שוכרים רכב ב"סאן קאר"? קראו את הסיפור הבא
מה קורה כאשר שוכר רכב רוכש ביטוח בחברת השכרה, בו מובהר כי ההשתתפות העצמית לה יידרש במקרה תאונה תהיה 2,000 שקלים? ניחשתם נכון, הוא מוצא עצמו מחויב ללא ידיעתו ב-7,000 נוספים. מומלץ לכם לקרוא ולהזהר
כשאתם שוכרים רכב בארץ, בדקו היטב איזה ביטוח מוכרת לכם חברת הביטוח, כדי שלא תמצאו את עצמכם משלמים סכומי עתק לחברת ההשכרה אם חלילה נגרם נזק לרכב. כך למשל, לע.ק ששכר מכונית פיאט פונטו בחברת ההשכרה "סאן קאר", נאמר לדבריו כי הסכם השכירות כולל גם ביטוח לרכב. עוד הובהר לו כי אם הרכב יינזק, הוא יחויב בהשתתפות עצמית של 2,000 שקל.
עוד בערוץ הרכב של ynet:
- מכונית השנה: פורסמו 7 המועמדות הסופיות
לרוע מזלו, הרכב אכן מעורב בתאונה. חברת ההשכרה הכניסה את הרכב לתיקון באחד המוסכים שהיא עובדת עמם, ושמאי מטעמה קבע כי יש פגיעות במשקופים שמאלי וימני שניזוקו ויש לתקנם, וכן התגלתה פגיעה בגג המרכב. הרכב תוקן, ואז גילה ע. לתדהמתו כי מעבר ל-2,000 השקלים של ההשתתפות העצמית, חויב כרטיס האשראי שלו בסכום נוסף של כ-7,000 שקל לטובת חברת ההשכרה.
קראו את האותיות הקטנות
כאשר הציג את לחברה חוזה השכירות בו נכתב כי "במקרה של נזק-גניבה התחייב השוכר לשלם השתתפות ראשונית עד לסכום של 2000 שקל", הפנו אותו ב"סאן קאר" לאותיות קטנות בהן נכתב - בקטן כמובן - כי "השוכר יישא במלוא עלות הנזק שיגרם כתוצאה מפגיעה בגלגלים, שמשות, צמיגים, ובמרכב התחתון וגג הרכב".
ע. נדהם וטען כי הבהירו לו שתיקון נזק כרוך רק בהשתתפות עצמית של 2,000 שקל. ובכל מקרה, סעיף כזה שהוא לרעת השוכר, צריך להיות מובלט באותיות גדולות ובולטות. שלא להזכיר את העובדה שהחברה גבתה ממנו אלפי שקלים מבלי ליידע אותו. לדבריו, לא זכה במשך תקופה ארוכה (עד התערבותנו) לתשובה עניינית. ולמען האמת, גם לנו זה נראה קצת מוזר ולא ממש הוגן. אז החלטנו לברר מי צודק.
"התלונה מוצדקת"
מוני בר, יו"ר איגוד חברות ההשכרה בלשכת המסחר, אמר לנו כי "איני מכיר את המקרה הספציפי הזה, אבל חברת השכרה שמחריגה מהביטוח שהיא מציעה ללקוחות ביטוח של גג המכונית, פועלת בניגוד להנחיות משרד התחבורה. כשחברת השכרה משכירה מכונית ומבטחת אותה, וקובעת את שיעור ההשתתפות העצמית, חייב להיות כיסוי מלא לנזק הנגרם לרכב, ואי אפשר לחייב את השוכר בתשלום עלות הנזק. הכל צריך להיות מכוסה במסגרת ההסכם, להוציא נזקים שנגרמים למרכב תחתון, וזאת כדי להרתיע את השוכרים בנסיעה עם הרכב בשטחי עפר. אני מציע לשוכר לפנות למשרד התחבורה כדי שהם יטפלו בתלונה, ואני משוכנע שכספו יוחזר".
פנינו גם למפקח על הביטוח ולמשרד התחבורה, כדי לברר אם מישהו מפקח על חברות ההשכרה בכל הקשור לביטוח. ביקשנו למשל לדעת האם על חברת השכרה שמבטחת בעצמה את כלי הרכב שלה, ולא באמצעות חברת ביטוח, חלים כללי הפיקוח של המפקח על הביטוח. במילים אחרות - האם הפוליסה התקנית לביטוח מקיף לרכב, מחייבת אותן. שהרי אם כן, אסור להן לסטות ממנה לרעת המבוטח, ולפיכך אין הן יכולות להטיל מגבלות על ביטוח גג המכונית או חלקים אחרים. והבירור הזה הבהיר לנו למה החברות יכולות להרשות לעצמן לחגוג על גב השוכרים, לפחות מבחינת המפקח על הביטוח.
