"טרול 2": כל כך רע שזה נפלא

ב-1989, מייקל פול סטיבנסון היה סוג של ילד פלא בפוטנציה: שחקן צעיר, נעים למצלמה, שחלם להפוך את המשחק למקצוע. זה כמעט קרה כשהשיג תפקיד ראשי בסרט "טרול 2". אבל משהו השתבש בדרך: סטיבנסון לא זכה לראות את עצמו כילד על המסך הגדול, ורק שנה לאחר מכן נפל לידיו עותק של הסרט - אותו קיבל במתנה מהוריו בקלטת וידאו. הוא חיכה לרגע הזה כל כך הרבה, השתוקק לגלות איך הוא נראה מבעד למצלמה. עוד רגע זה קורה, הוא הולך לחזות בסרט שיזניק אותו להוליווד.

"And then, I pressed play"

- מעריץ: "למה קראת לסרט 'טרול 2' אם אין בו טרולים?"

- במאי: "אתה לא מבין כלום".

- "יש לכם את הסרט 'טרול 2'?"

- "כן, זה באזור ה-Holy Fucking Shit שלנו".

- (מחזיק מארז של "טרול" ו"טרול 2"): "למה יש חץ ליד 'טרול 2'?"

- "זה אומר שבגללו זה באזור ה-Holy Fucking Shit".

(ציטוטים וקטעים נבחרים מתוך הסרט התיעודי "Best Worst Movie")

כחובב ז'אנר האימה על שלל גווניו, ספיישלים של יום שישי ה-13 תמיד משמחים אותי - בטח ובטח כשזה מגיע מארכיון מופלא כמו זה של MGM: תירוץ מעולה לשוב ולשדר סרטים נהדרים, מטרידים או סתם טראשיים. ועוד בסוף שבוע חורפי - מה עוד אפשר לבקש? השנה זה קורה בשיתוף פעולה עם הסינמטקים השונים, כשחמישה סרטים נבחרים יעשו דרכם להקרנות שישי חגיגיות ליום המדמם של השנה.

ואז הגיעה הרשימה. השמות צפויים, ולא מאכזבים: "פיראנה" הכייפי של ג'ו דנטה; "קארי" ו"מיזרי" המטרידים, ואפילו הבמאי המבריק פרנק הננלוטר ("Basket Case") השתחל לרשימה עם "פגוע מוחין" שלו מ-1988. אבל יותר מכל אלה, דווקא הסרט החמישי היה זה שתפס את העין שלי: מבין מאות הסרטים שלבטח שוכנים במחסנים של MGM - הם בחרו לשלוח לסינמטק חיפה את "טרול 2". סרט מקסים, מפתיע ומהנה. או במילים אחרות: הסרט הגרוע ביותר בעולם.

יצירת מופת שהקדימה את זמנה או אשפה קולנועית? "טרול 2" 

"טרול 2" הוא לא רק סרט גרוע, הוא אחד הסרטים המוזרים ביותר שנעשו. זה מתחיל כבר מהשם. בניגוד למה שניתן אולי לחשוב, לא מדובר בהמשך לסרט "טרול" מ-1986 (שזכור בעיקר בזכות הופעתה של ג'וליה לואיס דרייפוס בימיה הטרום-סיינפלדים ובזכות שם הגיבור - הארי פוטר). למעשה, אין בו אפילו טרול אחד לנחמה: העלילה בכלל עוסקת בגובלינים (שהם למעשה נמוכי קומה בשקים של תפוחי אדמה, עם מסכות שלא ממש מסוגלות להציג הבעות פנים מתחלפות).

זה ממשיך בנפשות הפועלות: הבמאי האיטלקי קלאודיו פרגאסו, שבזמן שעשה את הסרט לא ממש דיבר אנגלית, אפילו לא חתם עליו בשמו (למרות שבהמשך יתברר שהוא כלל לא מתבייש בו). השחקנית קוני מקפרלנד, שגילמה את הבת הבכורה במשפחה שבמרכז העלילה, טרחה להעלים את הפרויקט הזה מקורות החיים שלה. התסריטאית האיטלקיה רוסלה דרודי בכלל חשבה עליו כסוג של נקמה בחבריה הצמחוניים, והשחקן הראשי שגילם את אב המשפחה - הוא בכלל היה סטודנט מבטיח לרפואת שיניים.

