חייבים להעלות את מחיר החשמל
בניגוד למוצרי צריכה רבים, מחיר החשמל בישראל נמוך בהרבה מאשר באירופה. חדשות טובות? לא בטוח. תעריפים נמוכים מקשים על פיתוח אנרגיה נקייה ומעודדים צריכה ופליטות של מזהמים לאוויר. בשביל לשלם פחות צריך פשוט לחסוך. בינתיים, דרושה תוכנית מתאר למשק החשמל. דעה לא פופולרית
לטורים נוספים של פרופ' עדי וולפסון:
-
מפחדים מ-2012? תראו מה קרה לסביבה ב-2011
- אכזבה לסביבה: דיון ירוק בממשלה, ללא בשורה
- שנה לאסון הכרמל - לא למדנו כלום
צריכת החשמל בישראל הולכת וגדלה מידי שנה, בשיעור גבוה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. אנחנו תלויים יותר ויותר בחשמל בחיי היום יום שלנו, אך בהעדר מדיניות של פיתוח בר-קיימא, מדינת ישראל עונה לביקושים הגוברים בייצור נוסף של חשמל, ולא בהתייעלות ובשימור אנרגיה.
בזמן שבהשוואת מחירים של מוצרי צריכה בסיסיים, המחירים בישראל גבוהים לעומת מדינות אירופה ולא פעם בהפרש ניכר - המחיר של קוט"ש (קילוואט-שעה) חשמל בישראל נמוך בהרבה מהמחירים במדינות אירופה, בהפרש של עד כ-50%.
בנוסף לכך, מחיר החשמל בישראל, שנגזר ברובו ממחיר הדלקים ומהוצאות שוטפת של ייצור, תפעול וחלוקה, לא מגלם בתוכו את העלויות החיצוניות של פליטת מזהמים וגזי חממה. הוא גם לא כולל את ההשפעה של ייצור החשמל על איכות החיים והסביבה, המוערכות בתוספת של כ-50% מהמחיר הקיים.
בשטח: המערב הפרוע
מצד אחד, מדינת ישראל היא אי בכל הקשור לחשמל, מכיוון שאינה יכולה לקבל גיבוי ממדינות שכנות או לתלות את כל ייצור החשמל בדלק מסוג אחד. מצד שני, המדינה לא מצליחה ליישם החלטות ממשלה חוזרות ונשנות בנוגע לייצור חשמל נקי וחיסכון בחשמל.
מחיר נמוך של חשמל דווקא מעודד צריכה ופליטות, משאיר חוב לדורות הבאים ובעצם לא מאפשר לפתח אנרגיות חלופיות יקרות יותר. לא בכדי, אחת ההמלצות בדו"ח הביצועיים הסביבתיים שהוגש לממשלה על ידי ה-OECD היתה להעלות את מחיר החשמל בישראל.
בשטח, הכל מתנהל כמו במערב פרוע. המכסות והתעריפים של החשמל הסולארי משתנים כל הזמן והיזמים נתקלים בחסמים בנוגע למימון ולזכויות על קרקע. ההערכות להפקת הגז מהמרבצים הגדולים בים התיכון נעשית ללא מדיניות של שימור הסביבה הימית ועדיין לא הוחלט על מיקום המתקן לקליטת הגז. חברת החשמל ממשיכה להשתמש בפחם או במזוט בתחנות הכוח, והאזרחים מתאגדים ומתנגדים רק כשהסכנה מתקרבת לחצר האחורית שלהם.
הפתרון מצריך בראש ובראשונה, שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, רשות החשמל ומינהל מקרקעי ישראל והכנת תוכנית מתאר למשק החשמל בישראל. בנוסף דרושה רגולציה וקביעת כלים כלכליים מעשיים לעידוד ייצור חשמל נקי וייעול הייצור הקיים ולוויסות הצריכה, לרבות העלאת מחיר החשמל וקביעת תעריפים מדורגים, שיאפשרו צריכה בסיסית של חשמל במחיר שווה לכל נפש ויגבו מחיר יקר לשימוש בזבזני.
אבל הפתרון אינו רק בתכנון מקיף ומקדים, ברגולציה ובמיסוי או ביישום של טכנולוגיות נקיות, אלא בשינוי הרגלים ושינוי התנהגות. כ-30% מצריכת החשמל בישראל היא צריכה ביתית ועוד כ-30% צריכה ציבורית, כלומר בידינו.
הדרך הפשוטה, הזולה, הזמינה, המהירה והידידותית ביותר לסביבה ולכיס, היא חיסכון בחשמל והפחתה בצריכה. בידוד של הבית, קניית מוצרי חשמל יעילים ושימוש חכם בחשמל, יכולים לקצץ את חשבון החשמל שלכם. אז אם אתם רוצים צדק חברתי וסביבתי, איכות חיים ואיכות סביבה ומדינה שמנהלת ולא מתנהלת, תצטרכו כנראה לשלם על זה.
הכותב הוא מהמרכז לתהליכים ירוקים, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון