מדריך צילום: הוקוס פוקוס
המשמעות של פוקוס היא לא רק תמונה חדה. בואו ללמוד על הפוקוס של המצלמה שלכם כדי להוציא ממנה את המירב
כיצד המצלמה מוצאת פוקוס?
בעדשה ישנו רכיב שאחראי על הפוקוס. הרכיב זז קדימה ואחורה וכשהמצלמה מאתרת קונטרסט היא עוצרת את המנוע – ויש לנו פוקוס. ההזזה של הרכיב מבוצעת על ידי המנוע של המצלמה או המנוע בעדשה, אם יש כזה. בעדשה בלי מנוע, היא מסתמכת על המנוע של המצלמה, אשר מעביר את התנועה לעדשה באמצעות מברג ובורג שמחוברים בביונט. במצלמות בלי מנוע, כמובן שיהיה פוקוס אוטומטי רק אם לעדשה יש מנוע. אם אין לעדשה מנוע, אז לא תהיה אפשרות להזיז את האלמנט והפוקוס יתבצע ידנית בלבד. מהירות הפוקוס נקבעת על ידי ביצועי המנוע של המצלמה או העדשה. כאן תוכלו לראות דוגמה לתמונה בפוקוס מול תמונה לא בפוקוס וכיצד החיישן מאתר את הקונטרסט.
שאני אפקס ידנית?
בעיקרון, ההמלצה שלי היא תמיד להשתמש בפוקוס האוטומטי. הוא הרבה יותר מדוייק, הרבה יותר מהיר והרבה יותר אמין. הסיבה לכך היא שכשאנחנו עובדים עם פוקוס ידני, אנחנו מכוונים את החדות שתהיה עד כמ שיותר חדה, אבל קשה לנו לראות האם הפוקוס יצא בדיוק על העין או שמא ברח לנו לאוזן של המצולם ורק כשאנחנו על המחשב אנחנו מגלים שפספסנו. במצלמות ניקון יש נקודה קטנה וירוקה בפינה השמאלית-תחתונה של העינית שקצת עוזרת לנו למצוא את הדיוק. אנחנו נשתמש בפוקוס ידני במצבים בהם הפוקוס האוטומטי ייכשל, לדוגמה – בצילומי לילה כשאין לנו משהו קונטרסטי כשנרצה לצלם מבעד לרשת או סורגים וכו'. שימוש נוסף בפוקוס ידני הוא בצילום וידאו. הפוקוס האוטומטי מחפש חדות ברמת הפיקסל, ולכן הוא יהיה הרבה יותר מדוייק. העיקר שאת המדידה של הפוקוס תעשו מהמקום הנכון. בסעיף הבא אני אסביר כיצד.
כיצד למצוא פוקוס מהר ויעיל?
כדי לקבל את המיקוד הנכון ביותר, חשוב מאוד להקפיד לכוון את נקודת הפוקוס האמצעית על הנושא שלכם באיזור שבו יש הכי הרבה קונטרסט.
דוגמאות:
א. אם אנחנו נתמקד על פנים, אז לא נכוון את הפוקוס למצח (שבו אין קונטרסט), אלא לעיניים שהם האיזור הכי קונטרסטי בפנים (וגם הכי חשובות).
ב. אם אנחנו מצלמים נוף, לא נתמקד על השמיים הכחולים והחלקים, אלא נעשה פוקוס על האופק, עץ רחוק או על בניין רחוק.
ג. אם נצלם במקרה פינגווינים, לא נתמקד על החלק השחור או על החלק הלבן, אלא על הגבול בין השחור ללבן (כן, בשביל הקונטרסט). אותו כלל תקף גם לגבי נושאים דומים.
מה עוד משפיע על המהירות של המיקוד?
א. מפתח הצמצם המירבי של העדשה – ככל שהעדשה בעלת מפתח צמצם גדול יותר (מספר F קטן), כך יותר אור ייכנס ולמצלמה יהיה יותר קל למצוא פוקוס. לדוגמה, בעדשות F/2.8 הפוקוס יהיה הרבה יותר מהיר מאשר עדשות F/5.6.
ב. מנוע מהיר – בקנון קוראים לזה USM שזה Ultrasonic Motor ובניקון קוראים לו SWM שזה Smart Wave Motor ובעצם זהו מנוע שמזיז את האלמנט של הפוקוס מהר יותר.
ג. תנאי התאורה – בתנאי תאורה קשים, יהיה יותר קשה למצוא פוקוס מכיוון שיהיה יותר קשה לאתר קונטרסט.
ד. הקונטרסט של הנושא – ככל שהנושא יותר קונטרסטי, המצלמה תמצא פוקוס יותר מהר ומדוייק.
