תסביך מרקס: אם מישהו רוצה אותי, הוא דפוק
נועה בנוש כתבה על דמות הרווק הנצחי. במקום להשקיע אנרגיות בלהשמיץ אותו, עלינו לחשוב מדוע אנחנו מבקשים באופן תדיר את קרבתו ואהבתו של אדם בלתי מושג. מה אומרת עלינו, המשיכה הזאת לפרפרים, ומה הקשר לתסביך מרקס? אלינור פרארה על המרדף אחרי הבלתי מושג
עוד בנושא חיזור והערכה עצמית בערוץ יחסים:
דמות הרווק הנצחי: מניאק שימות לבד
למדתי איך להיפטר מרגשות האשמה והכעס
זוגיות: אף אחד לא רוצה להתחבק עם סמרטוט
מדוע אנחנו נמשכים לפרפרים?
לכל אחד דרך מועדפת לחיות את חייו, אם באופן תמידי ואם לפרק זמן בחיים. חיי הוללות הם חיים לגיטימיים לחלוטין, בדיוק כמו צורת חיים מונוגמית "מקובלת". אני חושבת שהשאלה שאנו צריכים לשאול היא לא 'למה הפרפר מתנהג כפי שהוא מתנהג', אלא 'למה אנחנו נמשכים אל אותם פרפרים או פרפריות'. נועה טוענת בקצרה בטור שלה, שנשים שנכנסות לקשר עם 'גברים פרפרים' עושות זאת בגלל שהן מזוכיסטיות או בגלל שהן חושבות שהן יצליחו לשנות אותם.
אני חושבת שהסיבות הללו רק מקטינות את הנשים, כי הן מציגות את בנות מינינו כחולות נפש במקרה הרע, ושתלטניות נוראיות במקרה הטוב. ייתכן ויש נשים כאלו, אבל הן בוודאי לא הרוב. אני חושבת שהסיבות לכך שנשים וגברים נמשכים אל הבלתי מושג הן סיבות עמוקות הרבה יותר. במקום להתרכז בכעס כלפי אדם שרוצה דברים שונים מאתנו, אנחנו צריכים להתרכז בשאלה שמופנית פנימה – למה אנחנו מבקשים את קרבתו ואהבתו של אדם בלתי מושג?
עניין של הערכה עצמית
במאה שעברה חי בארה"ב קומיקאי יהודי-אמריקאי בשם גראוצ'ו מרקס שטבע את המונח "תסביך מרקס". מרקס טען: "לא הייתי רוצה להיות חבר במועדון שמעוניין בי כחבר". גם וודי אלן השתמש באותה אמרה כדי לתאר את מערכת יחסי גיבור הסרט "הרומן שלי עם אנני". הפואנטה היא פשוטה: אם מישהו רוצה אותי – כנראה שהוא דפוק, ולכן אין מצב שאני ארצה אותו.
רובנו לקינו בתסמונת הזו בשלב כזה או אחר בחיינו, בעיקר בתקופות בהן חוסר הביטחון שלנו הרקיע שחקים. אנו נדלקים על אנשים בלתי מושגים – דווקא משום שהם בלתי מושגים. עצם החיזור אחרי אותו אדם נשגב ובלתי מושג מעלה אותנו לרמה גבוהה יותר. אישה שרודפת אחרי 'גבר פרפר' עושה זאת בגלל שעצם המרדף אחריו הופך אותה לשווה משהו.
גבר שרודף אחרי פרפרית מקסימה מקווה לקלוט מעט אבק כוכבים שיגרום לו להיראות שווה יותר בעיני עצמו. ומה קורה כשהבלתי אפשרי הופך פתאום לאפשרי? מה קורה כשאותו פרפר פתאום מתרצה ו"מתביית" עלינו? ברוב הפעמים, קסם חינו של הפרפר שלנו נעלם. הגבר שרדף אחרי הפרפרית מגלה שהיא כבר לא מושכת בעיניו.
