אומדן ראשון: הגירעון בתקציב חרג מהיעד - 3.3%
הפער בין הוצאות התקציב להכנסות המדינה ממסים עמד בשנה שעברה על סכום של כ-28.6 מיליארד שקל. התכנון המקורי היה לפער של 25.2 מיליארד שקל, שהיו מהווים גירעון של 2.9% מהתמ"ג
התכנון המקורי היה לפער של 25.2 מיליארד שקל, שהיו מהווים גירעון של 2.9% מהתמ"ג. הכלל הפיסקלי הנהוג בעולם (חוק מסטריכט) קובע כי הגירעון בתקציבה של מדינה לא צריך לעלות על 3% מהתמ"ג. בפועל, מדינות רבות חורגות מעבר לגבול עליון זה.
הגידול בין הגירעון המתוכנן לגירעון שנרשם בפועל נובע מכך שהכנסות המדינה נמוכות ב-6.3 מיליארד שקל ממה שחזו באגף התקציבים ל-2011. במשרד האוצר מציינים כי החוסר בהכנסות נובע הן מגביית מסים נמוכה מהמתוכנן - מס הכנסה ומס חברות, שהיקף הגבייה שלהם מושפע בעיקר מהמצב הכלכלי במשק ומסים עקיפים (מס הבלו על דלקים, מסי קנייה) שהיקף הגבייה שלהם מושפע מהצריכה - והן מירידה בהכנסות מחברות ממשלתיות, אגרות ומכסים.
חריגה במשרד הביטחון
החוסר בגביית מסים אוזן על ידי נתוני ביצוע נמוכים בתקציבי המשרדים. ב-2011 ניצלו משרדי הממשלה 99.1% מתקציבם המקורי. זאת, לאחר שבשנתיים האחרונות עמד שיעור הביצוע הממוצע על 100.6%. באוצר ציינו, כי שיעור הביצוע של המשרדים האזרחיים היה 97% ושל מערכת הביטחון 105.1%.
למרות החריגה מתקרת הגירעון שקבעה אמנת מסטריכט, יש לציין כי שיעור הגירעון בתקציב נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות. בשנת 2010 עמד על 3.7% מהתמ"ג ובשנת 2009, בשיאו של המשבר הכלכלי העולמי, על 5.2%. בין השנים 2003 ל-2007 ירד הגירעון לרמה של 0% בעקבות צעדי קיצוץ מסיביים שנקטו ממשלות ישראל. מאז 2007 ועד 2010, עלה שוב בהדרגה.
לאחרונה, עלתה סוגיית היקף הגירעון לכותרות, כאשר שר הביטחון, אהוד ברק, הציע לממן את דרישות המחאה החברתית על ידי הגדלה של התקציב, גם במחיר פריצת תקרת הגירעון המקובלת. דרישתו של ברק באה על רקע טענות האוצר כי יש לקצץ בתקציב הביטחון כדי לממן את דרישות המחאה וכך להימנע מפריצת מסגרת התקציב.
שר האוצר, יובל שטייניץ, תקף את הצעתו של שר הביטחון להגדיל את הגירעון וטען כי הדבר יוביל ל"קטסטרופה חברתית", כאשר גורלה של ישראל יההי כגורלן של מדינות דרום אירופה (יוון, איטליה, ספרד) אשר הגירעון הגבוה שלהן גרם למשקיעים לאבד אמון בכלכלתן והותיר את הממשלה משותקת, כאשר היא אינה יכולה ללוות כסף על מנת לממן את פעילותה.
שר הביטחון טען בתגובה כי שר האוצר מפחיד את הציבור לחינם וכי מצב הגירעון של ישראל טוב יחסית למדינות אחרות והיא יכולה להרשות לעצמה לחרוג במעט מהיעד שקבעה אמנת מסטריכט.
לפנייה לכתב/ת 
