מה משתלם יותר כלכלית: להיות צנוע או ראוותן?
יש רבים שמחזיקים במכונית יוקרתית ובית במקום טוב ומרוויחים משכורת לא רעה, אך שוויים האמיתי נמוך בהרבה מאלו שגרים בבית צנוע עם רכב שנקנה במחיר מציאה. הפער בין מראית העין לשווי הכלכלי הוא גם הפער בין עתיד כלכלי רעוע ליציב
לפעמים, כשאנחנו שומעים שאנשים מסביבנו קנו בית גדול יותר, עשו שיפוץ מקיף, התחדשו ברהיטים חדשים או במכונית יוקרתית, אנחנו חושבים לעצמנו, "אלה הסתדרו בחיים". אך פעמים רבות המצג הנוצץ והמרשים אותו אנו רואים הוא מצג שווא, המסתיר מאחוריו משפחות עם עיניים טרוטות, ראש מלא בדאגות וציפורניים כסוסות מתוך חשש שאולי החודש לא יצליחו לשלם עבור כל מה שהתחייבו לו.
אין דבר כזה כסף קטן. תפנימו ותחסכו
עושים חשבון: כך תחסכו בעלויות העו"ש מחושבים מול ספונטניים - מי נהנה יותר מהחיים?לעיתים קרובות אני נפגש עם משפחות כאלו, שמגיעות לייעוץ כלכלי לאחר שהסתבכו בחובות. הן מספרות על החשש מהטלפון מהבנק, על המחשבות הבלתי פוסקות על המקור למימון ההלוואות שלקחו, ועל החשש לעזוב את העבודה, כיוון שאינן יכולות להרשות לעצמן מצב שבו ההכנסה תרד. משפחות אלו מרגישות שהן חיות על זמן שאול וכי בכל רגע הכל יקרוס תחתיהם כמו מגדל קלפים.
מנגד, אנו יכולים להסתכל על גורו ההשקעות וורן באפט, הגר באותו בית צנוע שקנה לפני 50 שנה. על אף הונו הרב באפט נוהג במכונית שנקנתה במחיר מציאה לאחר שנפגעה על ידי ברד ושופצה, ואפילו בניין המשרדים שלו אינו מרשים במיוחד. עם זאת, הונו נאמד בכ-40 מיליארד דולר, סכום שקרוב לתקציב הבטחון של ישראל לשנת 2011.
כמה נכסים והתחייבויות יש לכם?
דוגמאות מנוגדות אלו מראות כי קיים פער אדיר בין מראית העין לשוויו הכלכלי האמיתי של האדם שניצב מולנו. אם כך, כיצד נוכל להגדיר את השווי האמיתי שלנו ושל האנשים שסביבנו? השווי האמיתי שלנו הוא ההפרש בין סך הנכסים שלנו לסך ההתחייבויות.
על פי הגישה הקלאסית, כאשר אנו מדברים על נכסים, אנו מתייחסים למעשה לדירת המגורים, לרכבים שלנו, לתוכניות החסכון, לקרנות ההשתלמות ולתוכניות הפנסיוניות, לנכסי הנדל"ן שבבעלותנו ולאוספים היקרים אותם אנו מחזיקים. לעומתם, ההתחייבויות שלנו כוללות את המשכנתא, ההלוואות, התשלומים בכרטיסי האשראי, יתרות החובה בבנק וכדומה.
אם, לדוגמא, יש לנו דירת מגורים בשווי 1.2 מיליון שקל ותוכנית חסכון של 50 אלף שקל, נכסינו שווים 1,250,000 שקל, והתחייבויות הכוללות משכנתא של 600 אלף שקל והתחייבויות באשראי חוץ בנקאי 20 אלף שקל, הרי שווי האמיתי שלנו הוא 630 אלף שקל. האם מדובר בהרבה כסף או מעט?
התשובה לשאלה זו טמונה בשני פרמטרים נוספים – רמת ההכנסה והגיל שלנו. שווי אמיתי נמדד לא באופן גלובלי, אלא ביחס לקבוצת הגיל שלנו ולרמת ההכנסה שלנו. בדוגמא, מדובר בהישג ממוצע עבור זוג שהכנסתו החודשית ברוטו היא 15 אלף שקל והם בני 35. אילו גילם של בני הזוג היה 40, ההישג שלהם היה נמוך מהממוצע, שכן בחמש השנים האלו היה עליהם לצבור נכסים רבים יותר.
לעומת הגישה הקלאסית, גישת קיוסאקי מגדירה את הנכסים וההתחייבויות באופן אחר. בגישה זו, נכס הוא כל דבר שיוצר עבורנו הכנסה בעוד שהתחייבות היא כל דבר שיוצר הוצאה. מתוך הגדרה זו, הרכב המשפחתי ודירת המגורים צריכים להרשם בעמודת ההתחייבויות אלא אם הם משרתים אותנו גם למטרת הכנסה. משפחות שיבדקו את מצבן לפי הגדרה זו, עשויות לגלות כי עמודת הנכסים שלהם ריקה, בעוד שעמודת ההתחייבויות עמוסה לעייפה.
למה חשוב לדעת מה השווי נטו שלנו?
