאה הרצויה של הרפורמה, כך מסכימים השניים, תהיה הגברה משמעותית של ההרתעה - גם נגד מי שנחשבים עבריינים מועדים, המבצעים עבירות רבות, וגם נהגים נורמטיביים.
בפרקליטות מציינים כי אחד מיעדיה העיקריים של הרפורמה הוא יצירת שיתוף פעולה הדוק בין הגופים המעורבים באכיפה, במטרה לקצר את משך הזמן בין תפיסת הנהג "בשטח" ועד סיום הליכי המשפט נגדו. כך למשל, הפרקליטות תבקש לפסול את רישיונם של נהגים עד תום ההליכים, וזאת עוד בתקופת הפסילה המנהלית שהוטלה על-ידי קצין המשטרה. בנוסף, מתוכנן יישום נוהל לטיפול מהיר ב"תיקים אדום" - עבירות חמורות במיוחד, הגורמות לדעת הפרקליטות והמשטרה לסיכון חיים.
| 1. הפקרה אחרי תאונה |
| 2. נהיגה בזמן פסילה |
| 3. נהיגה על-ידי בלתי מורשה |
| 4. נהיגה בשכרות גבוהה, פי 2.5 מהמותר |
| 5. גרימת תאונה בשכרות |
| 6. נהיגה בריונית או מסוכנת |
| 7. עקיפות מסוכנת |
| 8. מהירות של 60 קמ"ש מעל המותר |
| 9. חציית מסילת ברזל מול מחסום יורד |
| 10. מטען יתר, מעל 50% מהמותר |
| 11. ליקויי בטיחות חמורים בכלי הרכב |
| 12. אי-מתן זכות קדימה תוך גרימת סיכון |
| 13. גרימת תאונה רבת נפגעים |
מלבד שימוש מוגבר בפסילות רישיון, קובעת הרפורמה כי התביעה תבקש מבתי המשפט להטיל עונשי מאסר בפועל על מי שנוהגים ללא רישיון. למשל, מי שינהג בזמן פסילה, עלול להיכלא לתקופה של עד חודשיים. עונש דומה יידרש גם במקרה של מי שנתפס נוהג, למרות שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה. עוד מוצע כי במקרים של נהיגה בזמן פסילה, תבצע המשטרה "תפיסה מנהלית" של כלי הרכב, לתקופה של בין 30 ו-60 יום.
בפרקליטות גם מתכוונים להחמיר בהסדרי טיעון שיגובשו עם נאשמים בעבירות תנועה. על-פי ההנחיות שהועברו לתובעים, העונשים שיינתנו במסגרת הסדרי טיעון יהיו נמוכים בשליש מאלו שיידרשו בבתי המשפט. ההחמרה בהסדרי הטיעון מגיעה בעקבות המקרה של שחר גרינשפן, שנפצעה באורח קשה בתאונה, ועל הנהג הפוגע הוטל במסגרת הסדר טיעון עונש של 600 שעות שירות לתועלת הציבור, פסילת רישיון לשש שנים, וקנס של 1,000 שקל.
יש לציין כי חלק מסעיפי רפורמת האכיפה סותרים את רפורמת הענישה, המקודמת במקביל. כך למשל, תובעים יבקשו פסילה לשנתיים במקרים של שכרות "נמוכה". אלא שהתיקונים לפקודת התעבורה, שמקדמים משרדי המשפטים והתחבורה, קובעים "מדרג שכרות", ולפיו יותאם העונש לרמת השכרות. על-פי המדרג המוצע, העונש למי שייתפס ברמת שכרות "נמוכה" יהיה פסילה לשנה בלבד.
"מיתוס החמרת הענישה"
על יעילות החמרת הענישה, אם באמצעות דרישת עונשים חמורים על-ידי התביעה ואם באמצעות קביעת עונשי מינימום, יש לא מעט חילוקי דעת. השופט משה גל, מנהל בתי המשפט, התייחס בעבר לענישת עברייני תנועה, והסביר כי "קיים מיתוס כאילו החמרת הענישה על-ידי בתי המשפט בנושא מסוים, תמגר את הפשע... מחקרים מראים שזה אינו כך. ענישה לבדה, אין ביכולתה לצמצם את הפשיעה. צריכה להיות שרשרת פעולות, לרבות אכיפה מוקדמת ואכיפה שלאחר מתן פסק הדין. אם לא תהא אכיפה, אזי ענישה חמורה ככל שתהא, לא תרתיע".
דברים דומים אמר פרופסור דוד שנער, ממומחי הבטיחות הבולטים בישראל, ומי שהיה בעבר המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בהרצאה ב-2010, ציין כי "הגדלת העונש משפיעה מעט מאוד על הציות לחוק... ההרתעה רלוונטית רק לעבירות של נטילת סיכון במכוון - כמו למשל מהירות או אלכוהול - ולא לעבירות בגין טעויות, כמו למשל חוסר תשומת לב לרמזור ואי-מתן זכות קדימה".
מי שעמד בראש הוועדה המקצועית שניסחה את הרפורמה בענישה, השופט אביטל חן, הסביר בעבר כי "עברייני תנועה רבים הם אזרחים נורמטיביים, וענישתם צריכה להיות מידתית ולא מתלהמת". חן, שכיהן עד 2009 כשופט תעבורה, ציין כי "הענישה גם לא צריכה להיות כזאת שהפטיש יורד מבלי לראות מי נמצא מולנו... מהצד השני בדרך כלל נמצאים אנשים, ופעמים רבות הם אנשים נורמטיביים לחלוטין, שטעו טעות קטנה מאוד בכביש. לפעמים טעות מינורית שגרמה לתוצאה קשה, נוראית ואיומה".
לפנייה לכתב/ת 