להינעל או לעקוב?
| שיטת מיקוד | משמעות | קנון | ניקון |
| פוקוס ננעל | הפוקוס ננעל בחצי לחיצה ולא זז עד הצילום | One Shot | AF-S |
| פוקוס עוקב | בחצי לחיצה הפוקוס ישתנה בהתאם לנושא | AI Servo | AF-C |
| בוחר אוטומטי | המצלמה לבד תשנה בין ננעל לעוקב | AI Focus | AF-A |
פוקוס ננעל: המצב הרגיל שבו אנחנו נשתמש הוא פוקוס ננעל. במצב זה, כשאנחנו בחצי לחיצה על המחשף (הכפתור של הצילום), הפוקוס יינעל על הנושא ולא יזוז כל עוד האצבע שלנו במצב של חצי לחיצה. זה שימושי מאוד כאשר אתם רוצים לשנות את הקומפוזיציה ולמקם את הנושא מחוץ למרכז. שימו לב! אם המצלמה לא מצאה פוקוס, היא לא תצלם במצב זה.
פוקוס עוקב: אנחנו נשתמש במצב זה כדי לעקוב אחרי אובייקטים שמתקרבים או מתרחקים מהמצלמה. אם האובייקט זז באותו המרחק ממני, אין צורך במצב זה, מאחר ואין צורך לשנות את המיקוד. במצב זה, כל עוד האצבע בחצי לחיצה, הפוקוס יחפש על מה להתמקד. אם אנחנו נצלם פורטרט ונרצה למקם אותו בשליש, הפוקוס יברח לכם לרקע. שימו לב! במצב זה המצלמה תצלם בכל מקרה, גם אם היא לא מצאה פוקוס.
פוקוס אוטומטי: במצב זה אני מאוד לא ממליץ לכם להשתמש. המצלמה תתחיל במצב של נעילת פוקוס, ואם הנושא שלכם יזוז אז היא תתחיל לעקוב אחריו. הבעיה היא שהמצלמה הרבה פעמים תחליט נגד השאיפות הכמוסות שלכם.
בכמה נקודות מיקוד להשתמש ואיך?
חברות המצלמות מתגאות ב-5, 11 או אפילו 51 נקודות מיקוד במצלמה. אבל בכמה נקודות להשתמש וכיצד להשתמש בהן? התשובה היא – אחת! אחת? כן, אחת! אתה בטוח?? כן! ברוב מצלמות הרפלקס, נקודות הפוקוס הצידיות הן לינאריות, כלומר קו של חיישנים שמחפש קונטרסט אנכי או אופקי בלבד. הנקודה המרכזית היא מוצלבת, כלומר מחפשת קונטרסט אופקי ואנכי, ובמצלמות ברמה גבוהה יותר ישנם נקודות מוצלבות נוספות סביב הנקודה המרכזית. תעשו נסיון – תבחרו במצלמה את נקודת הפוקוס העליונה, שהיא לינארית-אופקית ונראית בערך ככה: (.........) ומחפשת קונטרסט אנכי. תכוונו אותה על משהו בעל קונטרסט אופקי בלבד, כמו צלונים ותיראו שהמצלמה לא תתמקד. רק אם תטו או תסובבו את המצלמה הצידה כך שייוותר קונטרסט שמתאים לחיישן – תצליחו למצוא את הפוקוס. אם תבחרו את נקודת הפוקוס המרכזית והמוצלבת, תצליחו למצוא קונטרסט מיד.
הסיבות להשתמש בנקודה המרכזית הן:
א. הנקודה המרכזית היא רגישה יותר, מהירה יותר ומדוייקת יותר ולכן אנחנו נעדיף אותה.
ב. יותר מהר לעשות חצי לחיצה עם הנקודה המרכזית ולהזיז את המצלמה מאשר להתחיל לבחור נקודות אחרות בעיינית ואז לבצע את הקומפוזיציה.
ג. אם המצלמה תבחר אוטומטית נקודת פוקוס, היא עלולה להתמקד על מה שהכי קרוב או על מה שהכי קונטרסטי וקל לה להתמקד עליו. הרבה פעמים זה לא יהיה מה שאתם התכוונתם להכניס לפוקוס.
הערה חשובה: אם אתם מצלמים נושא עם עומק שדה מאוד-מאוד רדוד (לדוגמא עם עדשות כמו 85 F/1.2 או דומות לכך), מומלץ לנקוט במשנה זהירות ואז כן לבחור את נקודת הפוקוס שתכוון בדיוק על האיזור עליו תרצו להתמקד מאחר ובמצבים קיצוניים כאלו, יכול להיווצר הבדל בעקבות התזוזה.
