עמדת לדור נדחתה: השופט דנציגר חוזר לעליון
לאחר כחצי שנה שבה שהה בחופשה, במהלכה נחקר השופט בשל קשריו עם ראש העיר בת ים, סגר היועץ המשפטי לממשלה את התיק נגדו בשל חוסר אשמה, וסתר בכך את עמדת פרקליט המדינה, שהמליץ על חוסר ראיות. "בסופו של יום, אין בעמדה זו כדי לכרסם בחוסן מסקנתי"
שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, נוקה מהחשד שהתעורר בעקבות קשריו עם ראש עיריית בת ים, שלומי לחיאני, כך הודיע הערב (יום ד') היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. התיק נסגר בשל חוסר אשמה, ובכך סתר, למעשה, וינשטיין, את עמדת פרקליט המדינה, משה לדור, שהמליץ לסגור את התיק בגין חוסר ראיות. בכך, נסללה דרכו של דנציגר חזרה לכיסאו בבית המשפט העליון.
לעיון בהחלטה המלאה של וינשטיין
עוד בערוץ החדשות :
"לאחר בחינה מקיפה של חומר הראיות וההיבטים השונים הנוגעים לעניין, ומספר דיונים שקיימתי עם כל העושים במלאכה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לסגור את התיק נגד דנציגר בעילה של היעדר אשמה", הצהיר וינשטיין, תוך שהוא מדגיש את רגישות התיק. "לא נעלמו מעיני ייחודו ורגישותו של תיק זה, בו החשוד מכהן כשופט בית המשפט העליון. אך דווקא בשל חריגות העניין, אבקש לחזור על מושכלות ראשונים ולהבהיר כי החלטתי זו התקבלה מתוך עמדה כי דין אחד לשופט בית המשפט העליון ולאחד האדם, שכן נקודת המוצא העקרונית היא שהכול שווים בפני החוק".
לפני כחמישה חודשים, יצא השופט דנציגר לחופשה, לאחר שנחקר באזהרה במשטרה בעקבות קשריו עם ראש העיר בת ים, שלומי לחיאני. דנציגר היה סנגורו הפרטי של לחיאני, עוד לפני שמונה לשופט עליון. הוא נחקר בחשד שבאותה תקופה קיבל משרדו גם עבודות מעיריית בת ים, ששילמה לו בתמורה מאות אלפי שקלים, ונחשד בקבלת שוחד ודבר במרמה.
חודשיים לאחר מכן, המליצה המשטרה לסגור את התיק נגד דנציגר, כשבמשטרה התגלו מחלוקות בנוגע לעילה לסגירת התיק. צוות החקירה סבר שיש לסגור את התיק נגד דנציגר מחוסר ראיות, אך ראש אגף החקירות יואב סגלוביץ' חשב כי יש לסגור אותו מחוסר אשמה.
לדברי היועץ המשפטי לממשלה, "לאחר בחינת מקיפה ומדוקדקת של חומר הראיות הגעתי למסקנה כי יש לסגור את התיק כנגד דנציגר בעילה של העדר אשמה, שכן שוכנעתי כי דנציגר לא העניק כל טובת הנאה ללחיאני בעת כהונתו כראש עיר. מסקנה זו מבוססת על ניתוח הראיות שנצברו במהלך החקירה המקיפה".
וינשטיין התייחס בהחלטתו לעמדתו של לדור, שגרס כי העילה לסגירת התיק צריכה להיות חוסר ראיות, ואמר כי "נוכח חשיבות הנושא, מצאתי לנכון לציין את עמדתו השונה של פרקליט המדינה בעניין זה, ולפיה אף שיש לסגור את תיק החקירה, עילת הסגירה המתאימה במקרה זה היא לטעמו חוסר ראיות". היועץ המשפטי אף פירט בהחלטתו את עמדת
לדור ואת מסקנותיו, אך הדגיש כי "עמדתו זו של פרקליט המדינה לא נעלמה מעיני ונשקלה על ידי, והדברים אף נדונו ונבחנו בלא מעט ישיבות. אולם, בסופו של יום אין בעמדה זו כדי לכרסם בחוסן מסקנתי, כי דנציגר לא העניק כל טובת הנאה ללחיאני בעת כהונתו כראש עיר, ולא שוכנעתי כי יש בה בסיס מספק לשינוי החלטתי בדבר עילת הסגירה הראויה במקרה זה".
גורמים בכירים בבית המשפט העליון, מתחו בשבועות האחרונים ביקורת על עיכוב ההחלטה בפרשה זו, וטענו כי על היועץ המשפטי לתת את החלטתו בהקדם האפשרי. "לא ייתכן שאדם מכובד, הגון וישר כמו השופט דנציגר מחכה בבית כבר מספר חודשים בזמן ששמו עדיין מוכפש והוא מוגדר כחשוד. היועץ היה צריך מזמן להחליט בנושא זה".
לפנייה לכתב/ת 
