וילדרס: על הולנד להתנצל על היחס ליהודים בשואה
הפוליטיקאי מהימין הקיצוני תקף את הממשלה ההולנדית הגולה על שלא קראה לכלל אזרחיה להגן על היהודים. את ההשראה לדברים נתן ספר שפרסם חוקר ישראלי, "לשפוט את הולנד"
מנהיג הימין הקיצוני בהולנד, חירט וילדרס, קרא היום (ד') לממשלתו לפרסם התנצלות רשמית על "תגובתה הפסיבית" לגירוש ההמוני של היהודים בשטחה על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. וילדרס, האנטי-מוסלמי, מנסה להצית מחדש את הדיון הציבורי במדינה, שיותר מ-100 אלף מאזרחיה היהודים גורשו ונרצחו במהלך השואה.
הולנד והנצחת השואה:
- יוזמה בהולנד: בתי היהודים שנספו בשואה יסומנו
כיום חיים בהולנד כ-30 אלף יהודים בלבד, מתוך 17 מיליון תושבים. במכתב ששלח וילדרס לראש הממשלה, מארק רוטה, שאל הפוליטיקאי, הידוע כאוהד מושבע של ישראל, אם בכוונת הולנד להתנצל על האופן שפעלה בו בשנות המלחמה.
דבריו באים בעקבות ספר המצטט שני שרים לשעבר, שתיארו את דיכוי היהודים ההולנדים. דובר הממשלה אמר בתגובה כי רוטה ילמד את הנושא בטרם יתייחס לשאלתו של וילדרס.
בספרו של החוקר הישראלי מנפרד גרסטנפלד, "לשפוט את הולנד", אמרה השרה לשעבר, אלס בורסט, כי היא מאמינה שהממשלה ההולנדית תחת הכיבוש הנאצי הייתה מגיבה באופן חריף יותר, לו הגרמנים היו מגרשים נוצרים קתולים או פרוטסטנטים.
ההולנדי "האמיתי" וההולנדי היהודי
בורסט, שכיהנה כשרת הבריאות של הולנד, והייתה מעורבת בשנות ה-90 בדיונים על השילומים למשפחות היהודים שגורשו, אמרה כי ראש הממשלה בעת המלחמה, פיטר סיורדס גרברנדי, והמלכה וילהלמינה, היו צריכים לקרוא מגלותם בלונדון לעם ההולנדי לעשות יותר להגנה על היהודים.
"הם ראו ביהודים אזרחי הולנד קבוצה מיוחדת, וחשבו 'יש לנו העם ההולנדי האמיתי וההולנדים היהודים'", אמרה בורסט בראיון לספר. לטענת וילדרס, הוא הזדעזע מדבריה של השרה לשעבר, "ויהיה זה הולם אם הממשלה לפחות תביע את התנצלותה על כך".
חריט זאלם, שכיהן כשר האוצר ההולנדי בשנות ה-90, והיה בעל תפקיד מפתח בדיוני השילומים, הביע אף הוא תמיכה בעמדת וילדרס, הדורשת התנצלות הולנדית רשמית. "לא התנגדתי להתנצלות במסגרת הליך השילומים", אמר זאלם בראיון לספרו של גרסנטפלד והוסיף כי אם ארגוני הגג של היהודים בהולנד יעלו את הנושא בשנית - "אתמוך בו בפומבי".
הכותב הישראלי: "לא התעניינו בנושא"
ספרו של גרסטנפלד פורסם באוקטובר האחרון על ידי "המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה", והוא בוחן את התהליך במסגרתו הסכימה הולנד בשנת 2000 לשלם 180 מיליוני דולרים לפיצוי משפחות היהודים שגורשו משטחה בעת המלחמה.
כמו כן, נבחנו בספר הטענות כי ממשלת הולנד והבנקים שלה הרוויחו כסף רב מהחרמת נכסים יהודים.
גרסטנפלד עצמו הצליח להתחבא מהנאצים במשך שנתיים באמסטרדם במהלך המלחמה, ובניגוד למשל לאנה פרנק, מעולם לא נתפס, עלה לישראל וחי בירושלים. הוא אמר בעקבות הצהרותיו של וילדרס, כי הוא מופתע מהמהומה הציבורית שקמה בהולנד.
לדבריו, עמדות אלו של ממשלת הולנד הגולה, זכו להתעלמות גורפת מרוב הפוליטיקאים ההולנדים בעבר, וכעת נראה שתפסו מקום בדיון הציבורי שם, "הנושא מעולם לא עורר עניין. איש מעולם לא רצה לשמוע על כך".
לפנייה לכתב/ת 
