ניתוח לב פתוח לסטטוס-קוו

הדרת נשים היא ללא ספק הטרנד הגדול של החורף - לפחות, עד שהתחילו עוד תוכניות ריאליטי. כמו מחאת ה"צדק החברתי", שכבשה את המסכים בקיץ אך לא השיגה שינוי במציאות, הדרת נשים היא מציאות קשה מנשוא שמקבלת כרגע את מלוא הסיקור התקשורתי - וכמובן, הפוליטיקאים מתחרים ביניהם מי יתבטא בחריפות רבה יותר נגד התופעה. ראש הממשלה והנשיא משתתפים בחגיגה, והמודעות הציבורית אפילו מצליחה להשיג תחילתו של שינוי אמיתי בפעולת המשטרה ובמערכת אכיפת החוק.

ברגעים כאלו, מותר לכל הארגונים העוסקים בנושא שנים ארוכות ומפרכות, הרחק מתשומת הלב הציבורית, לטפוח לעצמם על השכם ולהרגיש שהשיגו משהו. גם מודעות ציבורית היא שלב חשוב בדרך לשינוי. אבל שתי דקות לפני שאמצעי התקשורת "מכבים את האור" ועוברים ל"טרנד הבא" של מחאה הציבורית, ראוי לנתח את התופעה לעומק, ולהגדיר את הצעדים הפרקטיים הדרושים למיגור תופעת השוביניזם האלים בשם ההלכה, המאיימת על ערך השוויון.

עוד בערוץ הדעות :

אריק, אנחנו נשלים את המלאכה / ציפי לבני

אשתי פסולה. היא אמא / רוני (שם בדוי)

נעמה מרגוליס בדרך לבית הספר. יש עוד מקרים לא מדווחים (צילום: אוהד צויגנברג)

בואו נודה, בישראל מסתובבות כיום עשרות טניה רוזנבליט ונעמה מרגוליס. חלקן לא העזו להתנגד, חלקן לא העלו על דעתן להתבטא על כך בתקשורת והאחרות פשוט פוחדות לפגוע ב"שמן הטוב". בהפגנת ההמונים שערכנו בבית שמש היה זה ח"כ הרב חיים אמסלם, שנבחר ברשימת ש"ס לכנסת, שלא הסתפק באמירה חד-משמעית נגד המדרכות הנפרדות ואוטובוסי ההשפלה, אלא בחר להתייחס גם לחלק מבעיות היסוד שמובילות בסופו של דבר לשסע הערכי בין מדינת ישראל לבין חלק מהקיצונים החרדים.

אדוני ראש הממשלה וגברתי יושבת ראש האופוזיציה, הקשיבו לקולות הבאים מתוך הציבור החרדי עצמו. הם מסבירים לנו מדוע אי אפשר להיות מזועזעים מהתמונות המבישות שבהן נראים יהודים עונדים טלאי צהוב ומבזים את זכר השואה, ומדוע אל לנו להתייחס להעדר לימודי הליבה במערכות החינוך החרדיות, שתלמידיהן לא לומדים אזרחות, היסטוריה, אנגלית או מתמטיקה, ולא ניתנים להם הכלים להבין את משמעותו האמיתית של הטלאי הצהוב.

לא לשים עוד פלסטר 

גם אתה, אדוני שר התחבורה, דע לך שלא ניתן להבטיח שתחבורה ציבורית בישראל לא תפריד בין גברים לנשים אל מול המצלמות, כאשר משרדך מאפשר לחברות כמו "אגד" להפעיל קווי השפלה, שבהם נשים נדחקות מאחור. גם אתה, אדוני שר הבריאות, בנימין נתניהו, אמור לצבוט את עצמך כאשר אתה מוחה נגד הדרת הנשים בשעה שסגנך, הרב ליצמן, מפעיל קופות חולים נפרדות לגברים ולנשים.

סיפור השפלת הנשים לא מתחיל ונגמר במקומות המדווחים. במדינת ישראל יש מונופול חרדי שוביניסטי המקפח נשים בכל נושאי המעמד האישי. הממסד הרבני, שבו נדרשים לעבור הישראלים המעוניינים להינשא ולהתגרש, הוא מערכת מדירת נשים. אין בו נציגה נשית אחת לרפואה. חברה קדישא, ספק הקבורה המרכזי של ישראל הממומן במיליונים על ידי הממשלה, היא "האמא של הדרת הנשים", והיא מערכת שמנעה מנשים להספיד את יקיריהן ובכך הותירה אותן מודרות ומקופחות גם בשעת אבלן. האמת היא שמדינה המקדשת סטטוס-קוו מדיר נשים, היא מדינה הגוזרת על נשותיה קיפוח - ועושה זאת ביודעין.

כיום, כאשר כל קצות המערכת הפוליטית מגנים את הדרת הנשים, יש צורך לפתוח מחדש את השיח על יחסי דת ומדינה בישראל - לשנות את הסטטוס-קוו המזויף ולשנות את המצב החברתי בישראל. בעת אשר בה החברה הישראלית מגלה מחדש את הסכנה שבקיצוניות דתית, אי אפשר להסתפק בסיסמאות ריקות כמו "לא ניתן" ו"לא יהיה". הרי כבר נתנו, וזה קרה, וזה ממש כאן, ורגע אחרי שהמצלמות יעברו הלאה, נעמה וחברותיה ימשיכו לפחד בדרך לבית הספר. לכן, צו השעה הוא ניתוח לב פתוח שימגר את התופעה, ולא עוד פלסטר שיתקלף תוך כמה שניות, כשיכבו מצלמות הטלוויזיה.

מיקי גיצין, מנכ"ל "ישראל חופשית". 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il