מתי בכל זאת נשתמש ביותר מנקודה אחת? בעיקר כשאנחנו מנסים להתמקד על נושא בתנועה וקשה לנו לשמור אותו בתוך הנקודה המרכזית בלבד.
למצלמות יש כמה תוכניות לשימוש בנקודות הפוקוס: אוטומטי, פוקוס דינמי ופוקוס רגיל
א. אוטומטי – המצלמה בוחרת מכל נקודות הפוקוס את הנושא הכי קרוב למצלמה.
ב. דינמי – המצלמה מתמקדת על הנקודה המרכזית וזזה הצידה במידה והיא מזהה שהנושא זז.
ג. רגיל – זה המצב הנורמלי שעובדים רק עם נקודה אחת.
מתמקדים בחושך – פוקוס כשאין מספיק אור
מכיוון שחיישן הפוקוס מחפש קונטרסט ובשביל קונטרסט אנחנו חייבים אור, לרוב המצלמות יהיה קשה להתמקד בתנאים של תאורה חלשה, כאשר הרגישות של המצלמה תלוייה באיכות מנגנון הפוקוס שלה. למצלמות יש 3 דרכים להתגבר על בעיה זו:
1. השיטה של קנון – ברוב המצלמות של קנון, המצלמה תאיר את הסצינה באמצעות הבזקים מהירים מהפלאש המובנה. זה קצת מעצבן ומסנוור, אבל עדיף מאשר תמונה בלי פוקוס.
2. השיטה של ניקון – בניקון, המצלמה תשתמש בנורה מובנית ליד העדשה בשביל להאיר את הסצינה ולעזור למצלמה להתמקד.
3. מטיל רשת עזר למיקוד – אם אתם מרכיבים פלאש על המצלמה, הפלאש מטיל רשת עזר למיקוד בצבע אדום, אשר תאפשר למצלמה להתמקד על כל דבר במרחק של עד 5 מטרים.
בצילומי לילה לנופים רחוקים יותר, כדאי יהיה להתמקד על מקורות אור נקודתיים כדי להשיג את הקונטרסט הנדרש.
פוקוס במצב Live View
כל מצלמות הרפלקס החדשות כבר מצויידות באפשרות לראות את התמונה על המסך לפני הצילום, אבל הפוקוס במצב זה הוא מאוד איטי ויש לומר אפילו מתסכל. הסיבה לכך היא שהמצלמה מאתרת את הקונטרסט באמצעות עיבוד התמונה שמגיעה מהחיישן של הצילום, וזוהי דרך הרבה יותר מסובכת ואיטית לעומת חיישן הפוקוס הייעודי של המצלמה. זו אחת הסיבות העיקריות שאני לא ממליץ להשתמש במצב צילום זה.
שיטות לפוקוס מתקדם
כמו בכל תחום בצילום, גם כאן אנחנו יכולים לתמרן את הפוקוס בדרכים שונות שאנחנו מעוניינים בהן. אני אפרט על הדגשים העיקריים בתחום:
א. כפתור נעילת פוקוס – בניקון יש כפתור שנקרא AF-L/AE-L ובפועל אתם יכולים להגדיר בתפריט בדיוק מה הוא יעשה בנעילת חשיפה ופוקוס. אם אתם במצב של פוקוס עוקב ואתם רוצים כן לקבל נעילה של הפוקוס מבלי לשנות מצב פוקוס, לחיצה והחזקה של הכפתור הזה תנעל אותו עד שתשחררו.
ב. לכידת פוקוס – במצלמות ניקון יש אפשרות לבצע לכידת פוקוס, שזה אומר שברגע שהנושא ייכנס לנקודת פוקוס שהגדרתם – המצלמה תצלם. מכוונים את המצלמה לפוקוס ננעל, מגדירים שכפתור הצילום ישמש לצילום בלבד ולא למיקוד ואת הפוקוס קובעים עם הכפתור של AF-L. כשתלחצו על כפתור הצילום, הצילום לא יתבצע עד שהנושא יהיה בפוקוס.
ג. פוקוס עם כפתור אחורי – במצלמות קנון וניקון יש כפתור AF-On מאחורי המצלמה שלוחצים עליו עם האגודל. היתרון של שימוש בכפתור זה וניתוק הפוקוס מכפתור הצילום הוא שליטה מדוייקת יותר בפוקוס. ברגע שהנושא שלכם בפוקוס, אתם לא צריכים לדאוג יותר לנושא המיקוד ויכולים להתרכז רק בצילום ולא להסתכן בשינוי המיקוד שלכם.
