רופא לא סיפק מידע - ויפצה חולה ברבע מיליון שקל

פיצויים מוגדלים על היעדר מידע: לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בפתח תקווה פיצוי של 250,000 שקלים בגין אי מתן הסבר למטופלת על אפשרויות טיפול חלופיות. פסיקה זו מבטאת את השינוי שחל בבתי המשפט בארץ ביחס לפיצוי שניתן על פגיעה באוטונומיה של המטופל.

קראו עוד על זכויות החולה :

• איך משפיע האינטרנט על יחסי רופא-חולה?
• אל תוותרו: מדריך זכויות לסובלים מהפרעה נפשית
• דו"ח: 18% מתלוננים על יחס לא הולם של רופא
  

לא הוצעו הקרנות למטופלת

פסק דין מתייחס לתביעה של אישה שבהיותה בת 35 התגלה בגופה גידול סרטני בצוואר הרחם. בעקבות ממצאי בדיקתה, אושפזה התובעת בבית החולים שערי צדק, שם גם עברה ניתוח שבמהלכו נכרת רחמה. זאת אף על פי שבנסיבות המקרה ניתן היה לבחור באחת משתי אלטרנטיבות לטיפול בסרטן - כריתת רחם או הקרנות.

לטענת התובעת, לא הועלתה בפניה כלל אפשרות לביצוע הקרנות, והדבר לא נשקל על ידי הרופאים. נוכח קיומה של חלופה טיפולית דרסטית פחות, טענה התובעת שכריתת הרחם נעשתה שלא בהסכמתה, ותוך פגיעה קשה באוטונומיה שלה.

מנגד, טענו הנתבעים שאין מחלוקת בדבר העובדה שהתוצאה של שתי החלופות הטיפוליות הייתה זהה - היעדר יכולת להרות. מכאן, לגישתם של הרופאים, לא נגרם נזק לתובעת.

בפסק הדין קבע בית המשפט כי אף על פי שהטיפול הרפואי שניתן לתובעת היה נכון, והתוצאה של אי היכולת להרות הייתה זהה, אי מתן הסבר על החלופות האפשריות, תוך שלילת אפשרות הבחירה, מהווה פגיעה באוטונומיה. על פגיעה זו נדרש הרופא לשלם כרבע מיליון שקלים.

התובעת טענה שכריתת הרחם נעשתה שלא בהסכמה(צילום: index open)

רף פיצוי חדש

משנת 1996, עת נחקק חוק זכויות החולה, הלך והתבסס במשפט הרפואי הישראלי עקרון האוטונומיה של הפרט. על פי עיקרון זה הוכרה זכותו של האדם לקבל החלטות הנוגעות לטיפול הרפואי בו בהתאם להשקפותיו, גם אם לעתים החלטות אלו נראות לרופא המטפל לא הגיוניות.

להבדיל מהגישה הפטרנליסטית ששררה בעולם הרפואי לאורך שנים ארוכות, ולפיה הרופא הוא שבוחר את הטיפול בעבור מטופליו - לעתים מבלי להתייעץ איתם כלל - עקרון האוטונומיה של הפרט הדגיש את זכויותיו הבסיסיות של כל אדם המטופל במערכת הבריאות בישראל: הזכות לקבל מידע על הטיפול הרפואי, והזכות שלא תבוצע בגופו פרוצדורה רפואית מבלי שנתן את הסכמתו המודעת.

משנת 1999 ועד היום, עלה סכום הפיצויים בגין פגיעה באוטונומיה של המטופל בצורה עקבית, הדרגתית ומשמעותית. ביטוי למגמה ניתן כבר בפברואר השנה, אז קבע בית המשפט העליון כי "בשלה העת לפסוק סכום פיצויים שאינו בהכרח סמלי". בית המשפט העליון הציב רף פיצוי חדש בגין פגיעה באוטונומיה של הפרט, וזאת גם כשאין נזק גופני. רף זה חלחל לבתי המשפט והחל להתממש בימים אלו.

בהיעדר מידע רפואי, ולחלופין אם המידע שנמסר למטופל לוקה בחסר, נשללת ממנו האפשרות לבחור באפשרות הטיפולית הראויה בצורה אמיתית וחופשית – והסכמתו אינה מדעת. מכאן, שכיום מחוייב הרופא המטפל לספק את המידע הדרוש למטופל לשם גיבוש החלטה מושכלת, תוך שהוא מציג בפניו את החלופות. חובה זו מתעצמת ככל שהפעולה הרפואית עלולה להוביל למצב בלתי הפיך.

עצם הידיעה של המטופל על אפשרויות הטיפול השונות, היא שמאפשרת לו לממש את זכותו לאוטונומיה על גופו.

בשנת 1999 הכיר לראשונה בית המשפט העליון בפגיעה באוטונומיה של המטופל כנזק בר פיצוי, וזאת גם כשלא נגרמה לאדם המטופל פגיעה גופנית. לגישת בית המשפט, כשנשללת זכותו של מטופל לדעת או לבחור, יש בכך בכדי לפגוע ברגשותיו של האדם, פגיעה שמזכה את המטופל בפיצוי כספי. במקרה זה פסק בית המשפט פיצוי בסך 15,000 שקל.

לאורך השנים התחזק כאמור עקרון האוטונומיה של הפרט, ועמו עלה גם הסכום הכספי שניתן על ידי בית המשפט במקרים של פגיעה. לדוגמה, בשנת 2005 פסק בית המשפט פיצוי של 150,000 שקל בשל היעדר מידע מספק טרם ניתוח להסרת משקפיים בלייזר.

עדות לעלייה המתמדת בפיצוי שניתן לתובעים ניתן לראות בפסק הדין שבו פתחנו, של בית המשפט המחוזי בפתח תקווה. כך, עם השנים הלך בית המשפט והכיר באפשרותו של אדם לקבל פיצוי כספי משמעותי, כשנפגעת זכותו לקבל מידע רפואי שראוי היה להעמיד בפניו טרם ביצוע פרוצדורה רפואית, גם אם הדבר לא הותיר נזק בגופו.

הכותב הוא עורך דין ומגשר, מרצה למשפט רפואי וזכויות אדם, יועץ למוסדות בריאות בנושאים מדיקו-לגליים וניהול סיכונים