במאה ה-21, במציאות של חוסר ודאות כלכלית ועלייה בתוחלת החיים, הדבר היחיד שיכול לספק לנו בטחון אמיתי, הוא לא ההכנסה מעבודה אלא ההכנסה מנכסים. התמקדות בשאלה כמה אני שווה באמת גם ביחס לאחרים ולגיל שלי, מאפשרת לנו לתקן ולשפר את המצב אם אנו נמצאים בפיגור והישגינו נמוכים. היא נותנת לנו הזדמנות לבחון שוב את הדרך בה אנו מתייחסים לעתיד, ומאפשרת לנו להפנות יותר מיקוד וכסף לעבר צבירת נכסים וסגירת הפער.
בנוסף, הידיעה אודות השווי האמיתי שלנו בהווה, תספק לנו מידע גם על היכולות שיעמדו לרשותנו בתקופת הפרישה. אנו יודעים שמי שצבר נכסים בקצב ממוצע, יתקשה להתמודד עם העליות בתוחלת החיים ושחיקת הפנסיה, ומי שמוצא את עצמו מתחת לממוצע נמצא בסכנת מצוקה כלכלית בעתיד.
שתי הקבוצות, מהממוצע ומטה, חייבות לנקוט בצעדים החלטיים ולשנות את סדרי העדיפות המשפחתית שלהן על מנת לתקן את המצב לפני שיהיה מאוחר מדי.
מה משפיע על השווי האמיתי שלנו?
גורמים כמו השכלה, מקצוע, יכולות, מוניטין, גובה ההכנסה, תמיכת ההורים והשכלה פיננסית, בוודאי מסייעים לשווי האמיתי שלנו, אך הם אינם מכתיבים אותו. הראיה לכך היא שכולנו מכירים סיפורים על אנשים שצברו נכסים גם בתנאי פתיחה קשים ובעשר אצבעותיהם בלבד.
השווי הכלכלי שלנו נטו נקבע בעיקרו על ידי התפיסה, הגישה והמכוונות שלנו לניהול תקציב נכון, לחסכון ולצבירת נכסים ועל היכולת שלנו להציב מטרות ולעמוד בהן. מחקרים בתחום כלכלת המשפחה מלמדים שאנשים שהגדירו לעצמם כמטרה להשיג נכסים שייצרו הכנסה פסיבית עבורם, הגיעו להישגים גבוהים יותר מאנשים שלא הגדירו מטרה זו.
עצם יצירת הטבלה של נכסים והתחייבויות, מאפשרת לנו לבחון כמו משקיעים את התשואה על הכסף שלנו ואת תזרים המזומנים, ולמעשה מכניסה אותנו למגרש החשיבה של אנשים עשירים. התמקדות בשיפור מצבנו תוביל אותנו לתוכנית פעולה שבהכרח תעלה את השווי שלנו. בשלב זה, עלינו להכיר בערך של חסכון ולשאוף להשקיע 10-20% מהכנסתנו תוך ויתור על חלק מרמת החיים לה התרגלנו.
לאחר ששינינו את התפיסה שלנו עלינו להלחם בפחד מהשקעות ומצבירת נכסים, שמאפיין רבים מאיתנו. פחד זה נובע מהחשש שלנו מסיכון הכסף, אך הדרך להתמודד איתו היא להבין את אפשרויות הסיכון-סיכוי, באמצעות רכישת השכלה פיננסית. מכיוון שכל אחוז תשואה קובע, עלינו להשיג את המקסימום מהכסף שלנו. חשוב להבין כי כסף שמושקע בריבית ריאלית של 1% לשנה יכפיל את ערכו תוך 70 שנה, בעוד שחסכון בריבית 4% יכפיל עצמו תוך 18 שנים בלבד.
מה נחשב הצלחה?
הטעות הגדולה ביותר היא שרוב האנשים מפרשים הכנסה גבוהה מעבודה כהצלחה בחיים. גישה זו מסכנת אותנו בהווה, שכן אנו נכנסים למירוץ כלכלי מסוכן של עבודה לטובת העלאת רמת החיים, ובעתיד שבו לא נוכל יותר להסתמך על הכנסותינו מעבודה. השווי האמיתי שלנו, זה שנותן לנו בטחון מקורו בשאלה כמה נכסים צברנו ואיזו הכנסה הם יוצרים עבורנו.
בימים אלו בהם מתפרסמים נתונים על הרגלי החסכון שלנו לטובת העתיד של הילדים, הדיון בכמה אנחנו שווים באמת מקבל משנה תוקף. משמעות הסקרים הללו, שכל משאבינו מושקעים בהתמודדות היומיומית ומעט מדי משאבים מושקעים ביצירת נכסים.
יש שיאמרו שאין ברירה וזו המציאות בישראל אולם כדאי לזכור שגם במציאות הישראלית יש רבים שמצליחים להגיע להישגים נאים, מצבנו הכלכלי הוא בעיקרו תוצר של הגישה לפיה אנו חיים והאם אנו מצטרפים למירוץ לשיפור רמת החיים, הסטטוס והנוחות שלנו היום, על חשבון השווי העתידי שלנו. כאשר אנו מסכימים להצטרף למירוץ זה אנו למעשה פודים היום את ערכנו העתידי, מה שישפיע בוודאי גם על נקודת הפתיחה של הדור הבא.
גיל אורלי הוא מנכ"ל חברת יבולים המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים
לפנייה לכתב/ת 