ד. הגבלת פוקוס בעדשה – בחלק מהעדשות קיימת אפשרות להגביל את טווח החיפוש של הפוקוס, לדוגמה 1.8-∞ או 8-∞. זה מאפשר לנו לקבל מהלך פוקוס מהיר יותר למקרה שאנחנו מצלמים רק אובייקטים מרוחקים מאיתנו, ואז העדשה תבצע מהלך מקוצר של הפוקוס במקום לעבור על כך הטווח השלם.
ה. שימוש במרחק היפר-פוקאלי – מרחק היפרפוקאלי מגדיר את הנקודת שממנה הכל יהיה בפוקוס. מומלץ להיכנס למחשבון עומק שדה (Depth of Field Calculator) ולהכיר את המרחק ההיפרפוקאלי לפי המצלמה, אורך המוקד והצמצם שאתם עובדים איתו. לדוגמה, אם אני ב-24 מ"מ וצמצם F/8, אזי המרחק ההיפרפוקאלי שלי הוא 3.8 מטר ואני אכוון אליו את הפוקוס, וזה אומר שכל מה שבמרחק 2.4 מטר ועד אינסוף יהיה בפוקוס. מכאן אני יכול להעביר את הפוקוס לידני ולנעול אותו ועכשיו אני יכול לצלם מבלי לחשוב בכלל על הפוקוס. זה מאוד שימוש בצילומי רחוב או בצילומים של ילדים היסטריים.
ו. מאקרו עם טבעות הארכה – בצילום מאקרו שבו אנחנו רוצים להשיג את הקרבה המקסימלית, אנחנו נגדיר את הפוקוס ידנית על הכי קרוב שאפשר ונבצע את המיקוד על ידי התקרבות והתרחקות עם המצלמה מהנושא שלנו. זה מבטיח שאנחנו נקבל את יחס ההגדלה הכי טוב שהמצלמה יכולה לספק, תנסו ותיראו. טבעות הארכה הן התקנים אשר מתחברים בין המצלמה לעדשה ובעצם מרחיקים את העדשה ממנה וכך מתאפשר לנו להתמקד מקרוב יותר.
ז. הערמות פוקוס – אם אנחנו רוצים לצלם סצינה שבלתי אפשרי לקבל בה עומק שדה עמוק, אנחנו נצלם מספר תמונות כשכל פעם הפוקוס יהיה באיזור אחר בסצינה ולאחר מכן נחבר את התמונות בתוכנת עריכה. טכניקה זו שימושית בעיקר בצילומים של אקסטרים מאקרו, בהם עומק השדה הוא מילימטרים גם בצמצם הכי סגור.
ח. עדשות Tilt/Shift ו-Lensbaby – עדשות מסוג טילט/שיפט מאפשרות לנו להטות את העדשה ובצורה זו לקבל עומק שדה הרבה יותר עמוק לפי איזורים שונים בפריים. אתם יכולים לקרוא ביקורת על עדשה מסוג זה במגזין קומפוזיציה גיליון 009. זו עדשה ייעודית שקשה לעבוד איתה בשטח. עדשה אחרת, חמודה וידידותית היא הלנסבייבי (Lensbaby.com). זו עדשה גמישה שמאפשרת לכם להשיג פוקוס סלקטיבי בצורה שעדיין לא הכרתם, על ידי שינוי הזווית של העדשה בדומה ל"מפוח" גמיש.
המצלמה לא מצליחה להתמקד. מה עושים?
בסדר, לא צריך להיות כל כך דרמטיים, המצלמה שלכם כנראה עדיין בסדר גמור. בואו נכיר את הסיבות הנפוצות לכך שהמצלמה לא מצליחה להתמקד:
א. פוקוס ידני - המצלמה מכוונת למצב של פוקוס ידני ושכחתם להחזיר בכפתור על העדשה או במצלמה למצב של פוקוס אוטומטי.
ב. אין קונטרסט – אם אתם מנסים להתמקד על השמיים או משהו חסר קונטרסט, המצלמה כמובן שלא תצליח להתמקד. תתמקדו על משהו קונטרסטי ותנסו שוב.
ג. פוקוס קרוב מדיי – שימו לב שאתם לא מנסים להתמקד קרוב מהיכולות של העדשה. בדרך רשום מתחת לעדשה או בחלונית של שנתות הפוקוס בעדשה מה המרחק המינימלי. שימו לב שהמרחק הזה נמדד ממישור המיקוד (מהחיישן) ולא מסוף העדשה. אל תרדו מתחתיו.
