לא רק אכיפה מחמירה - גם רפורמת הענישה בדרך
בשורה רעה לעברייני תנועה: שנת 2012 צפויה להפתח באישור תכנית להחמרה משמעותית בענישת נהגים שביצעו עבירות קשות, כולל מאסר בפועל לנוהגים בזמן פסילה
אחרי החמרת האכיפה, מגיעה ענישה מחמירה. הפרקליטות ואגף התנועה הציגו השבוע רפורמה באכיפת עבירות תנועה, וכבר ביום ראשון הקרוב (1.1.2012) צפויה הממשלה לאשר רפורמה משמעותית בענישת נהגים. הרפורמה כוללת עונשים מחמירים רבים, בהם מאסר בפועל לנוהגים בזמן פסילה, שימוש מוגבר בפסילות רישיון לתקופות של עד 90 יום, והארכת תקופת פסילה מינימאלית לנהגים שיכורים.
עברייני תנועה שימו לב:
- ביצעתם עבירת תנועה חמורה? היכונו למעצר
- חשיפת ynet: כך תחמיר המדינה עם עברייני תנועה
- תזכיר החוק: עברייני תנועה יענשו בחומרה רבה
הרפורמה, המקודמת כהצעת חוק ממשלתית, תידון ביום ראשון בוועדת השרים לענייני חקיקה, וזאת לאחר שאושרה כבר לפני כשנה בוועדת השרים לענייני בטיחות. לאחר אישורה בוועדה לענייני חקיקה - המייצגת בפועל את עמדת ממשלה - תועבר הרפורמה לאישור הכנסת.
"סרט שהוכנס למצלמה"
חלק מהתיקונים הנכללים ברפורמה נועדו להקל על הפעלת מצלמות המהירות החדשות, האמורות להתחיל בהפקת דו"חות כבר במהלך ינואר. כיום, פקודת התעבורה מבוססת על אמצעי אכיפה מיושנים, וקובעת תנאים בעייתיים לקבילות הצילומים שאותם אמצעים מפיקים. כך למשל, אחת התקנות מבהירה כי צילום יהיה ראיה קבילה בבית משפט רק אם "הוכח כי הצילום המוגש הוא העתק אמין של הסרט שהוכנס למצלמה והוצא ממנה".
מאחר שהמצלמות החדשות מבוססות על טכנולוגיה דיגיטלית, הן אינן מכילות "סרט" אלא משדרות נתונים ישירות למרכז שליטה ובקרה. לכן בכוונת משרדי הממשלה לתקן את הסעיף הרלוונטי בחוק, כך ש"סרט" יוגדר בצורה רחבה, שתכלול את כל סוגי המדיה. עוד מוצע לבטל את הדרישה "שהתמונות יופקו מסרט אשר יוכנס אל המצלמה והוצא ממנה".
סעיף נוסף הנוגע להפעלת המצלמות החדשות, ועשוי להחמיר משמעותית את הענישה של נהגים העוברים על המהירות המותרת, יסמיך קציני משטרה לפסול מנהלית את רישיונם על-סמך צילומים בלבד. במשרד המשפטים מסבירים כי נוסח פקודת התעבורה כיום מאפשר להטיל פסילה מנהלית רק אם העבירה בוצעה לעיני שוטר, או אם הנהג נחשד בביצוע עבירה שגרמה לתאונה.
"הדרישה הקיימת מחמירה מדי", מציינים במשרד המשפטים, "ומגבילה יתר על המידה את סמכות קצין המשטרה להטיל פסילות מנהליות". הצעת החוק הממשלתית קובעת כי מספיק יהיה ששוטר יחשוב שקיים "יסוד סביר להניח כי נהג ביצע עבירה", בכדי שקצין משטרה יפתח בהליכים לפסילת רישיונו. הפסילה המנהלית תיושם במקרים של עבירות הנחשבות לחמורות, ובהן מהירות גבוהה ב-30 קמ"ש מהמותר בכביש עירוני או ב-40 קמ"ש בכבישים בינעירוניים ומהירים, וכן במקרים של עקיפה מסוכנת, אי-מתן זכות קדימה וסיכון הולכי רגל.
לא משתלם להישפט?
סעיפים לא מעטים ברפורמה המוצעת מעוררים ביקורת חריפה בקרב משפטנים כבר תקופה ארוכה. נראה כי עיקר המחלוקת נוגע לכוונת הממשלה להרתיע נהגים מלהישפט. על-פי הרפורמה, מי שיואשם בעבירה מסוג "ברירת משפט" - עבירה המאפשרת לנהג לבקש להישפט - ולאחר מכן יורשע בבית משפט לתעבורה, צפוי לשלם קנס הגבוה לפחות פי 1.5 מהקנס המקורי.
במשרדי הממשלה מסבירים כי הכפלת הקנס נועדה לצמצם את העומס בבתי המשפט, אשר לטענתם נובע בחלקו מבקשות סרק להישפט. הרפורמה גם קובעת כי מי שיגיש בקשה להישפט, יידרש להפקיד ערבות בגובה הקנס. אלא שמשפטנים טוענים כי בשני הצעדים המתוכננים יש משום פגיעה קשה בזכותו הבסיסית של כל נאשם להופיע בפני שופט, ולשטוח את טענותיו.
יש לציין כי להכפלת הקנס התנגד בעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והסביר כי "העלאת קנס המינימום מעבר לסכום המקורי, (תגרום ל)הרתעת יתר". בלשכת עורכי הדין התנגדו נחרצות להפקדת ערבות, בטענה כי "מדובר בפגיעה ממשית בזכויות נאשמים, (וכן) פגיעה בכיסם ללא צורך, ובמיוחד כאשר חזקת החפות עומדת להם". למרות התנגדויות אלה, הוחלט לכלול את שני הסעיפים בהצעת החוק, שכאמור תובא לאישור הממשלה ביום ראשון.
הקלה מסוימת לנהגים צפויה עם אישור סעיף הקובע כי תתאפשר פריסה של קנסות לתשלומים. עם זאת, יש לציין כי מאחורי פרישת הקנסות לתשלומים עומד יישומה הצפוי של מדרגת קנס שישית וחדשה, שתעלה את הקנס המרבי לעבירות תנועה מ-1,000 שקל ל-1,500 שקל. למעשה, דרגת הקנס החדשה כבר אמורה הייתה להיכנס לתוקף, במסגרת תיקון נרחב לתקנות התעבורה שיזם משרד התחבורה. אלא שבעקבות התנגדות שהביע יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה, נמנע המשרד מלהביא את התיקונים לאישור הוועדה.
לפנייה לכתב/ת 
