ארדואן יכול ללכת, מגדלי טורקיה החדשה עומדים
מצבו הבריאותי של ראש ממשלת טורקיה עלה לאחרונה לכותרות, אך המהפכה התפישתית בטורקיה עמוקה וחזקה ממנו. גם אם יירד מבמת ההיסטוריה, הדבר לא ישנה מהותית את הדרך. יעידו על כך מיזמי הפיתוח הראוותניים שמושכים את עשירי העולם. צפו
באחרונה התפרסמו ספקולציות על מצבו הבריאותי הרופף כביכול של ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. הדיווחים בארץ ציטטו כלי תקשורת ערביים, שטענו כי ייתכן שארדואן בן ה-57 סובל מסרטן, וזו הסיבה האמיתית לניתוח במעיו בסוף נובמבר. ההידרדרות במצבו של ארדואן היא ההסבר שניתן באמצעי התקשורת הערביים לדחיית הביקור שתכנן לערוך בקטאר.
עוד על האיש שעומד בראש טורקיה:
- בטורקיה תוהים: איזה ניתוח באמת עבר ארדואן?
גם העיתונות הטורקית מדברת על בעיות הבריאות של ראש הממשלה. בעיתון "זמאן" של החוגים הדתיים
אפשר למצוא כותרת מה-15 בדצמבר שמצטטת את ארדואן: "אני בסדר גמור, ואהיה עוד יותר בסדר". כתבה מלפני עשרה ימים ממשיכה את הטון החיובי – ארדואן דיווח שהמחלה מאחוריו. הוא אף נהנה מרווחים משניים: הוא רזה בארבעה קילוגרמים.
בעיתונים אחרים אפשר למצוא התייחסות מעט אחרת. עיתון "הורייט" פרסם בשבוע שעבר דיווח של הכתב באנקרה על הנעשה בתוך מפלגת הצדק והפיתוח, מפלגתו של ארדואן, בהיעדרו של הבוס הגדול שנח בביתו באיסטנבול. הכותב מתאר מתיחויות ואי הסכמות שצפות ועולות כאשר ארדואן אינו נמצא בלב העניינים בבירה כדי לפקח מקרוב על הנעשה שם.
בצדק עוקבים אחר מצבו הבריאותי של ארדואן, הממלא תפקיד משמעותי ביותר בארצו בעשור האחרון ומשפיע באופן ניכר על מנגנונים שונים במדינה. גם מחוץ לטורקיה מתייחסים לארדואן כדמות מפתח, אף ברמה העולמית. על כך יעידו גולשי אתר מגזין "טיים" שבחרו בו הן כ"איש השנה" והן כ"הדמות השנואה" בעולם לשנת 2011. אבל טורקיה אינה (רק) ארדואן. למרות כוחו, שהתחזק בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, הוא אינו מנהל הצגת יחיד. מצבו הבריאותי, גם אם הוא באמת סובל מבעיות שונות, אינו אמור לשנות באופן מהותי את דרך פעילותה של המדינה.
המיזם שימשוך את עשירי העולם
לא רק ארדואן תופש את טורקיה כמנהיגה מהשורה הראשונה בעולם, וללא ספק כמעצמה אזורית. חוגים רבים בטורקיה שותפים לתפישה לפיה המקום הנכון והראוי לטורקיה הוא כמובילה בפוליטיקה הבינלאומית והאיזורית, כמרכז תרבותי, וכאבן שואבת לפעילות עסקית-פיננסית בינלאומית. חוגים אלו אופטימיים מאוד באשר ליכולתה של טורקיה לצלוח את המשבר הכלכלי העולמי. אופטימיות זו משולבת בשמחה לאיד כלפי האיחוד האירופי, לאור הבעיות הכלכליות העמוקות בהן שרויות חלק ממדינות אירופה.
בירה, בייקון ובילויים: מירי שפר על איסטנבול שלא הכרתם
שורה של מונומנטים ראוותניים עליהם התבשרנו לאחרונה היא עדות נוספת לביטחון העצמי הטורקי. רובע אַתאשֶהיר (Ataşehir) בצד האסיאתי של איסטנבול, בסמוך לכביש המהיר איסטנבול-אנקרה, יהפוך למרכז פיננסי, על פי החלטה של משרד איכות הסביבה והפיתוח העירוני. אזור הפיתוח ישתרע על 1,770 דונמים, ויעלה בגודלו על אזורים דומים בניו יורק, בלונדון, בדובאי ובהונג-קונג. בנקים גדולים כבר מתכוננים להעביר את מרכזיהם לאתאשהיר, וכך גם רשויות שונות שקשורות לכלכלה ולכספים.
צפו: תוכנית המיזם המפואר ברובע אתאשהיר
הפיתוח כולל גם דיור יוקרתי בידי חברות בניה פרטיות, והמתווכים מספרים כי מחירי הנדל"ן ברובע, שעלו בעקביות במשך מספר שנים רצופות, מאמירים עוד יותר. באתאשהיר מתוכנן מגדל מגורים בן 61 קומות, הגבוה ביותר במדינה, כחלק מפרויקט שיכלול מגדלי מגורים נוספים, מלון, שטחי מסחר ושטחים ירוקים. המטרה, שכבר מצליחה להתממש: למשוך לאיסטנבול את תשומת לבם של עשירי אירופה והמזרח התיכון. האמצעים: שילוב של דיור יוקרתי, סטנדרטים ירוקים, ואדריכלות מודרנית זוכת פרסים בינלאומיים.
צפו במיזם האדריכלות זוכה הפרסים ברובע אתאשהיר
בהיסטוריה של טורקיה, ובזו של האימפריה העות'מאנית לפניה, יש מסורת של שימוש במרחב הציבורי כדי להעביר מסרים חברתיים ותרבותיים, ליצור לגיטימציה, או להצהיר על נאמנות ושייכות.
בנייה במרחב הציבורי הייתה זירה למשחקי כוח, להפגנת אופנות ולהגדרת זהויות. כזה היה מגדל השעון ביפו, שנבנה לציון יובל הכסף לעלייתו לשלטון של הסולטאן עבדולחמיד השני בראשית המאה העשרים. הוא היה חלק מפרויקט רחב היקף של מגדלים שעיטרו את רחבי האימפריה.
כאלו הן גם התוכניות לשינוי פניו של רובע אתאשהיר. הן מעידות שהשאיפות והיכולות בהחלט אינן צנועות, ושהמהפכה התפישתית בטורקיה החדשה עמוקה ויסודית. היא עמוקה וחזקה מארדואן האיש, חשוב ככל שיהיה, ולא צפויה להיעלם אם ייחלש כוחו או אף אם יירד לחלוטין מהבמה הלאומית.
ד"ר מירי שפר-מוסנזון היא סגנית ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, ומתמחה בהיסטוריה של האימפריה העות'מאנית
לפנייה לכתב/ת 
