חפש את האשה - מבנות יעקב ועד דרדסית

דרדסית יש רק אחת

• זמני כניסת שבת - ועוד על פרשת ויגש
• צפו בכל הפרקים של "משחק השבת"
  

עוד בערוץ היהדות - קראו:

• הרבצ"ר: צה"ל לא יהיה בית שמש
• חרדים על כתב האישום: "הסתה פרועה"
• מנהלת "אורות": קרובים לחרדים יותר מלמחאה החילונית  
  

גם ליעקב יש רק ילדה אחת

וקוראים לה "בנות יעקב", או אם תתעקשו – דינה. לאחר ההתגלות של יוסף אל אחיו, יורדת משפחת יעקב לגור במצרים, ובירידתם מתחילים סיפורי גלות ועבדות ארוכי שנים. בגלל חשיבות האירוע מונה התורה את רשימת משפחת יעקב היורדת למצרים. רשימת שמות מלאה, אך פעמים רבות היא מציעה שכר טרחה הוגן בדוגמתם של סיפורים עלומים שקצה קרחונם מאיר מתוך הרשימה. כך גם במקרה שלפנינו.

כמה הערות על רשימת ילדי לאה ויעקב:

1. בכל הרשימה יש רק בת אחת ושמה דינה. האם על שם הבת הבודדת הזו מכונים ילדיו: "בניו ובנותיו"? האם יש זהות בין "בנות יעקב" ו"בת יעקב" - או שתופעת הדרדסית לפנינו, ולמעשה בנות רבות ליעקב, אלא שדי היה לתורה בציון שמה של אחת?

2. הבת לא מוזכרת בנשימה אחת עם שאר הילדים, אלא בנפרד. קודם כל הבנים, ואז בטור נפרד: "ואת דינה בתו".

אז מתי צריך נשים בסיפור? תשובה מספר אחת

כשקורה להן אסון, כשהן נאנסות. דינה נאנסה, אחיה נקמו את האונס שלה, ולכן יש אודותיה סיפור בתנ"ך. כך קרה גם לתמר בת דוד. נאנסת? אמנם הפסדת את חייך - אבל אולי יש לך סיכוי להירשם בדפי ההיסטוריה.

סיבה שנייה: צריך נשים כשצריך לתפוס מקום בתור

כאמור, מניין ילדי לאה ויעקב מציע אתגר פרשני: ברשימה 32 שמות, ואילו בסיכום הרשימה נאמר שהיא מכילה 33 נפשות. ילד אחד הלך לאיבוד. האתגר הפרשני השני של הרשימה, הוא שנאמר בה "בנות יעקב", אולם ברשימה מנוייה בת אחת בלבד. הנה שני קשיים פרשניים מתאחדים לכדי פתרון אחד: ברשימה חסר ילד וחסרות בנות. אם הבן החסר יהיה בת, נפתור שתי בעיות בעזרת ציפור אחת, ואכן כך עושים הפרשנים, ומבשרים על לידתה הפלאית של הצאצאית השנייה לבית יעקב.

סיבה שלישית: צריך אותנו כשאנחנו מופלאות

ברשימת צאצאיי יעקב מוזכרת בשמה אישה נוספת (בראשית מ"ו, י"ז): "וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחֹתָם". אז יש ילדה נוספת ושמה שרח. איננו יודעים דבר על לידתה, וחשוב מכך – איננו יודעים דבר על חייה או על מותה. מסורות תלמודיות מספרות שהיא האריכה ימים עד ליציאת מצרים, ובדרך פלאית הציפה ביאור את עצמות יוסף, וכך אפשרה לבני ישראל להעלות אותן ממצרים.

אין סתם אישה

מה שלמדנו מהדרדסית, מסינדרלה ומשלוש בנות יעקב הוא שאין "סתם" אישה. בשבעים נפש יורד יעקב למצרים. ששים-ושבעה גברים ושלוש נשים. הגברים הם הנורמה, הם הקיום הרגיל, המובן מאליו. זה שאינו דורש הצדקה. גבר יכול להיות גיבור וחריג, אבל הוא גם יכול להיות "עוד שם" ברשימת בני יעקב. אישה לעולם לא יכולה להיות "עוד שם". היא נכנסת לרשימה שמית רק אם היא נושאת על גבה סיפור-סיפור. ראיתם אישה ברשימה – חפשו את הסיפור.

להיות "סיפור" זה טוב או רע?

העִסקה התרבותית שבסיפורי הנשים איננה חד-משמעית בעיניי. היא מייצרת קונפליקט קשה, ונושאת בחובה את המחירים העצומים של המהפכה הפמיניסטית. סיפורי ההיסטוריה לימדו אותנו שכרטיס הכניסה הנשי לכל רשימה שהיא, הוא סיפור כבד משקל: זה יכול להיות סיפור של פגיעה קשה, זה יכול להיות מקום מיוחד שהצלחת לתפוס, וזו יכולה להיות אישיותך הפלאית. פחות מזה – לא יכניס אותנו לרשימה.

שיר לשבת

מתוך נשות הפרשה, אני מבקשת על הזכות לחיות בצבעי האפור. ואני מצרפת שיר עדין ששלח אלי אורי מרטון; שיר על גווני האפור ועל חודש טבת.

אַךְ שָׁמַרְתָּ גַּפְרוּר בְּכִיסְךָ הַשֵּׁנִי

וּבַחֹשֶׁךְ –

הֵאַרְתָּ אִתּוֹ לְפָנִים;

שֶׁל אַפְרוּר חֶשְׁוָנִי

גַּם רָאִיתָ לַקֶּשֶׁת

בְּאֶלֶף גְּוָנִים;

תִּקְוַת הַשָּׁנִי 

בַּדִּמְעָה הַנּוֹאֶשֶׁת

שֶׁעַל הַפָּנִים;

גַּם בְּךָ אֵשׁ כִּסְלֵו יִתְלַקַּח!

לְהַחְבִּיא שׁוּב גַּפְרוּר, עוֹד פֵּרוּר שֶׁל אוֹרָה

לְיָמִים שֶׁל טֵבֵת, לִימֵי הַקָּרָה...)