אקולוגיה, נגישות, עזרה. סיפורים של מתנדבים

שלומית אלמוג

אני בת 51, אמא ל-3 ילדים, גרה בראש העין. היום שלי עמוס, מלא פעילות ותיזוזים ממקום למקום. העבודה היא היא בתחום הגיוס בהיי-טק, ואני מקפידה על הפעילות ההתנדבותית שלי לפחות אחת לשבוע.

מעולם לא התנדבתי בעברי וגם אינני מגיעה מבית שבו היה לנושא ההתנדבות מקום. השינוי שלי בחיים היה כשפגשתי אישה מיוחדת שמתנדבת באופן קבוע. נדלקתי על הרעיון והחלטתי שגם אני רוצה. חשבתי שיהיה לי הכי

 נכון להביא לידי ביטוי את כישורי החיים שלי: היכולת ליצור קשר בינאישי, לשוחח עם אנשים, לפתוח דלתות, להסביר פנים. 

בעקבות המלצה של חברה נחשפתי לתוכנית "עמיתים" המופעלת על ידי החברה למתנ"סים,והחלטתי לקחת בה חלק. פירוש הדבר הוא להיות מעין "חברה" של פגועת נפש ולעזור לה להשתלב בקהילה.

מדובר בפרויקט מבורך שמאפשר לאותם אנשים המוגדרים "פגועי נפש" להרגיש שווים לכל אחד מאיתנו ושהם יכולים לנהל אורח חיים רגיל, כולל עבודה, חברים, בילויים, לימודים .

הבחורה שאיתה אני בקשר מאפשרת לי הצצה לעולמה הפנימי והעשיר. אני מעניקה לה תחושת ביטחון ויכולת לסמוך על אנשים ולהאמין בהם. אנחנו מתרגלות איך להיות בתוך קשר חברתי שאף פעם לא היה לה. אני עוזרת לה לצבור מיומנויות חברתיות, והכי חשוב ביטחון עצמי שהוא המפתח עבורה לחברה.

חשוב לי להעשיר אותה ואת הידע שלה ולחשוף אותה לעולמות שאינה מכירה. מעולם היא לא קראה ספרים לכן רשמתי אותה לספרייה אנחנו רואות יחד סרטים בקולנוע, הולכות יחד לתיאטרון, למוזיאון ולאירועי תרבות מגוונים. אם בהתחלה חששתי מהמפגש הזה עם עולם שאני לא מכירה, גיליתי שאין ממה לחשוש. בסך הכל אני מביאה את עצמי כמו שאני מביאה את עצמי לחברים שלי וההנאה והסיפוק שווים כל מאמץ.  

רון מונהייט

בן 49, את ההתנדבות החלטתי להקדיש לנושא שמאוד קרוב אל ליבי: איכות הסביבה. אני רואה בכך חשיבות ענקית מכיוון שהעולם שלנו חייב להשתנות בנושא הזה למען הדורות הבאים.

אני עוסק למעלה משנתיים בייזום וקידום והשתתפות בפרויקטים סביבתיים וקהילתיים בשכונת רמות ספיר בחיפה. יחד עם הנהלת מרכז קהילתי רמות ספיר ומנהלת המרכז הגב' שרה ירדני ועם חברי ועד השכונה קיימנו מספר פעילויות העוסקות בקידום המודעות לנושאים הסביבתיים. למשל, ארגנו את "אוטובוס ההליכה" שבמסגרתו תלמידי בית הספר היסודי "הבונים" צעדו

 בקבוצה ("אוטובוס") כל יום שישי בבוקר משכונת רמות ספיר לבית ספר המרוחק 15 דקות מהשכונה, כאשר בכל תחנת אוטובוס רגילה ממתינים להם תלמידים ש"עולים" לאוטובוס כאשר הוא עובר ליד התחנה. הפעילויות נועדה לעודד הן מודעות לכושר גופני ולאורח חיים בריא וכן להפחית את זיהום האיור מרכבים עקב אי הצורך להסיע את התלמידים לבית הספר .

פרוייקט נוסף שהייתי מעורב בהקמתו יחד עם עיריית חיפה והמרכז הקהילתי רמות ספיר הוא הפעלת גינה קהילתית אקולוגית הקרויה על שמו של אלעד ריבן, תושב השכונה שניספה באסון השריפה בכרמל לפני כשנה.

בגינה מספר מתחמים: מתחם ערוגות אישיות/משפחתיות (22 משפחות מעבדות ערוגות), מתחמי ערוגות לגני הילדים ולתלמידי בתי ספר, ומתחם התכנסויות שישמש לקיום אירועים קהילתיים כגון טכסי חגים, קבלות שבת ועוד. הגינה הינה אקולוגיות ולכן לא נעשה בה שימוש בחומרי דישון והדברה כימיים.

