מחיר החיסכון: השקיעו בסולארי ושילמו ביוקר

קבוצה של חקלאים שהקימו על גגותיהם ובחצרותיהם מתקנים סולאריים קטנים, התכנסה לאחרונה במשרדו של עורך דין פעיל בתחום, במטרה לארגן תביעה ייצוגית בהיקף של מאות מיליוני דולרים. התביעה טרם הוגשה, אך עתידה להיות מכוונת כלפי שורה של גופים, בראשם משרד התשתיות והרשות לשירותים ציבוריים חשמל. טענתם: הממשלה מסכלת את חזון ייצור החשמל הפרטי בישראל.

עוד על אנרגיה סולארית - בערוץ כלכלה ירוקה :

• צה"ל ירוק יותר: בה"ד 1 ייצר חשמל מאור השמש
• פסיקה: לוחות סולאריים בנגב - לא פוגעים בנוף
• מכרז תעריפים ליצרני חשמל סולארי קטנים
  

לא רק למשקיעים במיזמים סולאריים קטנים לצריכה עצמית ולמכירת העודפים לחברת החשמל יש בטן מלאה בטענות - גם משקיעים במיזמים סולאריים קרקעיים עתירי שטח לייצור חשמל רב, טוענים שהם חווים קשים בקידום המיזמים מול הגופים הממשלתיים.

בתחילה הכל נראה מבטיח. המדינה הכריזה על תוכנית ממשלתית, שהציעה הלוואה בעבור הקמת מתקן סולארי לייצור חשמל מהשמש, שאת חלקו יימכרו למדינה עד שיכסו את ההלוואה. התעריפים היו טובים, וב-2008 מינהל מקרקעי ישראל אפילו העניק פטור מלא מתשלום למתקנים על גגות מבנים. המטרה לדבריו, היתה "לעודד מיזמים קטנים אלו ולהקל עליהם הן מבחינת הבירוקרטיה והן מבחינת התשלום".

אלא שבהמשך התברר שהמחוות חסרות משמעות, כשאין תיאום בין המשרדים ובעיקר אין רצון ואמונה בתחום. "סובבו בכחש את המשקיעים הקטנים בענף", אומרים כעת החקלאים שמגבשים את התביעה. לטענתם, גרמו להם להפסיד את כספם בשל "אי הקפדה על תיאום בין משרדי הממשלה, אי עמידה בהסדרים חתומים והקצאת מכסות ייצור קטנות שלא מאפשרות צמיחה בפועל".

הענף במצב אנוש

באפריל האחרון החליטה הממשלה להקצות מכסות נוספות לשוק האנרגיה הסולארית, עבור "מתקנים לייצור חשמל המחוברים לרשת ההולכה". ההחלטה נשמעה טוב, אך בפועל היטיבה רק עם החברות הגדולות, שמקימות שדות סולאריים עצומים על הקרקע ("שיטת השדות", ת.פ.). בעלי הפאנלים הסולאריים הקטנים ("שיטת הגגות" ת.פ.) לא זכו בתוספת ונשארו עם מכסות קטנות ולא מספיקות.

בשל מצבו האנוש של הענף, ארגונים סביבתיים שלחו לאחרונה מכתב לשרים בממשלה, בו נטען כי "לאור מצוקת השטחים הפתוחים, והצורך להגדיל את נתח יצור החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים ונקיים, אנו סבורים כי יש למצות את ההתקנה של מתקני האנרגיה הסולארית על גגות, בטרם עוברים לקידום ומימוש של המכסות הקרקעיות".

ארגוני הסביבה אף רתמו את מכון ויצמן, שבדק ומצא כי פוטנציאל הייצור ממתקני גגות גבוה מההערכות הקיימות וכי "המכסות אינן מאפשרות את מיצויו". גם עמותת "אדם טבע ודין" פנתה לשרים כדי שיפעלו להגדלת המכסות לייצור חשמל מאנרגיה סולארית למתקנים קטנים. "יש למצות את ההתקנה של מתקני האנרגיה הסולארית על גגות, בטרם עוברים לקידום ומימוש המכסות הקרקעיות", נכתב.

