הנסיך המדליק לא גר כאן יותר: בחזרה לבל אייר

לפני שבוע וחצי, פירסם וויל סמית' תמונה מפתיעה בעמוד הפייסבוק שלו: השחקן והראפר המצליח עמד שם, יחד עם רוב השחקנים שהופיעו לצידו ב"הנסיך המדליק מבל אייר" - הכוכבים שהיו למשפחתו הטלוויזיונית במשך שש שנים בשנות התשעים.

זינוק לאתמול - נוסטלגיה טלוויזיונית:

• מזל טוב לטוני סופרנו: ג'יימס גנדולפיני בן 50
• שקיעתו של פול רייזר: עדיין משתגעים מאהבה
• טי וי בביקיני: תוכניות הקיץ החמות של פעם
• זינוק לעתיד: חוגגים 50 למייקל ג'יי פוקס
  

"פתחתי את עונת החגים עם איחוד של 'הנסיך המדליק מבל אייר'. אין כמו לבלות את החגים עם המשפחה", כתב סמית' מתחת לתמונה. מי שחסרה שם היתה ג'נט וויטן, מי ששיחקה את ויויאן בנקס, דודתו של סמית' בסדרה, עד שהוחלפה לאחר העונה השלישית. מאז יש לה בטן מלאה על סמית', והיא טוענת שהשחקן הצעיר הוא "אגומניאק". לדבריה הוא היה זה שהביא לפיטוריה, והיא מבחינתה מחכה עד היום להתנצלות ממנו.

וככה הם נראים היום, מינוס הדודה ויויאן(מתוך Facebook)

ומי זוכר את שיר הפתיחה הקלאסי?

בהרבה מסרטיו, סמית' לקח את אותה דמות מ"הנסיך המדליק" וכביכול שידרג אותה. דמות שבמקור התפרסמה בזכות אישיותו המצחיקה, האנרגטית, הצינית והקשוחה, שבליבה אהבה גדולה. בסרטים כמו "היום השלישי", "גברים בשחור" וכמובן "בחורים רעים", סמית' עדיין סיפק דמות עם אותן תכונות בדיוק, אולי רק קצת יותר אחראית ורצינית.

אבל עם יד על הלב, מכל ההצלחות המקצועיות האדירות של סמית', השיא שלו לנצח ייזכר כוויל, "דה פרש פרינס אוף בל אייר". הראפר הצעיר גויס אז לעשות את צעדיו הראשונים מול מצלמות והציג שם משחק משוחרר לחלוטין ומלא בביטחון. יש לציין, לא היום ולא אז סמית' היה שחקן מבריק (ואלוהים יודע איך הוא קיבל תפקיד רציני כמו זה של מוחמד עלי, ותמוה עוד יותר איך זכה במועמדות לאוסקר על אותו התפקיד). אבל כמו שהיו אומרים בניינטיז - בסדרה ההיא סמית' פשוט היה "קוּל".

נדמה שזו היתה משימה מאוד לא פשוטה, להחזיק סדרה שלמה על כתפיך בגיל 22, כשהזרקור מופנה אליך וגם האחריות כולה שלך. אולי מאחורי הקלעים (כמו הסיפור עם השחקנית ג'נט וויטן) התרחשו דברים שלא היינו מודעים לקיומם, אבל בסלון שלנו, סמית' צלח את המשימה הזו בהליכה. מהבדיחות הבלתי פוסקות והירידות המבריקות על בן הדוד קרלטון, דרך משפטי הפיק אפ המופתיים שהיה זורק לנשים ועד לרגעים בהם התרכך והראה שמתחת לכל הנונסס, ישנה גם נפש רגישה. סמית' תמיד קלע בול.

היסטרי: הריקוד של קרלטון

למזלו, הוא לא היה לבד. רוב הדמויות שעמדו לצד סמית' בסדרה הפכו בלתי ניתנות להחלפה: קרלטון כמובן, "השחור הכי לבן בעולם" על פי הנסיך, שריקוד החננה המנצח שלו הפך למותג חזק לא פחות ממשפטי הפיק אפ של סמית', ועד היום תוכלו לראות אותו רוקד ברגעים נוסטלגיים על קירות רנדומליים בפייסבוק; ג'זי ג'ף, או ג'אז בסדרה, מי שהיה שותפו המוזיקלי של סמית' בחיים האמיתיים, הציג דמות כל כך מטופשת ומנותקת, אך כזו שבתוכה מסתתר גאון - מעין גלגול קדום של דמותו של טרייסי ג'ורדן ב"רוק 30" העכשווית. 

הרגעים בינו לבין סמית' תמיד שחררו צחוק מתגלגל, אבל עוד יותר חזקות היו השיחות בין ג'אז לפיליפ בנקס, אב המשפחה הרחב שדמותו המצחיקה גולמה על ידי ג'יימס אייברי, דמות שאהבה לכעוס על ג'אז קצת יותר משאהבה לכעוס על וויל; וכמובן לא נשכח את הילארי, האחות שככל שהיתה יותר מגוחכת, כך גם אהבנו

אותה יותר; וג'פרי המשרת, שהכיר את כולם הכי טוב, ידע את כל נקודות החולשה שלהם וכך זרק כמה מהבדיחות המוצלחות בסדרה (וגם ידע לצחוק על עצמו ותפקידו כשנדרש לכך).