בגינה ממוקם מתקן קומפוסט שתרמה עיריית חיפה ומשמש לאיסוף פסולת אורגנית מבתי התושבים בשכונה והפיכתו בתהליך טבעי לדשן אורגני. בכך נמנעת הטמנת הפסולת בקרקע על כל הנזקים הנגרמים מכך. בגינה הותקן גם מיכל לאיסוף מי גשמים שיסייע בחיסכון במים. חשוב לחנך את הדור הצעיר למודעות סביבתית ואני רואה בזה שליחות .

ד"ר רויטל שורץ-סבירסקי

בת 57, נולדתי בתל אביב. בגיל שנה חליתי בשיתוק ילדים כחלק מן המגפה הגדולה של שנות החמישים. הודות לצרוף נפלא של הורים נחושים ונבונים בעלי אופי חזק הצלחתי לקיים חיים מלאים ואף יותר. למדתי בבתי רגילים ולקחתי חלק אינטגרלי בפעילויות חברתיות והתנדבויות, הייתי פעילה בתנועת הנוער ולמרות המגבלות לא ויתרתי על טיולים השנתיים.

למרות כל מאמצי, לא הסכים הצבא לגייס ולכן המשכתי מיד ללימודים גבוהים באוניברסיטת בר-אילן, בה למדתי ברציפות במשך 10 שנים: לתואר ראשון B.Sc. בביוכימיה ומיקרוביולוגיה, לתואר שני M.Sc. בחקר נגיפים גורמי סרטן

 ומסלול המשך לדוקטורט Ph.D באותו נושא מחקר. לאחר הלימודים נשאתי ליורם בעלי נולדו לנו שני ילדים – יוחאי ומתן.

במעט הזמן הפנוי שנותר, אני עוסקת בספורט במסגרת מועדון איל"ן חיפה (ריקודים בשתי להקות על כיסאות גלגלים), בספורט אתגרי במסגרת עמותת "אתגרים" (שייט מפרשיות וטיולי שטח) ומעשירה את ידע השפות (אנגלית, צרפתית, ספרדית וגרמנית).

למעלה מעשור אני מייחדת זמן לנושא הנמצא בנפשי - נגישות לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. במסגרת עשייה זו זכיתי באותות "יקירת הקריות 2005" ובאות השיוויון לשנת 2007 על ידי משרד המשפטים. במסגרת התנדבותי כמנהלת איזור הצפון ב"עמותת נגישות ישראל" ובחברות במספר ועדות שונות.

אני פועלת במסגרת התוכנית "קהילה נגישה" של החברה למתנ"סים להנגשת מבני ציבור, מבני חינוך, אתרי תיירות, סימון, אכיפה ושמירת מקומות חנייה לנכים ועוד, וכן מרצה בפני בני נוער בבתי ספר ובתנועות נוער ובפני אירגונים שונים כדי להנחיל את מושג הנגישות עבור אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים. מול עיני אני רואה מטרה אחת חשובה: לאפשר לנכים מסוגים שונים להשתלב בחיי יום-יום כעצמאיים, כעובדים, כשווים, וזאת על ידי כך שיוכלו להגיע פיזית לכל מקום וללא עזרה.

לפני כשנתיים יצאתי לפנסיה מוקדמת בתנאים משופרים כדי להעמיק את פעילותי ההתנדבותית ונבחרתי כחברת מועצת העיר קרית ביאליק בבחירות המוניציפליות האחרונות, וכמחזיקת תיק רווחה-נגישות, תחבורה ומועצת נשים. אני עוסקת בהסברת נושא הנגישות וקבלת השונה בעיר. אני רואה בפעילות שלי שליחות חשובה מעין כמוה, דווקא בגלל שאני מגיעה מתוך האוכלוסייה הזאת של הנכים ויודעת מה הקשיים הנלווים בחיי היומיוום שלהם גם מבחינה נפשית וגם מבחינה פיזית. חשוב לי להביא, ולו במעט, לשינוי ולהקלה בחיים שלהם. 

• בחברה למתנ"סים מייחסים חשיבות רבה לנושא ההתנדבות וגאים בפעילות הענפה בתחום זה. המתנדבים שלנו יוצאים נשכרים מהפעילות שלהם. ההתנדבות נותנת ביטוי לאישיותו של האדם, לאמונות ולכישרונות שלו ומחזקת את תחושת השייכות לקהילה בה הוא חי. ישנן פעילויות רבות בחברה למתנ"סים הפועלות רק בזכות העזרה והסיוע של המתנדבים.