מהלומה נוספת: הפחתת התעריפים

מהלומה נוספת ניחתה לאחרונה על הענף כולו, כשרשות החשמל שינתה באופן רטרואקטיבי את התעריפים לייצרני החשמל, שנקבעו בהסדרה משנת 2010. ההסדרה קבעה לוח תעריפים לפי מכסות, במתווה מחירים יורד. בסיס התעריף אושר במקור ל-1.49 שקלים לקווט"ש (קילווט לשעה) וירידה תעריפית של 5% בכל שנה החל משנת 2012, עד להפחתה של 30%.

הסיבה למהלך היתה ירידה במחירי הפאנלים הסולאריים, אולם יזמים בענף הסולארי קובלים, שהם תכננו וגיבשו תוכניות עסקיות בהתאם להסדרה זו. לדבריהם, נחתמו עסקאות, גופי מימון אישרו מתן הלוואות והיזמות כולה פעלה בהסתמך על התעריפים הקודמים.

לטענתם, שינוי התעריפים עלול להביא להתמוטטות של עסקאות, למבוכה רבה וחמור מכך - להרחקת יזמים מהתחום. בחברות הגדולות מתלוננים, שהושקעו מיליוני שקלים בתכנון, יועצים והנדסה לצורך הקמת חוות סולאריות גדולות, אך הכסף ירד לטמיון עם הורדת התעריפים.

בעקבות זאת, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל, איתן פרנס, פנה לרשות החשמל והתריע כי ההפחתה בתעריפים פוגעת באינטרס הציבורי. "שינוי תעריפים קיימים יוביל לפגיעה קשה במעמדה של הרשות לשירותים ציבוריים חשמל ובמעמדם של ההסדרות", כתב פרנס, "אם ישונו תעריפים עליהם הסתמך ענף פעילות שלם במשק החשמל, נהיר כי לא תהיה דרך חזרה ושומר נפשו ירחק מייצור חשמל פרטי בישראל".

שוב מחוץ לחגיגה

בתוך כך, מינהל מקרקעי ישראל הכריז לאחרונה על הקלות, שיאפשרו ל-57 פרויקטים סולאריים שנמצאים בשלבים מתקדמים, לקבל הקלות משמעותיות. לדברי ראש המינהל, בנצי ליברמן, במסגרת זו יינתן פטור לחקלאים המחזיקים בקרקע, שלא יידרשו להשקיע שקל אחד במימון הפרויקט.

"עד היום כל קיבוץ או מושב שביקש להשכיר שטח ליזם סולארי, היה חייב להשתתף ב-26% מעלות הפרויקט. אלה היו סכומים גבוהים מדי, שגרמו לביטול עסקאות", הוא מסביר. עם זאת, ההקלה ניתנת רק ליישובים שכבר התחילו בפרוייקט הסולארי ולא לפרוייקטים עתידיים.

הקלה נוספת, שניתנת, במסגרת הוראות המעבר, ליזמים סולאריים אשר הפרויקטים שלהם אושרו, היא לשלם מראש דמי היוון עבור הקרקע ,לפי טבלה של השמאי הממשלתי, ולזכות בהנחות אזור עדיפות א' בנגב בסך 70%.  

לדברי ליברמן, ההחלטה התקבלה כדי לשחרר את החסמים בתחום. ואכן ההקלות אמנם גרמו לשמחה גדולה בענף, אך בעלי המתקנים הקטנים לא שוב השתתפו בחגיגה. אם לא די בכך, פרנס סבור כי היוזמה הזו לא תסייע גם למשקיעים הגדולים לצאת מהבוץ. "דרושה התגייסות של כולם ולא יוזמות שמגיעות מעט ומאוחר מדי", הוא אומר.

במינהל מסבירים כי אין באפשרותם לסייע ליזמים הקטנים שמתקניהם נמצאים על גגות ובחצרות, משום שמצוקותיהם לא קשורות לענייני קרקע ציבורית. "הם ממילא לא נדרשים לשלם דבר למינהל", אומר ליברמן. "כל בעיה בעניין תעריפי חשמל נמוכים מדי שהם מקבלים על החשמל שהם מוכרים, צריכה להיפתר מול רשות החשמל".

