זה מדבק: אם אתה אוהב אותי אז תפהק

חורף. זוג אוהבים יושבים במסעדה רומנטית אחד מול השני. הם אוחזים ידיים, מביטים זה לזו במבט אוהב בעיניים ו... מפהקים בצוותא. צופה מהצד וודאי יחשוב שהם משעממים אחד את השני, אך לא זה המצב. לא להאמין אבל קיימים מחקרים גם בנושא פיהוקים ואהבה, ויש להם ממצאים מפתיעים.

עוד מחקרים בערוץ יחסים:

לחלום על גבר חלומות, להתחתן עם ההפך הגמור

מחקר: סגנון הדיבור משפיע על הזוגיות שלכם

תני לי להריח אותך: סוד המשיכה המינית

כשחושבים על זה, כל מה שידענו עד היום על פיהוק הוא שזה סימן שאתם עייפים או ממש משועממים. הייתה גם תיאוריה שאולי דרך פיהוק אנחנו מכניסים יותר חמצן לגוף, אבל זה היה הכול. היום, מסתבר שפיהוק הוא הפתרון ל"חמומי מוח", שעונות השנה קובעות עד כמה נפהק, וכן - שהפיהוקים שלכם מושפעים מאיכות מערכות היחסים שלכם.

פיהוק כתגובה אמפטית

כולנו יודעים שפיהוק זה דבר מדבק: מישהו מפהק והאחרים שסביבו, כמעט בלי לשים לב, מתחילים גם הם לפעור לוע ולפהק. מה שלא ידעו עד היום הוא שתופעה זו, שנקראת בפי החוקרים "העברת פיהוק", מתרחשת מהר יותר ולעיתים קרובות יותר בין אנשים שיש ביניהם קשר אמפטי ורגשי - חברים קרובים, אך בעיקר בין בני זוג.

מחקר שבוצע על ידי איוואן נורסיה ואליזבטה פאלאגי מאוניברסיטת פיזה, ופורסם בדצמבר 2011, מספק את ההוכחות הראשונות לכך שפיהוק מדבק הוא למעשה צורה של הידבקות ברגשות, ואני אסביר. בני אנוש התחילו לפהק כבר לפני 200 מיליון שנים. משמעותו של פיהוק ספונטאני הייתה אז, כמו גם היום - סטרס, שעמום, עייפות או החלפה בין מצבי ערות ושינה (אנו מפהקים כאשר אנו מתעוררים וכן לפני הרדמות).

חמום מוח אחד, די לפהק

בספטמבר האחרון מצא אנדרו גאלופ מאוניברסיטת פרינסטון, עוד סיבה לפהק – התיאוריה שלו נקראת "התיאוריה הטרמו-רגולטורית של הפיהוק", והיא טוענת שהסיבה שאדם מפהק היא עליה בטמפרטורת המוח שלו. כלומר - תפקיד הפיהוק הוא לקרר לנו את המוח.

בניגוד לפיהוק הספונטאני, פיהוק מדבק הוא תופעה הרבה יותר חדשה באבולוציה. פיהוק מדבק מצוי אצל שימפנזים, קופי בבון ובני אנוש. בבני אדם, פיהוק של אדם אחר יכול לעורר בנו פיהוק עצמי, בטווח של עד חמש דקות. חוקרים סבורים שזה קיים גם אצל כלבים, שהם, כמו קופים וכמונו, מסוגלים להפגין חיבה וקשר רגשי.

המחקר, שפורסם ב-PLoS ONE, מבוסס על מידע שנאסף במשך שנה אצל יותר מ-100 אנשים שפיהוקיהם נספרו, בזמן ששהו בחברתם של בערך 400 איש בעלי דרגות קירבה שונות (בני זוג, ילדים, נכדים, מחותנים, חברים לעבודה, חברים טובים או זרים גמורים). החוקרים צפו בהם בזמן ארוחות, בעת נסיעה ברכבת, בעבודה ועוד. הנבדקים היו מלאומים שונים.

במחקר נמצא שההקשר החברתי בו שהו המפהקים לא השפיע על רמת ההידבקות בפיהוקים של אהובים או קרובים, כלומר - זה לא משנה אם פיהקתם בעבודה או בזמן ארוחת הצהריים. כמו כן, לא משנה מאיזה לאום או שכבת גיל אתם, או אם אתם גבר או אישה. זה אפילו לא משנה אם שמעתם את הפיהוק או ראיתם אותו. מה שכן קובע עד כמה תידבקו מפיהוק של אחר - הוא רמת הקרבה הרגשית שלכם למפהק.

