כרטיס חכם באוטובוס: יודעים עליך, עוקבים אחריך
מדוע נדרשים תלמידים וסטודנטים להעביר לחברות האוטובוס מידע אישי על מקום לימודיהם, מגוריהם ואף מינם? לטענת משרד המשפטים, חברות האוטובוס שאוספות מידע זה כדי לנפק כרטיס חכם, אינן זקוקות לו כלל
חברות האוטובוסים אוספות מידע על נוסעים - בלי בקרה ובלי פיקוח. ביקורת חריפה הוטחה הבוקר (ב') במשרד התחבורה, בעניין השימוש בכרטיסים חכמים ("רב-קו") באוטובוסים. לדברי ח"כ יריב לוין, יו"ר ועדת המשנה לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה הכניס את הכרטיס החכם לשימוש לפני שווידא כי פרטיות נוסעים נשמרת ומפוקחת כראוי. עוד נטען בדיון כי הנוסעים נדרשים למסור פרטים אישיים שכלל אינם נחוצים.
על-פי דו"ח שהוכן במשרד המשפטים, "מפעילי כרטיס חכם אוספים מידע רגיש מדרגות שונות, החל במין הנוסע, שם בית הספר שבו הוא לומד, המשך בפרופיל הנוסע - המעיד על מצבו הכלכלי או בריאותו - וכלה בנתונים הנאספים על המיקומים שבהם היה". נציג המשרד בדיון הבהיר כי "עצם הצבירה (של המידע) היא סיכון. החברות לא אמורות לצבור את המידע הזה".
כתבות נוספות בערוץ הרכב של ynet:
- שיבושים ברכבת: אוטובוסים במקום קרונות
הפרטים הנאספים אינם נחוצים?
לפי הדו"ח של משרד המשפטים, חברות האוטובוסים אוספות כיום מידע רגיש מציבור הנוסעים, למרות שמשרד התחבורה כלל אינו דורש את איסופו. כך למשל, במקרה של סטודנטים ותלמידים, אוספות החברות מידע כמו מין הנוסע, שם מוסד הלימוד ואף כתובתו. יתרה מכך, במשרד אומרים כי מרבית הפרטים האישיים שאוספים כיום משרד התחבורה וחברות האוטובוסים, כלל אינם נחוצים.
ממונה פיקוח ארצי במשרד התחבורה, שלמה כץ, דחה את הטענות שהעלו חברי הכנסת ונציגי הציבור בדיון בוועדה, ואמר כי השימוש הנעשה כיום בכרטיסים החכמים מעוגן בתקנות התעבורה. "אנחנו לא עושים שום דבר שאין לו ביסוס חקיקתי", אמר כץ.
ראוי להזכיר כי בעבר כבר נטען כי משרד התחבורה מיישם טכנולוגיות ללא בסיס חוקי מתאים. למשל, החל מאוגוסט 2006 חויבו נהגים המחדשים את רישיונם להצטלם בשיטת "צילום ביומטרי" - טכניקת צילום ועיבוד תמונה, המאפשרת זיהוי מדויק של בעל הרישיון. זאת, למרות שהחוק המאשר את השימוש בצילום ביומטרי, עוד לא אושר באותה עת.
"הפיכת נוסעים בשר ודם לאמצעי"
הנתונים שנאספים כיום מנוסעי האוטובוסים מאפשרים מעקב מדויק אחר כל אחד ואחד מהם. על-פי הדו"ח שהוכן במשרד המשפטים, נתונים אלה כוללים פרטים אישיים מלאים ופרטי נסיעה מדויקים - מספר הקו, מספר האוטובוס, תחנת העלייה ושעת הנסיעה. בנוסף, החברות גם מקבלות מידע אודות נוסעים הזכאים להנחות, כמו למשל בעלי מוגבלויות או מקבלי קצבה מהמוסד לביטוח לאומי.גם במשרד המשפטים וגם באגודה לזכויות האזרח סבורים כי מרבית המטרות שלשמן נאספים כיום הנתונים - כמו למשל תכנון משופר של קווי אוטובוס - ניתנות להשגה ללא שימוש במידע אישי. בנוסף, באגודה אומרים כי "בקרה על מערך ההיסעים ומטרות תכנוניות אינן מצדיקות העברת מידע אישי, גם לא מידע 'בלתי מזוהה' כביכול, והפיכת נוסעים בשר ודם לאמצעי".
במהלך הדיון, מתחה גם היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, עו"ד אתי בנדלר, ביקורת חריפה על התנהלות משרדי הממשלה. "אני מבינה שעד היום הממשלה לא הגיעה לאיזושהי הסכמה בנושאים האלה, מה צריך להיות אופי החקיקה", אמרה בנדלר. "(השאלה) כמה סוסים ברחו מהאורווה, ונדמה לי שהאורווה כבר ריקה לחלוטין. הכנסת תגיד מה שהיא רוצה, אבל אתם (משרדי הממשלה) כבר הצבתם עובדות".
לפנייה לכתב/ת 
