שחיתות זה עניין גיאוגרפי: דרום קוריאה כמשל
במדינות מסוימות באסיה, לקנות מתנה לשופט זאת לא מילה גסה, זאת פשוט פעולה ליצירת קשרי אנוש טובים עם מי שחיוני לך מבחינה עסקית. אבל התפיסה הזאת לא עומדת במבחן העולמי, ומעניין לראות כיצד אותן מדינות נאלצות להסתגל לסטנדרטים חדשים בכל הקשור למושג "שחיתות"
האם רמת השחיתות בדרום קוריאה גבוהה? כנראה שכן. מדד השחיתות העולמי של Transparency International מדרג אותה במקום ה-43, מקום הנמצא מתחת לישראל וגם מתחת לקפריסין, פורטו ריקו ובוטסואנה. זה לא מהווה תעודת כבוד למדינה מפותחת ומתקדמת הצפויה להיכנס בקרוב לרשימת 10 הכלכלות המובילות בעולם.
- מדד השחיתות: ישראל במקום הנמוך אי פעם
- בית חכם: כך עושים את זה בדרום קוריאה
- דרום קוריאה: טיול במדינה הכי נחמדה בעולם
הרקע לכך מורכב. עומדות מאחוריו שנים ארוכות של שלטון יפני, שהרגילו את הקוריאני שהשלטון הוא למעשה האויב, ושמירה על ניקיון כפיים פירושה פעילות בשירות האויב. מאחורי תופעה זאת עומדות שנים של שלטון צבאי לאחר קבלת העצמאות, שלטון שלא עמד לביקורת ציבורית. בנוסף, ישנה גם התרבות האסיאתית ששמה במקום החשוב ביותר את יצירת קשרי האנוש ושימורם.
סיאול, דרום קוריאה(צילום: רויטרס)
האם זאת שחיתות להזמין את מנהל הבנק שלך לארוחה במסעדת יוקרה? האם זאת שחיתות כאשר עורך דין קונה מתנה יוקרתית לשופט המטפל בתיק של לקוח שלו? תלוי את מי שואלים. במרבית מדינות מזרח אסיה התשובה היא שלילית, זאת אינה שחיתות, אלא פעולה מושכלת ליצירת קשרי אנוש טובים עם מי שחיוני לך מבחינה עסקית. זה לא רק קוריאני, ובמדד השחיתות העולמי (הנקבע על פי אמות מידה הנטועות בתרבות המערבית) רק 3 מדינות מזרח אסיאתיות נמצאות בדירוג מעל דרום קוריאה.
ממשלתו של קים הוואנג-סיק יודעת דבר או שניים על המציאות הזאת. לאחר שמדינתם ספגה ביקורות לא פעם על הקלה בעונשם של מנהלים בכירים שסרחו, ולאחר מקרים לא מעטים של שרים ואף ראשי ממשלה שנאלצו להתפטר עקב התנהלות בלתי נקיה, התגייסו אנשי השלטון בשנים האחרונות להעביר שורה של חוקים ותקנות אשר מנסים להכפיף את תרבות העסקים הקוריאנית לסטנדרטים בין לאומיים מקובלים.
צעירים בסיאול(צילום: רויטרס)
הנושא עלה לכותרות לאחרונה לנוכח תקנות של הגבלת תרומות. כיום שורה של תקנות מוחלות על תרומות המתקבלות מעוסקים בסחר, גם כאשר הן ניתנות לגופים לגיטימיים כמו אוניברסיטות, והן נבחנות כדי לוודא שאין בהן שוחד, בגלל התפקיד שממלאים אנשי מפתח בגופים אלו בתהליכי ממשל.
גם תחום האירוח מקבל תשומת לב. החקיקה העדכנית בקוריאה מגבילה את גובה הוצאות האירוח המוכרות בידי רשויות המס ודורשת לצידן פירוט רב הנבחן בשבע עיניים לוודא את הסבירות שלו. יתרה מזאת, במקרים של הוצאות אירוח ומתנות בגובה מופרז, לא רק שהן לא תוכרנה בידי הרשויות לצורך מיסוי, אלא שהן אף עלולות להיות מוכרזות כשוחד ולהביא לנקיטת צעדים משפטיים נגד החברה המשלמת.
מה שתואר כאן חל על כל חברה בדרום קוריאה, אך על חברות ממשלתיות חלות הגבלות מרחיקות לכת אף יותר. על חברות ממשלתיות נאסרות כל הוצאת אירוח שהן בשלבי המשא ומתן, ולמעשה גם לאחר החתימה על החוזה יכולת האירוח שלהן מוגבלת מאוד ואיתה רמת ההוצאות המותרות.
