יוצא לאור מן האפלה: הסרט "גולדברג ואייזנברג"
המותחן האפל "גולדברג ואייזנברג" של אורן כרמי הוא הסרט הראשון בז'אנר זה שאושר להפקה על ידי קרן הקולנוע. אחרי סיום הצילומים, אפשר גם לתת לכם להתרשם מהתמונות הראשונות
אחרי שבשנתיים האחרונות סיפק לנו הקולנוע הישראלי סרטי אימה ("כלבת" ו"חתולים על סירת פדלים") ואף סרט זומבים ("מורעלים"), וניסיונות אחרים לייצר סצינת אימה מקומית - הגיעה העת גם למותחן פסיכולוגי אפל מתוצרת הארץ, מה שלא היה לנו כאן מאז יצא "ימים קפואים" של דני לרנר (2006). מי שיספק לנו אחד כזה הוא הבמאי והתסריטאי אורן כרמי, שרק לאחרונה סיים את צילומי סרטו המלא הראשון "גולדברג ואייזנברג". הסרט נמצא בימים אלה בעריכה וצפוי לצאת בסתיו 2012.
- "חתולים על סירת פדלים": פאן כחול-לבן
- "מורעלים": דידי לובצקי מלביש את הזומבים במדים
- המתים מעלים פרופיל: סרטי זומבים בצה"ל
בניגוד לסרטי ז'אנר כמו "חתולים על סירת פדלים", שקיבלו תמיכה מקרן הקולנוע בדיעבד, הסרט "גולדברג ואייזנברג" אושר להפקה על ידי הקרן לקולנוע ישראלי מבעוד מועד ובכך מראה על פתיחות של המוסד לז'אנר האימה והפילם-נואר.
"אני רואה בעידוד סרטי ז'אנר עוד שלב בהליך ההתבגרות של הענף", אומר ל-ynet כתריאל שחורי, העומד בראש קרן הקולנוע הישראלי. "אנחנו מעודדים סרטי ז'אנר ועשינו שורה של פעולות. למשל, ביחד עם פסטיבל אייקון, תמכנו בכמה פרויקטים במסלולי הפיתוח של סרטי ז'אנר - בעיקר אימה ומדע בדיוני. ואם קומדיות נחשבות כסרטי ז'אנר, אזי אנחנו מאוד מעודדים".
"אני חושב שהם מספיק אינטליגנטים בקרן כדי להבין שיש בארץ קהל גדול לז'אנר הזה", אומר כרמי. "הם זיהו את זה ורואים את זה גם בתמיכה שלהם ב'חתולים על סירת פדלים'. הם פתוחים לרעיונות חדשים, ואין להם בעיה של ביצים. אמנם לקח זמן עד שהאסימון נפל, אבל אני גם חושב שהדור הקודם לא כתב תסריטים בז'אנר הזה. בסך הכל, בקרן יש חבר'ה טובים, והם בעד הקולנוע הישראלי. אם הם מזהים תסריט מספיק טוב, הם נכונים לתמוך גם בסרטי ז'אנר ואני בטוח שזה לא יהיה המקרה האחרון".
ומאיפה בא הרעיון לתסריט ל"גולדברג ואייזנברג"?
"לא קרה משהו מיוחד. פשוט זה היה התסריט הראשון שלי שגדל לגודל של פיצ'ר. למעשה, התסריט הספציפי הזה כתב את עצמו מספיק מהר ותוך זמן קצר הוא היה מוכן לעיבוד לסרט מלא".
להגדרתו של כרמי, סרטו שייך לתת-ז'אנר של "איש-נורמלי-פוגש-פסיכי" - בהשראת סרטי "הטרמפיסט", "מיזרי", "פסגת הפחד", ו"היד שמנענעת את העריסה". "הסרט הוא מותחן אפל העוקב אחר כדור שלג הרסני המתפתח בין גולדברג ואייזנברג, הוא מסביר, "שני הפכים, שתי נשמות בודדות בעיר הגדולה. זה סיפור על מפגש אקראי עם אדם זר המוביל לחרדה ופראנויה. על אנשים בודדים בעיר הגדולה. על אובדן שליטה".
הסינופסיס הרשמי של הסרט: "גולדברג מתקרב לגיל 30. הוא נמוך, רזה וממושקף, איש מחשבים לא מחונן במיוחד ודי בודד. גר בתל אביב ומשקיע את רוב מרצו בלמצוא אהבה באינטרנט. חברתו היחידה היא אודרי, הכלבה האהובה שלו.
אייזנברג, ביריון תמהוני, מעביר את ימיו ברביצה על ספסל בגן מאיר כשהוא נטפל לעוברים ושבים ומבצע עסקאות משונות עם פושעים קטנים. למרבה הצער, לאחר פגישה אקראית מחליט אייזנברג כי הוא מעוניין בחברתו של גולדברג.
"גולדברג מנסה להתנער ממנו בדיפלומטיות, אבל נוכחותו המפחידה של אייזנברג צצה בכל מקום. גולדברג מתחיל לחשוש כי אייזנברג מעוניין בהרבה יותר מסתם חברה טובה. לאחר איום על חיי כלבתו גולדברג מחליט להשאיר את הנימוס מאחור, אך פעולותיו חוזרות אליו כמו בומרנג, תקרית מטרידה גוררת תקרית עוד יותר מטרידה והאירועים יוצאים משליטה. גולדברג נגרר אל תוך עולמו הביזארי של אייזנברג, עולם של עברייני צעצוע וטיפוסים תלושים ואלימים - וסיפורנו, שהתחיל בטונים של קומדיה שחורה, הולך ונהיה פחות ופחות מצחיק".
בסרט, שצולם במרכז תל אביב וביער ליד חדרה, משתתפים יצחק לאור כגולדברג ויהב גל כאייזנברג ולצידם השחקנים רוני דותן, ערן בוהם, אורי הלוי, אייל קנטוב, דני ברוסובני, גרג ליאחובצקי, דני סגל - וכרמי עצמו שמגלם פאנקיסט רוסי בשם סרגיי. "חיפשתי שחקנים רוסיים לדמות הזאת, שאמורה להיות מטופשת מאוד", מספר כרמי. "השחקנים שבחנתי לא ממש התחברו לסוג הטמטום שחיפשתי, אז בסוף לא עמדתי בפיתוי ונתתי לעצמי קצת זמן מסך".
(צילומים: מתניה טאוסיג ועידו בר-און)