איכות ומהות מערכת היחסים שלכם היא שתקבע אם תדביקו זה את זה בפיהוקים או לא. בני זוג במערכת רומנטית טובה הם אלו שמפהקים יחד הכי הרבה פעמים. במקום השני נמצאים החברים הטובים, לאחר מכן מכרים, ולבסוף - זרים גמורים. כלומר, הרבה פחות סביר שזר ברכבת ידביק אתכם בפיהוקיו. סביר יותר להניח שבני הזוג שלכם יעשו זאת.

גם הזמן שעובר בין הפיהוק המדבק של אחר לתגובה ה"פיהוקית" שלכם אליו, נקבע על ידי איכות מערכת היחסים הרגשית ביניכם. ייקח לכם יותר זמן (אם בכלל) להדבק מפיהוקו של זר, לעומת פיהוקו של אהוב או חבר טוב. תוצאות אלו מראות שיש חפיפה בין אזורי המוח שמופעלים במהלך עיבוד פיהוק של אחר, ובין אזורי מוח שמעורבים בעיבוד רגשי. לכן פיהוק יכול להיות סימן לאמפטיה ולקשר רגשי בין אנשים.

זה מעייף לפהק, אהובתי(צילום: shutterstock)

גם שימפנזים מפהקים, ולא מעייפות

מחקר מאפריל 2011 שבוצע במרכז הלאומי לחקר הפרימאטים באוניברסיטת אמורי, הוכיח שמשמעותו הרגשית של פיהוק מדבק, תקפה גם אצל השימפנזים. פיהוק מדבק אצל שימפנזים מסמן חיבור חברתי ביניהם, לאו דווקא עייפות או שעמום.

ד"ר מת'יו קמפבל, מוביל המחקר, טוען שפיהוק הוא מדבק בדיוק כמו שחיוך, הזעפת פנים, והבעות פנים אחרות מדבקות. אם הבטתם פעם ליושב לידכם באולם הקולנוע בעת צפייה בסצנה רגשית, הייתם מבחינים בכך שהוא עוטה פרצוף דומה לזה של השחקן על המסך.

אך כאן לא הסתיימה מורכבותו של אפקט הפיהוק. בנוסף להידבקות בפיהוק בהתאם לרמת הקירבה, ישנו פרמטר נוסף שמשפיע, והוא עונת השנה. למעשה, עונת השנה תקבע באיזו עוצמה יתרחש כל פיהוק, אם בכלל. מחקרו של גאלופ הוא הראשון שהראה שתדירות הפיהוקים אצל בני אדם משתנה לפי עונות השנה. במחקר, שפורסם ב-Frontiers in Evolutionary Neuroscience, נמצא שנבדקים פיהקו יותר בחורף, מאשר בקיץ.

כך הסיק גאלופ שלפיהוק יש תפקיד בקירור המוח. בחורף האוויר בסביבה קר יותר מטמפרטורת הגוף. לכן, כאשר אנו מפהקים, אנו מכניסים לגופינו אוויר קר שמסייע בהורדת טמפרטורת המוח. בקיץ, לעומת זאת, פיהוק אינו יעיל, כיוון שהאוויר בחוץ חם כמעט כמו חום הגוף. כדי לבסס את השערתו, נתן גאלופ לנבדקים לצפות לאורך השנה בתמונות של אנשים מפהקים ובדק כמה הם פיהקו בתמורה, ואכן, נבדקים פיהקו יותר בחורף (45% לעומת 24% בלבד בקיץ).

גאלופ ווידא, אמנם, שכמות הפיהוקים לא קשורה לעייפות מהלילה הקודם, אלא אך ורק לעונת השנה ולעובדה שהם ראו מישהו אחר מפהק, אך הוא לא הביא בחשבון את הממצא הזה שאהובים מפהקים יחד יותר מאשר זרים. הוא לא יכול היה לדעת על המחקר הזה כיוון שהוא פורסם רק החודש, אבל שילוב של כל הממצאים נותן לנו את השורה התחתונה - מערכת יחסים טובה בחורף, פירושה: הרבה פיהוקים יחד מתחת לפוך.

• רחלי לנגפורד, MSc. Neuroscience, מחברת הספר "דרוש נסיך על סוס לבן", מנהלת שותפה במרכז גלים למימוש הפוטנציאל האישי.