שכן מי שמפקח על חברות ההשכרה הוא משרד התחבורה. והוא אחראי גם לתחום הביטוח. משרד המפקח על הביטוח צופה מהצד, ואינו נוקף אצבע לטובת הציבור - למרות שתלונות רבות על הביטוח בחברות השכרה מגיעות אליו. מה אמרו לנו באוצר? "נוהל משרד התחבורה בעניין ביטוח צד ג' מחייב את חברות ההשכרה והליסינג לעמוד בהוראות חוקי הביטוח ובהוראות המפקח על הביטוח, לרבות עמידה בפוליסה התקנית, גם לגבי נזק לרכב השכור. אנו מציעים לך לפנות למשרד התחבורה לקבל הבהרות בנושא".
וכשלחצנו עוד קצת, וביקשנו לדעת אם אין זה מתפקידו של המפקח על הביטוח לשמור על ציבור המבוטחים, השיבו לנו כי "חברת השכרה אינה מחויבת בעריכת ביטוח מקיף, וממילא אינה כפופה להוראות הפוליסה התקנית". וזו כבר תשובה מתחמקת אותה ממש לא אהבנו לשמוע.
שכן יש פסקי דין בנושא, הקובעים מפורשות שאם חברת השכרה נכנסת לנעליה של חברת ביטוח, ומבטחת בעצמה (ללא חברת ביטוח), חלים עליה כל הכללים החלים על חברת ביטוח. ואם כך, הרי שבפוליסה התקנית יש רשימה של פריטים שאינם מכוסים בביטוח, ואי אפשר להוסיף להם: למשל אובדן או נזק למקלט רדיו, רשם קול, מכשיר קשר, אנטנות, טלוויזיה ולכל רכוש אחר הנמצא ברכב ואינו חלק מאבזריו, צמיגים, קלקולים מכאניים חשמליים. ואין ספק שמרכב תחתון וגג אינם כלולים ברשימה.
גם משרד התחבורה מאשר
אז פנינו למשרד התחבורה, וזה שלח לנו את הנוהל המתייחס ל"ביטוח (השתתפות עצמית) של כלי רכב המיועדים להשכרה או להחכרה". נוהל זה קובע כי שוכר רכב שמבקש לא לבטח את כלי הרכב שהוא שוכר, וליטול על עצמו את הסיכונים הכספיים הכרוכים בנזק אפשרי, יחתום על כתב ויתור על ביטוח הרכב.
עוד נאמר כי "חברת הביטוח רשאית במקרה של נזק לרכב המושכר או לרכוש צד ג', לגבות משכור הרכב דמי השתתפות עצמית מרביים, ובלבד ששוכר הרכב רכש את כל הביטוחים שהוצעו לו בכתב במעמד חתימת חוזה השכירות. סכום ההשתתפות העצמית יכלול כל הוצאה שהיא בגין נזק שיגרם לרכב המבוטח או צד ג', ובכלל זה שכר טרחת עו"ד, שכר טרחת שמאי, הוצאות טיפול בתביעה חקירה וכו".
ומה על המקרה שלפנינו? דובר המשרד הבהיר לנו כי "בהתאם לנוהל חל איסור על חברת ההשכרה או חברת הביטוח שביטחה אותו, לגבות משוכר הרכב דמי השתתפות עצמית בסכום העולה על הסכום הקבוע בטבלה, על-פי קבוצת המחיר אליה משתייך הרכב (במקרה שלנו, הסכום הוא 2,000 שקל), ובלבד ששוכר הרכב רכש את כל הביטוחים שהוצעו לו בכתב במעמד חוזה השכירות, ולא ויתר עליהם במפורש ובכתב.
"עוד נקבע כי סכום ההשתתפות העצמית יכלול כל הוצאה שהיא בגין נזק שנגרם לרכב המבוטח או לצד ג'. לפיכך, במידה שלא הוצע לשוכר לבטח גם נזק שיגרם לגג, והוא לא ויתר על כך במפורש ובכתב, הפרה חברת ההשכרה את הוראת הנוהל שפרסם המפקח, וניתן לנקוט נגדה באמצעים מנהליים". מילים די ברורות.
אנחנו מוכנים להיות נחמדים
בחברת ההשכרה חשבו דווקא אחרת. מנכ"ל החברה, ז'ראר אלי גדיש, אמר כי "ההחרגה של גג המכונית מופיעה בחוזה השכירות עליו חתם השוכר. נהגנו לפי החוזה והוא המחייב". ומה לגבי החוזר של משרד התחבורה, האוסר החרגות כאלה ללא הסכמה בכתב של הלקוח? "אמרתי שמה שמחייב אותנו הוא החוזה שלנו עם הלקוח. מאחר שמדובר בלקוח טוב, הצענו לו פשרה - לשלם 50% מעלות התיקון. אנו מקווים שהוא יקבל את ההצעה שהיא הוגנת".
אז נכון, לאחר השיחה שלנו עם המנכ"ל, יצרן עם ע. קשר והציעו לו הנחה של 50% בתיקון. הוא דחה ובצדק את ההצעה "הנדיבה", ומתכוון לנקוט בהליכים כדי לקבל את כספו בחזרה.