גפני על הסכם ים המלח: "מגיע פיצוי הולם יותר"

דיון סוער בוועדת הכספים: ארדן ומיסז'ניקוב טענו כי המדינה קופחה וכי ים המלח ייפגע בטווח הארוך. החשבת הכללית: חלק הציבור יגדל ב-60%-50%. גפני סיכם: הוועדה תחליט אם התמלוגים עלו מספיק, אם יש להקים קרן לשיקום הסביבה, האם היה צריך להקים ששינסקי ב' ולקדם חוק להגנה על ים המלח

צבי לביאפורסם: 10.01.12 , 16:10

העימות בממשלה סביב ההסכם על שיקום ים המלח התחדש היום (ג') בוועדת הכספים. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן הודיע שידרוש בממשלה לפתוח מחדש את ההסכם, לפחות בסוגיית חלקם של הציבור והמדינה שקופחו, לטענתו, בתמלוגים ובמסים.

לעומתו טענה החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאג'יו, כי חלק המדינה והציבור מרווחי מפעלי ים המלח יגדל לפחות ב-60%-50%. יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי "לציבור ולמדינה מגיע פיצוי הולם יותר אחרי שהנכס של ים המלח נמכר במחירים מצחיקים".

העימות התפתח ביוזמת קבוצת ח"כים שהתרעמו בעיקר על כי "ההסדר עם חברת כימיקלים לישראל (כיל), מזניח את הפיתוח הכלכלי של אזור ים המלח ואת שיקומו מבחינה סביבתית". השר ארדן ושר התיירות סטס מיסז'ניקוב הסכימו איתם ש"ההסכם בין האוצר לכי"ל יפגע בים המלח בטווח הארוך".

גפני דחה את סיכום עמדת הוועדה לאחת הישיבות הבאות שתתקיים בימים הקרובים. לדבריו, "כיום יש לבחון היטב כל הסכם שמעניק הטבות לבעלי הון ממשאבי הטבע של המדינה. לא בכל יום מגיעים לוועדה שני שרים ומביעים התנגדות להחלטה שהממשלה קיבלה".

השר מיסז'ניקוב טען כי "ים המלח מבוזבז בגלל שלא ניתן לבנות רק על תיירות מרפא ותיירות של ועדי עובדים. על הממשלה להכריז עליו כאזור עדיפות לאומית, ולהשקיע בפיתוחו משאבים שיבואו מקרן מיוחדת של רווחי כריית האשלג".

השר ארדן האשים את התנהלות האוצר ש"נוהג בהתנשאות ובכוחנות מול משרדים אחרים ולא מתייעץ איתם בניגוד ליחסו לבעלי ההון. ים המלח איננו אמבטיה עם מינרלים שיש למקסם את הרווחים ממנו". הוא ציין כי התשואה בשיעור 33.5% של כיל על ההון, גבוהה מאוד ביחס לחברות דומות בעולם ולכן אפשר להתחשב בהם קצת פחות.

סוגיית המסים טרם נסגרה

החשבת הכללית הגנה על ההסכם. כיל תישא בעיקר ההוצאות על קציר המלח ותשלם תמלוגים כפולים (מ-5% ל-10%) על המכירות מעל 3 מיליון טון. עם זאת, היא ציינה כי סוגיית המסים טרם נסגרה עקב השינויים שהתרחשו בעקבות הוצאת כריית האשלג מהחוק לעידוד השקעות הון. ההשקעות הדרושות לפיתוח ושמירת הסביבה ייקבעו בוועדה שתגיש את מסקנותיה בתוך 45 יום.

ח"כ דב חנין (חד"ש), מיוזמי הדיון, הזהיר כי הגברת קציר המלח תסב יותר נזקים לאזור ובמנגנון שנקבע אין התחייבות מפורשת להקים קרן מהגדלת התמלוגים להצלת הסביבה. ח"כ שי חרמש (קדימה) תמיכה בהתייחסות האוצר לכיל, שהיא "המעסיק הגדול ביותר בנגב וטוב שהדבר נלקח בחשבון בעת שינוי הסכם התמלוגים עם החברה".

עמותת אדם טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון קראו לוועדה לדרוש את ביטול החלטת הממשלה שאישרה את עסקת החבילה, ולחייב את האוצר לשנות את רכיבי ההסכם בפירוק החבילה. לא לכרוך את ביצוע קציר המלח עם התמלוגים, להגדיל את שיעורם ולהציג את ההסכם המשופר לציבור כדי שהוא יוכל להעיר את הערותיו.

היו"ר גפני הודיע שעמדת הוועדה, שתסוכם בימים הקרובים בסוגיית ההסכם בין האוצר לכי"ל, תתייחס ל-4 נושאים: האם התמלוגים עלו בשיעור מספיק ביחס לרווחים ממשאב טבע של המדינה; האם יש להקים קרן לשיקום הסביבה והתיירות או להסתפק בהתחייבות שלטונית בעניין; האם במקום משא ומתן בין האוצר לכי"ל היה צריך להקים ועדה ציבורית דוגמת ועדת ששינסקי בעניין הגז והאם ראוי לקדם חוק להגנה על סביבת ים המלח.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו