חיים חדשים: מקס בן ה-7 עבר השתלת כבד
מקס קולטניוק בן ה-7 סבל ממחלה גנטית נדירה, ולאחר שאושפז עשרות פעמים במצב קשה כשנשקפת סכנה לחייו, נמצא לו כבד מתאים שהושתל בו לפני כשבועיים. אמו של מקס: "תודה לבני המשפחה האצילה שברגע הקשה בחייהם הצילו את בני"
מקס הקטן יכול סוף סוף לחייך: לאחר עשרה חודשים של המתנה מורטת עצבים ואשפוזים חוזרים כשסכנה נשקפת לחייו, קיבל מקס קלטוניוק בן ה-7 מכפר סבא תרומת כבד. מקס מתאושש כעת בבית החולים שניידר בפתח תקווה ומצבו טוב.
קראו עוד על תרומת איברים :
- איך עלה מס' החותמים על אדי ב-400% בחודשיים
- משפחה תרמה איברי האב - ופגשה בחולים שניצלו
- יוסי עבר השתלת ריאה - ותרם איברי בנו שנפטר
מחלה נדירה המסכנת חיים
מקס נולד כשהוא סובל ממחלה מטבולית קשה ונדירה, בשל חסר אנזים בכבד, ומצב זה סיכן את חייו. הוא אושפז עשרות פעמים ביחידה לטיפול נמרץ ילדים כשגופו מתקרב לכשל מערכות. הוריו בילו את רוב השנים האחרונות לצד מיטתו, באשפוזים ממושכים וקריטיים.
במשך עשרה חודשים שהה מקס בראש רשימת הממתינים להשתלת כבד, הסיכוי היחיד להצלת חייו, ולפני שבועיים נתבשרה המשפחה: נמצא כבד מתאים. מקס הובהל לבית החולים שניידר ומשם ישירות לחדר הניתוח.
השתלת הכבד עברה בהצלחה, ולאחר התאוששות מקס אושפז להשגחה במחלקת הילדים. מצבו כאמור מוגדר טוב, והוא צפוי להשתחרר לביתו בימים הקרובים.
"קינאתי בשאר ההורים"
אמו של מקס, יפה קולטניוק, הייתה צריכה להתמודד לא רק עם מחלתו הקשה של הבן וסכנת החיים שבה היה נתון, אלא גם עם קשיים משפחתיים רבים: מחלתו הובילה לגירושים מבעלה לפני כשנתיים, והאשפוזים המרובים הביאו לפיטוריה מהעבודה. קולטניוק נאלצה לממן מכספה חלק גדול מהטיפולים הרפואיים, היא נקלעה לקשיים כלכליים ונאלצה להחליף מספר עבודות.
"בכל פעם שהייתי מגיעה לטיפול נמרץ עם מקס קינאתי בשאר ההורים", היא מספרת ל-ynet. "כולם היו נפרדים מהצוות, משתחררים לבתיהם שמחים ובריאים, ותמיד אני הייתי יוצאת מהאשפוז עם מקס ואומרת לצוות: נתראה בפעם הבאה. ותמיד אכן הייתה הפעם הבאה - עוד אשפוז, עוד מצב קריטי. הדמעות לא הפסיקו לזלוג".
מקס גם לא זכה לראות את סבו השוהה בחו"ל. "חששתי להוציא אותו מהארץ", אומרת אמו. "כל שינוי הכי קטן במצבו יכול היה להיות קטלני. מה יקרה אם יקרה משהו בטיסה? האם יוכלו לטפל בו בבתי החולים בחו"ל? וכך מקס נשאר עם הגעגועים לסבא, חי מאשפוז לאשפוז בלי איכות חיים של ילד המגיעה לו".
"אני משתתפת בצערה של המשפחה אצילת הנפש", היא אומרת. "אנחנו מודים להם מקרב הלב שברגע הקשה בחייהם קיבלו החלטה אמיצה והסכימו לתרומת איברים שהצילה את חיי בני. אנו מודים גם לצוות הרפואי שעושה מלאכת קודש בהשתלות איברים בילדים".