כל מה שהיה אהוב אצל הפרפר הופך להיות שנוא אצל האישה שחיזרה אחריו נמרצות. למה? כי הוא פתאום מושג, זמין, קרוב. ואם הוא בחר בה – הוא כנראה לא שווה הרבה. ברוב המקרים, אנשים הלוקים ב'תסביך מרקס' יעברו מהר מאוד לפרפר הבלתי מושג הבא.
בכנות עכשיו, את באמת מחפשת זוגיות?
ישנה סיבה נוספת מדוע אנחנו מעוניינים דווקא באנשים שלא מעוניינים בקשר רציני. הסיבה היא שאנחנו, בעצמנו, לא מעוניינים בקשר רציני. נכון שבשיחות נפש עם חברים קרובים או בניסיונות התבוננות פנימה אנחנו משכנעים את עצמנו שאנחנו אכן מוכנים ופנויים לקשר. אחרי הכל - אנחנו יוצאים לדייטים, מנסים לצור מערכות יחסים ומסכימים לתת את הטלפון לכל מכר שיש לו חבר רווק או חברה פנויה.
אבל בואו נהיה כנים - האמת היא שאנחנו ממש לא פנויים ולא רוצים קשר. אחרת איך ניתן להסביר את המצב שבו מבין שלל הרווקות והרווקים הפנויים – אנו בוחרים לחזר בצורה הנלהבת ביותר דווקא אחרי האדם הכי מחוזר והכי בלתי מושג? איך קורה שוב ושוב שאנו נקלעים למצב שבו אחרי לילה סוער הפרטנר שלנו, שעד לפני כמה שעות הבטיח לנו את הירח והכוכבים, מחליט פתאום שהוא לא פנוי לקשר?
התשובה היא פשוטה: אנו בעצמנו פרפרים. מסיבה כלשהי (אולי כדי לשאת חן בעיני החברה הסובבת אותנו), אנחנו משכנעים את עצמנו ואת סביבתנו שאנחנו מאוד בעניין של זוגיות. אבל אנחנו לא. מצד שני, בהחלט ייתכנו מקרים בהם נרצה בכנות בקשר רציני ובריא ולמרות זאת יצא לנו להיתקל באותו פרפר-צייד שרוצה רק "לדפוק ולזרוק".
לעבור את מבחן הרצינות
אז איך נדע שהפרטנר שלנו לדייט הוא לא כזה? הדרך לגלות זאת היא מאוד פשוטה: לא להתמסר בקלות. פרפרים קולטים טרף קשה להשגה ודי מהר יעדיפו לעבור הלאה, וטוב שכך. אם אתם לא רוצים להיות אלו ש'נדפקים ונזרקים' מיד אחרי - אל תכנסו למיטה עם גבר או אישה שאתם לא מכירים מספיק. אי אפשר לדעת באמת מהן מטרותיו של אדם אחרי דייט אחד או שניים, גם לא אחרי שלושה.
אי אפשר לדעת אם הפרטנר שלנו לדייט באמת מעוניין בקשר רציני, גם אם הוא מצהיר על כך. כוונותיו של אדם באות לידי ביטוי לא במילים שהוא אומר, אלא במעשים שלו. אם הגבר שאת יוצאת איתו מוכן לכבד את הגבולות הפיזיים שלך, או אם הפרטנרית שלך לדייט לא מזמינה אותך אליה לדירה אחרי שעה של בירה בפאב – ייתכן שבמעשים אלו ניתן לראות כוונות רציניות יותר.
כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל. החיים הם לא שחור ולבן וישנם סיפורי הצלחה והפי אנד גם למקרים שבהם אנשים התמסרו לפרטנרים שלהם כבר בדייט הראשון. בכל מקרה, חשוב שניקח אחריות על החיים שלנו, על ההחלטות שאנחנו עושים ועל תוצאות המעשים שלנו. חשוב שבמקום לבקר את אורח חייהם והעדפותיהם של בני המין השני – נביט פנימה ונבדוק עם עצמנו מה אנחנו באמת רוצים, ונפעל לפי העדפותינו שלנו.
- מסכימים עם אלינור? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים
לפנייה לכתב/ת 
