אחותו של עופר עיני נשלחה לכלא: תיווכה לשוחד

עוד בערוץ החדשות :

• העולם חוגג את 2012. מסידני ועד ניו יורק
• דורס לי זיתוני נתפס ב-156 קמ"ש בצרפת
  

שופט בית המשפט המחוזי יורם צלקובניק הרשיע את חדיר בשורה של אישומים, בהם קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים ותיווך לשוחד. בעלה, אמיר (39), פקיד אכיפה במחלקת גבייה במס הכנסה, נידון למאסר של שנתיים וארבעה חודשים בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי אחרי שהורשע בעבירות חמורות יותר - לקיחת שוחד, סחיטה באיומים וקבלת דבר במרמה, וכן ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. באחד המקרים, נטען בתביעה, איים הבעל על אחד המתלוננים כי "ייתן לו כדור בראש" אם זה יפנה למשטרה.

בנוסף, הוטל עליו קנס בסך עשרים אלף שקלים או תשעים ימי מעצר. גזר הדין ניתן במסגרת הסדר טיעון עם פרקליטות מחוז דרום, קרוב לארבע שנים מאז הוגש כתב האישום, במאי 2007.

בבית המשפט הסבירו בני הזוג כי ביצעו את העבירות כתוצאה ממצוקה כלכלית וקושי לעמוד בפירעון תשלומי המשכנתא. בטיעונים לעונש הסבירו עורכי הדין של בני הזוג מהסנגוריה הציבורית כי המתלוננים נגד בני הזוג אינם קורבנות תמימים, אלא עבריינים שהעבירו כסף לנאשמת במטרה לקבל טובות הנאה שלא כדין.

אבל השופט צלקובניק לא קיבל את טענתם: "הנאשמים עשו שימוש ציני במעמדם כעובדי ציבור ולא בחלו בשום דרך לפיזור הבטחות בדרך של מצגי שווא ומעשי עוקץ לצורך שאיבת כספים בהיקף של מאות אלפי שקלים מקורבנות העבירות. היקף הכספים חרגו מעבר לצרכים כלכליים מידיים. מדובר בעבירות שנועדו להעשירם".

עו"ד שולי רוטשילד מפרקליטות מחוז דרום טענה כי "השניים השתמשו במעמדם כעובדי מדינה והציגו מצג שווא שהם יכולים לספק אשרות לעובדים זרים. במקביל לביצוע עבירות המרמה, הטיל הנאשם אימה על חלק מהמתלוננים בתיק. רף הענישה, בהתחשב בחלוף הזמן, הוא בהחלט במתחם הסבירות לעבירות שביצעו".

תשעה סעיפים באישום המקורי

מכתב האישום המקורי - שכלל תשעה אישומים נגד השניים, שחלקם בוטלו - עלתה רשימה ארוכה של אירועים שהתרחשו במהלך השנים 2004-2005. דקלה עבדה באותה תקופה כפקידת תביעות ושכר במדור תשלומים של יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התמ"ת בבאר שבע ובעלה, אמיר, כפקיד אכיפה במחלקת גבייה ואכיפה של מע"מ בבאר שבע.

בין היתר, על פי כתב האישום המקורי, נפגשה דקלה בקיץ 2004 עם מנהל מלון "נאות מדבר" בבאר שבע וקיבלה ממנו 100 אלף שקלים תמורת זירוז מתן אישורים לעובדים זרים. את הכסף שמרה לעצמה, אולם העובדים כלל לא הגיעו למלון. מנהל "נאות מדבר" שימש גם כמנהל חברה לא פעילה שאותה הציעה דקלה להפוך לחברת כוח אדם. במקרים אחרים השתמשה בחברה זו על מנת לפרוע צ'קים.

במקרה אחר נעזרו לפי כתב האישום המקורי בני הזוג חדיר באח נוסף ממשפחת עיני והצליחו לקבל באמצעותו מאות אלפי שקלים מארבע חברות לבנייה וכוח אדם. לאמיר מיוחסות בכתב האישום שתי עבירות שביצע לבד, כאשר לקח שוחד בתמורה לסגירת תיקי חקירה במע"מ ולמכירת סיגריות מוברחות.

על פי כתב האישום המקורי, את אחד מ"הלקוחות" של דקלה ואמיר סיפק לא אחר ממנכ"ל משרד ראש הממשלה בבאר שבע בתקופה שבה בוצעו העבירות, יואב לביאוד. כאשר הגיע מכר שלו למשרדו וסיפר כי חסרים לו עובדים זרים,

 השיב לביאוד כי כל עוד הוא מתאים לקריטריונים יש באפשרותו לקבל עובדים דרך שירות התעסוקה. כעבר חצי שעה, כך צוין בכתב האישום, הגיעה למשרד דקלה "ונתנה למתלונן להבין כי ביכולתה לקדם מתן אישורים לעובדים זרים".

את מרבית הכספים שלקחו, החזירו בסופו של דבר בני הזוג חדיר לבעליהם, לאחר שקיבלו איומים כי תוגש נגדם תלונה במשטרה. עם זאת, על פי חישוב הנתונים המופיעים בכתב האישום המקורי הם נשארו עם כ-260 אלף שקלים בידיהם.

עו"ד עוזי נקש מהסניגוריה הציבורית, הסניגור של דקלה חדיר, מסר בתגובה כי "אנחנו שוקלים לערער על גזר הדין. אנחנו סבורים כי העונש שבית המשפט גזר על מרשתי חמור מדי, בהתחשב בכך שכתב האישום המקורי כלל שישה אישומים של קבלת שוחד, ובסופו של דבר היא הורשעה רק באישום אחד של תיווך בשוחד. היה צורך לההתחשב גם שמדובר בעבירות ישנות יחסית, משנת 2005-2004. בעלה של דקלה חולה בסרטן ונגזר עליו עונש חמור, והיא מטפלת בשלושה ילדים קטינים. הפרקליטות ניהלה את התיק בצורה אינטנסיבית ועמדה על הרגליים האחוריות רק בגלל שדקלה היא אחותו של יו"ר ההסתדרות".

דובר ההסתדרות מסר: "ליו"ר ההסתדרות עופר עיני אין קשר לנושא. לפני מספר שנים אחותו ובעלה עברו עבירה וניתן רק להצר על כך. בית המשפט אמר את דברו ויש לכבד את החלטתו".