המדינה מתנכלת לענף

דומה שהחסם העיקרי שלא מניח לענף לפרוח, היא חוסר התלהבות ברור של היושבים על השיבר באוצר. שאול מרידור, סגן ראש אגף התקציבים באוצר, אמר בכנס עצמאות אנרגטית שנערך בספטמבר, כי "אנרגיה סולארית היא עניין טוב לשעות הצהריים בקיץ ולא כמקור אנרגיה רציני. תחנות כוח סולאריות הן בהחלט לא תשובה לביטחון האנרגטי של ישראל".

אולם פרנס, סבור כי ישראל הפכה לחלם בכל הקשור לאנרגיה פוטו וולטאית וכי הביורוקטיה הביאה לכך שקצב ההקמה אטי מאוד. "במשך 3 וחצי שנים הוקמו בישראל מתקנים שבאירופה מקימים בשבועיים".

למה זה קורה?

"כי יש חוסר תיאום משווע בין משרדי הממשלה. הרשויות המקומיות דורשות היטלי השבחה, מנהל מקרקעי ישראל מבקש לראות במיזמים הסולארים כמיזמים עסקיים ולגבות דמי חכירה מוגברים ורשות החשמל מפחיתה תעריפים ויצרני החשמל מפסידים".

מה תרומת המכסות הנמוכות ליצרנים הקטנים לכישלון?

"אלה מכסות בלתי אפשריות להתפתחות התחום. מקצים 310 מגהוואט עד לשנת 2014 למתקנים קטנים ובינוניים וזה לעג לרש. עדיף שהמכסות לא היו מאושרות. המדינה פעלה כאן לחיסול התחום".  

פרנס מוסיף, שהענף הסולארי בכללותו נמצא בצרות מאותן הסיבות, אך המתקנים הקטנים סובלים יותר לדבריו, בשל העדר גב כלכלי ורזרבות מזומנים להשקעה לטווח ארוך. "בפועל, הממשלה קבעה ב-2008 יעד לפיו 5% מכלל החשמל שתצרוך מדינת ישראל עד 2012 יהיה חשמל סולארי. איפה אנחנו עומדים היום? על אחוז אחד בלבד, כלומר המדינה מתנכלת לענף".

מרשות החשמל נמסר בתגובה: "הרשות אכן פעלה להוזלת התשלומים המוכרים על ידה לטובת טכנולגיות ירוקות, ועשתה כן לאור הוזלת מחירים עולמית שנצפתה, כפי שנעשה במדינות רבות בעולם. הוזלת התעריפים נעשתה על ידי הרשות לחשמל באופן מתון, באמצעות הוראת מעבר מיוחדת שהקלה עם יזמים כדי לשמור על הודאות בפעילותם. הרשות גם אפשרה להגיש בקשות עד סוף השנה בתעריף הקודם - ובמסגרת זו אף אישרה לאחרונה בקשות חדשות למימון יזמות נקיה בכמות של 120 מגוואט.

ברשות מציינים, כי נכון להיום מוסדרים 200 מגוואט במתקנים קטנים לצריכה עצמית וכי 110 מגוואט נוספים פורסמו לשימוע ויוסדרו בתחילת ינואר 2012. עוד ציינו כי 300 מגוואט נוספים מוסדרים לטובת מתקנים פוטו וולטאים בינוניים. "אין כאן חסם כניסה גבוה, דבר המאפשר גם לחברות קטנות להשתלב בהסדרה", טוענים ברשות.  

"רשות החשמל עדכנה את התעריף למתקנים שעתידים לפעול בשנים 2013 2014, ללא ספק אין כאן חסם תעריפי לטובת שילוב מתקנים אלו. צעד זה של הרשות צפי לחסוך למשק כ-1.3 מיליארד שקל באופן מצטבר וביחס לתעריף כחצי אחוז, סכום לא מבוטל לכל הדעות".

ממשרד האנרגיה והמים נמסר בתגובה: "בהמשך להחלטת הממשלה לשילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל שיזם משרד האנרגיה והמים, רואה המשרד את הצורך והחשיבות ביצירת ודאות ויציבות בתחום".