ד. פילטר באיכות נמוכה – נתקלתי כבר מספר פעמים באנשים שצילמו עם פילטרים באיכות כל כך גרועה, שהמצלמה התקשתה בביצוע המיקוד. נסו לצלם בלי הפילטר או שתחליפו אותו.
ה. אין מספיק אור – תקראו את סעיף 7 מה לעשות כשאין מספיק אור סביבתי.
ו. פילטר מקטב לינארי – לפני החיישן של הפוקוס ישנו פילטר מקטב לינארי. אם תשימו פילטר מקטב לינארי נוסף על העדשה, האור ייחסם לחלוטין ולא יהיה פוקוס אוטומטי, לכן ניתן לעבוד רק עם פילטר מקטב מעגלי (Circular Polarizer).
ז. אין מנוע במצלמה ובעדשה – אם הרכבתם עדשה ללא מנוע פנימי על מצלמה ללא מנוע, כלומר הסדרה הזולה של ניקון (D5100, D3100 וכדומה), לא יהיה פוקוס אוטומטי מכיוון שלא יהיה מה שיזיז את האלמנט של הפוקוס.
ח. פוקוס אחורי / פוקוס קדמי – לפעמים קורה שהעדשה לא מתמקדת על הנושא בדיוק, אלא קצת מאחוריו או קצת לפניו, זה נקרא פוקוס אחורי (Back Focus) או פוקוס קדמי (Front Focus) בהתאמה. המשמעות היא שצריך לעשות כיול של העדשה עם המצלמה במעבדה כדי לקבל דיוק מושלם, ובמצלמות המקצועיות יותר יש אפילו אפשרות לקבוע את הקיזוז בתפריט המצלמה.
ט. צמצם לא מספיק פתוח – רוב המצלמות דורשות מפתח צמצם של לפחות F/5.6 כדי להתמקד. אם אתם מצלמים בעדשה שהיא פחות מכך (לדוגמא F/8), יהיה בלתי אפשרי או קשה יותר למצוא פוקוס. בעבודה עם מכפלים, הצמצם מוכפל לפי פאקטור ההכפלה של המכפל: בסטופ אחד עם X1.4 ושני סטופים עם מכפל X2. כלומר אם הצמצם שלכם הוא F/4 ושמתם מכפל X1.4, הצמצם שלכם יהיה F/5.6 אפקטיבי ויהיה פוקוס אוטומטי, אבל אם תשימו מכפל X2 אזי הצמצם המירבי יהיה F/8 ולא ניתן יהיה למצוא פוקוס אוטומטי. יש מכפלים שמרמים את המצלמה ויש אפשרות להדביק מגעים כדי לעבוד על המצלמה בעצמכם ואז היא "תגמגם" את דרכה למציאת פוקוס אוטומטי.
סוגים אחרים של פוקוס
חלקכם בטח מופתע מהכותרת של הסעיף הזה, אבל כן – ישנם סוגים אחרים של פוקוס. החל ממצלמות Range-Finder כמו הלייקה למיניהן ועד למצלמות אשר מודדות פוקוס אוטומטי באמצעות קרן לייזר שמחשבת את המרחק בין המצלמה לנושא. רוב המצלמות שלכם מודדות את הפוקוס באמצעות איתור קונטרסט עם חיישן פוקוס ייעודי.
יש מצלמות מקצועיות שאפילו מיישמות שני מעבדים ייעודיים למען איתור הפוקוס בצורה המהירה ביותר. העתיד של שיטות המיקוד הוא מאוד מעניין, עם עדשות שנוצרות משדה אלקטרומגנטי ושיטות מיקוד שמאפשרות לכם אפילו להגדיר את נקודת הפוקוס לאחר הצילום במחשב, קוראים לזה Lytra. תישארו מעודכנים, יהיה מעניין.
סיכום
אני מניח שלא האמנתם שיש כל כך הרבה דברים חשובים שצריך לדעת לגבי פוקוס. אנשים מתייחסים לפוקוס במצלמה כאל משהו מאוד פשוט וטריוויאלי, אך זוהי תורה שלמה אשר בסופו של דבר קובעת את החדות של התמונה, וישנם דברים נוספים שלא הכנסתי למאמר זה כמו אופטיקה, סוגי מנועים של פוקוס ועוד, שאני מניח שפחות יעניינו אתכם. השיטה הטובה ביותר להשתלט על הטכניקה היא כמו תמיד – הרבה תירגול ויישום בשטח. תישארו בפוקוס!
רועי הוא מנכ"ל גליץ בית הספר לצילום ועורך ראשי של מגזין הצילום קומפוזיציה
לגיליון קומפוזיציה חינם לחצו כאן>>
