מי יגרום לשינוי בחברה? הסטודנט! רב-שיח

מאות משתתפים - ביניהם סטודנטים, מרצים מהאקדמיה ותושבי חיפה - לקחו חלק פעיל ברב שיח מרתק בניסיון לענות על השאלה: מקומו של הסטודנט בחברה, בראי התמורות שעוברת החברה הישראלית בשנה האחרונה?

כשפרופ' יוסי בן-ארצי נשאל מדוע אנו מצפים מהסטודנטים שיובילו מאבק למען שינוי, טען בן-ארצי כי מדובר בדור העתיד שלנו, ולכן אך טבעי שעל דור זה מוטלת האחריות לעצב את עתיד החברה כולה ולפעול למען יישום השינוי. "בזיכרון הקולקטיבי העולמי צרובות מהפכות עולמיות ששינו את העולם כולו, וכולן התחילו מסטודנטים וצעירים שגילו אחריות לקורה סביבם ופעלו לשינוי העוולות ולעיצוב עתידם. הסטודנט הישראלי מעורב בקורה סביבו יותר מכל סטודנט אחר בעולם, ולכן יש לגיטימיות לסטודנט הישראלי יותר מכל ציבור אחר בחברה הישראלית לפעול למען החברה בה הוא חי".

עוד הוסיף בן- ארצי, כי הסטודנטים בעולם לא הצליחו לממש את הדברים לולא הצליחו לחבור לשכבות רחבות יותר בציבור, ולכן הדרך האמיתית והנכונה לנסות לייצר חברה אחרת היא דרך חיבור לשכבות הרחבות בחברה הישראלית, ודרכן לטפל בבעיות לאומיות, כלכליות ועוד.

בפתח דבריו, ציין איציק שמולי, כי בקיץ האחרון נוצרה מציאות חדשה בישראל, שמתבטאת בתחושה שאפשר וצריך לשנות. אנשים הזכירו לעצמם שבוע אחר שבוע איזו חברה ישראלית הם רוצים לראות כאן בשנים האחרונות.

"מדבר אחד בסיסי אי אפשר היה להתעלם – בכל מקום בו חלה מהפכה היו אלה דווקא האנשים הצעירים שקמו והתאגדו והחליטו להיות אחראיים לגורלם ולשנות את החברה בה הם חיים", הדגיש שמולי.

על הסטודנטים להתחבר לשכבות הרחבות בחברה. פרופ' בן ארצי(צילום: דימה סמוליץ')

"הכנסת לא תחוקק כאן חוק 'ישראל טובה יותר'", המשיך שמולי, "אם אנו רוצים שינוי חברתי עלינו להכיל אותו קודם על עצמנו. האוהלים היו רק המעטפת. האנשים הם הליבה והדבר האמיתי".

לסיום, התריע שמולי, כי אם הממשלה לא תשכיל להיות קשובה לבעיות החברתיות, יהיה פה גל שני של מחאות ונצא פעם נוספת לרחובות. "לכן האתגר הגדול ביותר יהיה להשפיע על מערכת הבחירות הבאה שתעצב במידה רבה את עתיד החברה הישראלית לשנים הקרובות". בתגובה נשאל שמולי האם הוא מתכנן להיכנס לזירה הפוליטית? השאלה נותרה באוויר ונענתה בחיוך.

פרופ' עופרה מייזליס ניסתה לענות על השאלה מה תפקידה של האקדמיה בהטמעת השינוי החברתי. מייזלס טענה כי התחושה שאנו חסרי אונים איננה קיימת עוד, וכי את השינוי שהתחיל בקיץ 2011 בישראל חובה להמשיך ולפתח. "כולם מבינים שהעולם קשור ומקושר – עתיד מדינה אחת תלוי בהצלחת האחרת, וכך גם עתיד מגזר אחד תלוי בהצלחת האחר. לעם יש כוח לעשות שינוי. את השינוי צריך להוביל דרך חינוך והסברה, ולא רק של הנוער והצעירים, אלא תהליך של חינוך לערכים חדשים שאותו צריכים לעבור כולנו".

פרופ' מייזליס הזמינה את כל מי שמאמין בשינוי דרך חינוך, לשלב ידיים יחדיו ולהניע את השינוי.

שינוי דרך חינוך לערכים, ולא רק של צעירים. פורום השולחן העגול(צילום: דימה סמוליץ')

משה אדמוני חיזק את דבריה של פרופ' מייזלס בדבר שינוי דרך חינוך והסברה "שינוי ערכי יוכל להתקיים כאן רק כאשר נשנה את השיח התקשורתי. במקום שיח שעוסק "במרוץ המעושרות למיליון", לשיח שמדבר על תרומה לחברה, נתינה לזולת ובניית חברה חדשה בישראל שבמרכזה ערך הערבות ההדדית".

"מאז שאני זוכר את עצמי, סטודנטים נלחמים, מוחים ופועלים למען שינוי אי שוויון בכל התחומים", ציין שי אבוחצירה, והדגיש כי בקיץ האחרון כל הציבור הישראלי יצא לרחובות, בעוד שבעבר הסטודנטים לא היו הדומיננטיים במחאה החברתית.

ד"ר קרן אור-חן חתמה את הדיון באומרה "כולנו רוצים שינוי, אולם, אנו חלוקים על איך לעשות אותו. ישראלים לא מבינים שתהליכים של הטמעת שינוי לוקחים זמן, ולכן דרושים סבלנות, אורך רוח ועוד הרבה אירועים מהסוג הזה על מנת להביא את השינוי המיוחל".

(צילום: דימה סמוליץ')

במהלך הדיון התפתח דו שיח מעניין בין יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה, יוסי שלום, לבין ראשי תא הסטודנטים של חד"ש באוניברסיטה. האחרונים הלינו על כך שהפגנה שתכננו לקיים באותו יום בוטלה. ברוח האירוע, הזמין שלום את כל תאי הסטודנטים באוניברסיטה לקיים "שולחן עגול" משותף שבו ילבנו את חילוקי הדעות והבעיות ביניהם.

• אירוע "השולחן העגול" הבא יתקיים ב-16 בחודש במרכז הקהילתי באלפי מנשה ב-20:00