החקיקה אוסרת על חברות ממשלתיות לקבל שירותי אירוח מצד הלקוח בשורה ארוכה של מקרים מפורטים, ובמגזרים מסוימים, למשל בתחום הביטחוני, נוצרת הפרדה בין הלקוח לאיש החברה הממשלתית על ידי העברת כל התקשורת דרך סוכן.
בהכשרה לעסקים עם קוריאה שהעברתי בחברה ישראלית לאחרונה, המלצתי בפני המנהלים לטפח את עסקאות ההמשך על ידי בניה של יחסים קרובים עם החברה הקוריאנית. אחד מהם הרים את ידיו בייאוש ואמר: "גם אם ננסה מאוד לעשות את זה, זה לא אפשרי, אין לנו אפילו היכולת לשלוח לו ברכה לשנה החדשה".
נושא הסוכן הוא נקודה מעניינת. נושא הסוכנים הוא ותיק כאורך חיי המסחר בקוריאה. בתרבות העסקית הקוריאנית (בדומה ליפנית) אדם נוסף הנמצא בין הלקוח לספק, מתווך ביניהם ומפשר בעת הצורך, יכול לפתוח מחסומים ולקדם את ההצלחה המסחרית. רואה החשבון איציק יונה, תיאר בכנס קוריאה לעסקים שנערך לאחרונה כי המתווך בין הצדדים הוא זה שיכול לומר לכל אחד מהצדדים דברים שהתרבות הקוריאנית לא תרשה לאיש מהם לומר באופן ישיר.
יש סוכנים וסוכנויות מסוגים רבים בקוריאה. בדרך כלל עם הכניסה להתקשרות מסחרית הספק בוחר לעצמו סוכן ויועץ כרצונו, לעתים כסוכן של קבע ולעתים לצורך התקשרות נתונה. לעתים זה סוכן מסחרי כללי ולעתים זה סוכן המתמחה בתחום מסויים, למשל בקשרים של קוריאה עם ישראל, בעסקאות ביטחוניות וכך הלאה.
הקוריאנים נוטים להימנע מהעסקתו של סוכן של קבע, שכן זה שם את כל הביצים בסל אחד, ונזק של סוכן לא טוב יכול במקרה כזה להיות קטסטרופלי. הסוכנים הם לעתים אנשים עצמאים בעלי סוכנות שמייצגת חברות בינלאומיות ולעתים אף מוכרים מוצרי מדף של חלק מהחברות שהם מיצגים, הכל תלוי בגודל ובמיקוד העיסוק.
נודעה להם חשיבות גדולה בקשר עם חברות זרות ועם ההיפתחות לסחר העולמי, לנוכח הקשיים של מנהלים רבים בשימוש בשפה האנגלית וביכולת לתקשר בסביבה רב תרבותית. דברים אלו הקנו להם מעמד חשוב. אולם, מעמדם יורד בהתמדה עם השנים כתוצאה משיפור היכולת של עובדי המדינה לתקשר ישירות עם זרים ועם חברות בכללן, אך עדיין חשיבותם רבה במסגרת התרבות של "שמירת פנים" והממשל, כפי שראינו, יוצק בהם תוכן חדש למען מניעת שחיתות.
מה שמתואר כאן הוא רק חלק מההיערכות הקוריאנית לשמירה על טוהר המידות בעולם העסקים, ישנם סעיפים נוספים, חלקם מתמודדים עם קשיים אוניברסליים וחלקם עם קשיים תרבותיים מקומיים, וההיערכות העסקית לכלל פעילות מול קוריאה, במיוחד במקרה של גופים ציבוריים צריכה לקחת בחשבון את כל המכלול הזה. במזרח אסיה, הדרך אל ההבטחה הכלכלית עוברת דרך ההבנה הבין-תרבותית.
אירועים קרובים בתחום העסקים במזרח אסיה
| יום ד', 11 בינואר | מפגש פורום אסיה – ישראל לעסקים בנושא עסקים עם ויאטנם. בית התאחדות התעשיינים, ת"א |
טל רשף מנהל את פורום אסיה – ישראל לעסקים, יועץ לפיתוח עסקי ועסקים באסיה , מחבר הספר המדריך הישראלי לעסקים בסין . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .
לפנייה לכתב/ת 
סיאול, בירת דרום קוריאה
צילום: רויטרס
טל רשף
מומלצים
