מהעננים לאסלה: כשבית-הספר החליט לחסוך מים

במדינה יבשה כמו שלנו, מי שתייה הם לא מצרך שאפשר לוותר עליו בקלות. קשה להמעיט בחשיבות של הניסיונות להתייעל בתחום ניצול מי הגשמים, שרובם נשפכים אל פתחי הביוב ומתבזבזים. פתרונות פשוטים יכולים לחסוך בקלות כמויות עצומות של מים, ובכך לסייע גם מבחינה כלכלית. דוגמה לפתרון שכזה מיושם בימים אלה בישוב אפרת שבגוש עציון.

איך קיבוץ הצליח לחסוך מיליון קוב מים ב-6 שנים?

• החברה שתחסוך לכם חשמל וכסף - ובחינם
• ירוק יש לא רק בדולר - להשקיע באנרגיות נקיות
  

;

בבית הספר "עשה חייל" שבישוב, פצחו בפיילוט במסגרתו אוגרים את מי הגשמים ומפנים אותם מערכת הדחת אסלות השירותים של בית הספר. בימים הקרובים אמורה להסתיים הקמת הפרויקט והוא יחל לפעול.

הרעיון נולד במוחו של יוסי מלכי, תושב המועצה שעובד כמהנדס באינטל. מלכי התנדב לתכנן את הפרויקט ומלווה אותו מתחילתו. "הרעיון נבע מיוזמה של גוש עציון להקמת קבוצת מנהיגות סביבתית, מתוך הבנה שיסוד משותף לאוכלוסיה המקומית הוא אהבת הארץ והסביבה", סיפר מלכי ל-ynet.

חיסכון של כ-5,000 שקל לשנה

הרעיון שעומד מאחורי הפרוייקט הוא פשוט: מי הגשמים נאספים במגרש הנמצא בשטח בית הספר, ומשם מוזרמים על ידי צינורות וכוח המשיכה אל מיכלי אגירה. משם מולכים המים בצינורות היישר להדחת האסלות. העובדה שמיכלי האכסון קטנים יחסית, גורמת לכך שהמים אינם נשארים זמן רב במיכל, מה שמקטין את הבעייתיות שיכולה הייתה להיווצר ממצב שבו מים עומדים יותר מדי זמן.

המיכלים בשטח שמאחורי בית הספר(צילום: יוסי מלכי)

המיכלים ממוקמים במגרש בשטח של כ-2,000 מ"ר, שנמצא מאחורי שטח בית הספר. על פי ממוצע גשמים רב שנתי של 500 מ"מ בשנה, פונטנציאל האגירה שלהם עומד על כ-1,000 קוב מים לשנה. מלכי מעריך, כי הפרויקט יסייע לבית הספר לחסוך כ-80% מצריכת המים לאסלות בשנה.

לפרויקט יש יתרון משמעותי נוסף מלבד חיסכון במים: במציאות הישראלית, בה עלויות המים רק הולכות וגדלות, מדובר בהתייעלות כלכלית משמעותית. בצד הכספי, מדובר בחיסכון של כ-11 אלף שקל בשנה על הוצאות המים ועל הטיפול בביוב.

מאחר שעלות הקמת הפרויקט מסתכמת בכ-35 אלף שקל, הם צפויים להחזיר את עצמם בתוך 4 שנים בלבד. מלכי מוסיף כי עלויות ההקמה נמוכות משמעותית אם פרויקט שכזה מבוצע במהלך הבנייה של בית ספר חדש, ולכן כדאיות עוד יותר מבחינה כלכלית.

צינור שיוצא מהמגרש ומחובר למיכל(צילום: יוסי מלכי)

רוב הגשם הולך לאיבוד

נכון להיום, מרבית הגשם שיורדים בישראל אינם מנוצלים. על פי נתוני רשות המים, בשנה ממוצעת יורדים בישראל בערך 7 מיליארד קוב מים, מתוכם רק כ-2 מיליארד קוב נאגרים וניתנים לניצול. על פי הערכות שונות, בין 100 מיליון ל-200 מיליון קוב מי גשמים נשפכים ישירות למערכות ביוב באזורים עירוניים בישראל מדי שנה.

כאשר בוחנים את ניצול המים שכן נאגרים, מגלים שגם כאן הולכים לאיבוד כמויות גדולות למדי של מים טובים, מכיוון שכל המים שאנו משתמשים בהם - הם למעשה מים טובים לשתייה, אם זה לשטיפת כלים ולרחצה, להשקיית גינות פרטיות, ובעיקר להדחת מי האסלה.

על פי נתוני רשות המים, הצריכה הביתית משתנה מאדם לאדם ונעה בין 100 ל-230 ליטר לנפש ליום, ובממוצע כ-165 ליטר מידי יום. 60-55 ליטר (35%) הולכים להדחת אסלות וכמות זהה לרחצה, 30 ליטר ביום משמשים לשתייה, בישול והדחת כלים (20%), 8 ליטר לכביסה וניקיון (5%) ו-8 ליטר נוספים לגינון.

ערך חינוכי

בכל פעם שאנו מורידים את המים אנו שופכים לביוב כ-9 ליטרים של מים טובים לשתייה. זו לא כמות קטנה, ואם ניתן לחסוך חלק נכבד ממנה, בהחלט שווה להעניק לנושא מחשבה.

בבתים פרטיים לא תמיד שווה להשקיע במערכת שתמקסם את צריכת המים, כי הכמויות אינן גדולות במיוחד. עם זאת, בשנים האחרונות הנושא עלה למודעות וניתן לראות יותר ויותר בתים פרטיים שמתקינים מערכת לאיסוף ומחזור מי גשמים. התמונה שונה במערכות ציבוריות, שם פתרונות פשוטים כמו זה שהונהג באפרת, יכולים לאפשר ניצול מקסימלי של מי הגשמים.

ערך נוסף של הפרוייקט, נמצא כמובן במישור החינוכי. תלמידים בבתי ספר שמותקן בהם מתקן איסוף מי גשמים, לומדים ממקור ראשון על מערכות מיחזור מים ונחשפים לחשיבה חדשה בתחום השמירה על הסביבה. לאור העובדה שהעתיד נמצא בטכנולוגיות שמתחשבות בסביבה, הערך המוסף החינוכי עולה פי כמה.

אין ספק כי מיזם שכזה בבית הספר, במיוחד אם משלבים אותו בתכנית הלימודים, משרה רוח חיובית על האווירה האקולוגית בבית הספר ומהווה תמרור לכיוון חיובי של מחשבה, שהולך עם התלמידים לבתיהם ומשפיע על הקהילה כולה.