בגלל המוזיקה, בגלל הרגש: השנה של אדל
בלי לככב במדורי הרכילות ובלי פיגורה של כוכבת פופ מצוייה, הפכה אדל לתופעה המוזיקלית המטורפת והעוצמתית ביותר של השנים האחרונות. אור ברנע מנסה להסביר כיצד הצליחה הזמרת הצעירה לכבוש את שלושת המקומות הראשונים במצעד השנתי
תוכנית הבידור האמריקנית "סאטדריי נייט לייב" הציגה לא מזמן מערכון מדויק להפליא: עלילת המערכון מתרחשת במשרד, שם החברים לעבודה מנסים לעודד אחת מהם שלא קיבלה את הקידום בו חשקה. הם מציעים לה לצאת איתם לאכול בחוץ, אבל היא מעדיפה להישאר מול המחשב, כביכול להמשיך לעבוד. כשהם הולכים, היא לוחצת פליי ומתחילה לבכות על רקע השיר "Someone Like You" של אדל.
כשאחת העובדות האחרות חוזרת במקרה למשרד, היא מבינה מה קרה ומצטרפת גם היא לבכי לצלילי השיר - והשתיים מתחילות גם לאכול באובססיביות מתוך קופסאות גלידה גדולות. כך ממשיכים אחריהן גם כל השאר, שחוזרים לבדוק מדוע הן מתעכבות ולא מצליחים לעצור את הדמעות שמעורר השיר. וגם הם ממהרים להתוודות על הבעיות בחייהם. לדמעות מצטרף אפילו המנקה, שבדיוק נכנס לחדר. באותה תוכנית מתארחים חברי להקת "קולדפליי". כשהם צופים במערכון מאחורי הקלעים, באחד המוניטורים, גם הם לא מסוגלים שלא לפרוץ בבכי.
כולם בוכים לצלילי אדל: צפו במערכון של "סאטרדיי נייט לייב"
הסיבה שהמערכון הזה הוא כל כך מדויק היא מפני שכותבי "סאטדריי נייט לייב" קלטו בדיוק את מה שרבים ניסו לפצח בחודשים האחרונים, עם הצלחתה הפנומנלית של אדל. שלושת להיטיה הענקיים, ובמיוחד "Someone Like You", אותו שיר שמככב במערכון וגם זה שגולשי ynet העניקו לו את המקום הראשון במצעד השנתי, פוגעים באופן מופתי בקלישאות המרכיבות את מערכות היחסים של כולנו.
כך גם שני השירים האחרים שכבשו את שני המקומות הבאים במצעד - "Rolling In The Deep" ו-"Set Fire To The Rain". הם מספרים על הרגעים העדינים והקשים שלנו בחיים וממחישים אותם, מדברים אל אלה שחווים ביחד ואל אלה שלבד. הם מוקדשים לרגעים האלה שבהם נשים מסתגרות בחדרן, מהרהרות במצבן העדין וזוכות לחיזוקים וחיבוקים מהקול הנשי הבוקע מהרמקולים.
זו כנראה הסיבה הראשונית להצלחתה המטאורית של הזמרת ושל אלבומה השני, "21", בשנה שחלפה. בנוסף לכישרונה ולקולה המרשים, אדל הביאה איתה את התחושות והרגשות הבסיסיים ביותר שמלווים את הדרמה שבכל מערכת יחסים. אם תרצו, הזמרת הבריטית הצעירה הפכה בשנה האחרונה למקבילה המוזיקלית של "קזבלנקה", "אשה יפה" או "טיטאניק". גם אם הכל נשמע לכם דביק וקיטשי, מישהו או מישהי בטוח כבר יסחוב אתכם פנימה - ובסתר ליבכם, גם אתם לא תוכלו שלא להתרגש. לפחות קצת, לפחות משיר אחד.
ויש עוד. אדל הצליחה להוכיח שההצלחה הגדולה ביותר מגיעה קודם כל מהמוזיקה עצמה, ולא מחייו הפרטיים של הכוכב, אישיותו או הידיעות ששולחות אותו אל מדורי הרכילות. אדל היא הכוכבת הגדולה ביותר שיצאה מהממלכה הבריטית מאז איימי וויינהאוס, עליה השלום. אבל בניגוד לוויינהאוס הפרובוקטיבית, חלק גדול ממעריציה של אדל לא יודע כלום על האשה שמאחורי השירים.
בגלל המראה? לא בטוח. אדל - Rolling In The Deep
יש שיגידו שלאדל יש כוח שיווקי אדיר בזכות צורתה העגלגלה, כיוון שאינה מחזיקה בפיגורה של כוכבת פופ ממוצעת. שבגלל מראה החיצוני, שיריה נוגעים אפילו יותר בנשים, אולי אפילו בגברים, שחווים בעיות בחייהם. קצת כמו השיר "ביוטיפול" של כריסטינה אגילרה. שם זה קורה רק ביצירה אחת, אבל אדל כאישיות מוזיקלית בפני עצמה, מעבירה למאזינים מסר חד משמעי: "אני איתך".
מצד שני, סביר להניח שקהל רב שמתחבר לשירים, אולי אפילו בחר בהם למצעד, לא יודע בכלל איך נראית הזמרת הצעירה. אמנם תקופה לא מבוטלת השנה אדל הושבתה בעקבות דימום במיתרי הקול ומזה שבועות ארוכים היא מחלימה מניתוח, אבל עוד טרם להסתבכות הרפואית, לא עקבו אחריה צלמי הפפראצי, לא הטרידו אותה כתבי רכילות והיא לא פיתחה מערכת יחסים סוערת עם סלבריטאי אחר (לפחות לא זוגיות שאנחנו מודעים אליה). כמו כולנו, גם היא סבלה מלב שבור ודיכאונות ממערכות יחסים, מה שהוביל אותה לכתוב את הלהיטים שכל כך אהבתם. אבל הסיפורים האלה היו רחוקים ממהדורות החדשות המובילות בעולם בכלל, ובבריטניה בפרט.
וכך, נדמה שהשירים עצמם הפכו גדולים יותר מהזמרת. הם הצליחו לפגוע עמוק בלבבות עוד לפני שלאותם מאזינים היתה בראש תמונה של האשה שעומדת מאחוריהם. בסופו של דבר, הרוב הרשו ליצירה ולקול להוביל אותם, והפכו את השירים להיסטריים והיסטוריים. תופעה נדירה בעידן המציצני שלנו. וגם מי שלא סובל את השירים הדרמטיים של אדל, חייב להודות שהתופעה הזו מבורכת. שבתוך כל הפופ הנוראי, השיווקי וחסר עמוד השדרה שסביבנו, זה אחד הדברים שהעולם המוזיקלי שלנו היה חייב: מישהי כזו.