"טרול 2". הבמאי דווקא גאה בו

אבל הדבר המוזר ביותר ב"טרול 2" הוא לא השם, וגם לא היוצרים או הכוכבים שלו - אלא הסרט עצמו: משפחה מודרנית יוצאת לחופשה בעיירה כפרית. שם העיירה - נילבוג, או כמו שאומר סטיבנסון הצעיר ברגע של תגלית מרעישה: "!It's Goblin spelled Backwards". ג'ושוע הצעיר, בגילומו של סטיבנסון, מבין את מה שנעלם מהוריו, בזכות טיפ שהוא מקבל מהסבא המת שלו: תושבי העיירה לא באמת מכניסי אורחים, אלא מדובר בגובלינים בתחפושת שמעוניינים להפוך אותם לצמחים.

על מה הסרט הזה, לעזאזל?

מבולבלים? זה בסדר, גם הכוכבים הראשיים התוודו שלא ממש הבינו מה הקטע של הסרט. מה שאולי מסביר את העובדה שהסרט דילג על בתי הקולנוע, הופץ היישר בקלטות וידאו ב-1990, שקע אל תהומות השכחה - וגם הפך לאחד הסרטים המושמצים ברשת (ואף דורג בתקופה מסויימת כסרט עם הדירוג הנמוך ביותר ב-imdb).

אבל כדרכן של יצירות מופת שהקדימו את זמנן, "טרול 2" זכה לעדנה מחודשת: לאורך השנים עוד ועוד אנשים גילו אותו, בין אם בתאונת השאלה בספריית הוידאו או בנחיתה על הערוץ הלא נכון, בזמן הלא נכון - ופתאום, הסרט הגרוע ביותר בעולם הפך לקאלט של ממש, כמו סרטיו של אד ווד הידוע לשימצה. ולאט לאט נולדו להם פסטיבלים קטנים, מסיבות נושא וְעדת מעריצים שהלכה וגדלה והפיצה את בשורת הטרולים (או הגובלינים, אם לדייק) ברחבי העולם.

הסיפור הזה הגיע לשיאו ב-2009: מייקל סטיבנסון, אותו "ילד פלא", יצר באותה שנה את "Best Worst Movie" - סרט דוקומנטרי מבריק (שבניגוד לסרט שבו הוא עוסק, זכה לשבחי הביקורת) שמתחקה אחר כוכבי הסרט המקורי ויוצריו, וגם בוחן את היוולדה של כת המעריצים הלא ברורה. כוכב הסרט הוא ג'ורג' הארדי, אותו רופא שיניים שגילם את אב המשפחה, ש-20 שנה לאחר מכן מאמץ את מעמד הקאלט ויוצא לסיבוב הופעות עם הסרט ברחבי ארצות הברית, ומגלה את הצד היפה של הפרק בחייו אותו הדחיק עד אותו רגע.

חייזרים שניסו לקלוע לטעם האנושי

אם להודות על האמת, "טרול 2" לא זכה למעמד הקאלט במקרה. לא מדובר בסרט גרוע במובן הקלאסי - הוא לא משעמם לרגע, וגם לא נעשה סתם בשביל להרוויח

איזה דולר או שניים. כמו שאחד העדים מספר ב-"Best Worst Movie", "טרול 2" נראה כאילו נעשה על ידי חייזרים שניסו לקלוע לטעם האנושי - אבל לא באמת הבינו אותנו מספיק טוב בשביל לעשות זאת. והתוצאה, כאמור, הרבה יותר מוזרה מסתם גרועה.

אז אם אתם גרים בחיפה והסביבה, עשו לעצמכם טובה - וגררו את עצמכם לסינמטק הערב (ה'), כדי להבין איך מאחורי כל ההשמצות הללו מסתתרת יצירה מקסימה. ואחר כך, חפשו איזה עותק של "Best Worst Movie" ותחגגו איתו את יום שישי ה-13 - כי הוא באמת סרט טוב. צפייה מהנה.