דואגים שהגרעין לא יצמח מחדש
האחראים לחיסול חמשת המומחים האיראנים בשנתיים האחרונות הגיעו כנראה למסקנה שהתנקשות במוחות תקשה על האיראנים לשקם את תוכנית הגרעין מתקיפה צבאית, אם תהיה כזאת
ההתנקשות בחייו של מדען הגרעין האיראני מוסטפה אחמדי רושן מצטרפת לשורת חיסולים, שבהם קיפחו את חייהם כבר חמישה מדענים ומומחים איראנים בשנתיים האחרונות. מדובר ב"מוקדי ידע" מרכזיים בתוכנית הגרעין הצבאית של הרפובליקה האיסלאמית, שחיסולם משבש את הדרך לפצצת אטום איראנית.
תוכנית הגרעין האיראנית - הכתבות האחרונות:
איראן: "שיתוף הפעולה עם סבא"א הביא לחיסול"
רוסיה לא החלטית: התנגדות לסנקציות נגד איראן
ארה"ב: משתתפים בצער משפחת המדען האיראני
פיצוצים, חיסולים ותולעים. מלחמה שקטה באיראן
רושן, שחוסל אתמול בטהרן, היה מומחה להעשרת אורניום באמצעות צנטריפוגות ועמד בראש אחת המחלקות במתקן ההעשרה המרכזי בנתנז. כך לפחות מספרים חבריו, שרואיינו על ידי סוכנויות הידיעות באיראן. הוא עבד כנראה גם על פיתוח רכיב, שאמור היה לשפר ואולי אף להאיץ את תהליך העשרת גז אורניום-פלואור באמצעות צנטריפוגות, ובכך לפתור את הבעיה המרכזית בתוכנית הגרעין.
העשרת אורניום היא גם המרכיב החיוני הגדול ביותר ולכן הפגיע ביותר במקרה של תקיפה צבאית. מסיבה זו, החלה איראן בימים אלה להפעיל מתקן העשרה תת קרקעי חדש ומבצר היטב, "פורדו", הממוקם במחנה של משמרות המהפכה סמוך לעיר קום. במתקן הם מתכוונים להתקין 3,000 סרכזות מדגמים חדישים ומהירים יותר, שיאפשרו להם להעשיר אורניום לדרגה של 20%. מכאן, קצרה יחסית הדרך להעשרה לדרגה גבוהה של 90%+, שהוא חומר בקיע - המרכיב המרכזי בפצצה או בראש נפץ של טיל.
סביר להניח שפרופ' רושן, שנמנה על מקימי אתר ההעשרה הוותיק בנתנז, היה מעורב מאוד גם בהקמת מתקן ההעשרה החדש ובהפעלתו. מכאן, שסילוקו ישבש את כוונות האיראנים ויפגע בלוח הזמנים של פרויקט הנשק הגרעיני כולו.
אגב, ראש סוכנות הגרעין האיראנית כיום, פרידון עבאסי, זה שהודיע השבוע על הפעלת המתקן ב"פורדו", נפצע בניסיון התנקשות בטהרן בנובמבר 2010. זמן קצר לאחר מכן הוא מונה לתפקידו הנוכחי בסוכנות אשר מנהלת את המגעים הבינלאומיים ומרכיבים שאינם צבאיים של תוכנית הגרעין האיראנית.
למדען גרעין אחר, פרופסור מג'יד שהריארי, היה באותו יום הרבה פחות מזל - הוא ואשתו חוסלו על ידי מתנקשים ברחוב סמוך לזה שבו בוצע ניסיון ההתנקשות בעבאסי. השיטה: שני רוכבי אופנוע הצמידו מטען נפץ למכוניתו באמצעות מגנט.
ניסיון להרחיק מדענים מהפרויקט האיראני
מאז 13 בינואר 2010 חוסלו בפיגועים חמישה מבכירי המדענים והמומחים האיראניים בתחומי הגרעין הצבאי והטילים. ארבעה מביניהם היו מדענים ואחד, תת-אלוף חסן טהרני מוקדם, היה ראש פרויקט הטילים הבליסטיים, וכנראה גם מומחה בתחום. ניתן לשער כי נהרגו הרבה יותר מומחים איראנים בתחום הטילים בדרגים נמוכים יותר, בכמה פיצוצים שהיו בשנים האחרונות במתקני גרעין ובמתקני אחסנה ופיתוח של טילים שבאחריות ובשליטה של משמרות המהפכה.
לא צריך להיות מומחה כדי להסיק שההתנקשויות, כמו גם הפיצוצים המסתוריים, היו תוצאה של תאונות או - מה שלא פחות סביר - בוצעו ביוזמת ארגונים מתוחכמים וחשאיים של מדינות שיש להן עניין לשבש את תוכניות הגרעין והטילים האיראניות. רק לארגונים מדינתיים יש אינטרס ומשאבים להוציא לפועל חיסולים ופיגועים כאלה, וזאת מכמה סיבות:
האינטרס ברור: חיסול מדענים ומומחים איראנים המעורבים בתוכנית הגרעין הצבאית והטילים אמור להרתיע מדענים ומומחים, גם זרים, ממעורבות בפרויקטים אלה.
חיסול מדענים בכירים ומומחים האחראים על חטיבות במערך הפיתוח הגרעיני והטילי משבש ומאט את הפרויקטים ומחייב התארגנות מחדש.
חיסול דמויות מפתח בפרויקטים חיוניים, שמוכרות לסטודנטים ולכוחות המזוינים, מביך מאוד את המשטר ואת כוחות הביטחון. כל חיסול כזה מציג את הממסד כאוסף שלומיאלים, שנכשלים פעם אחר פעם בהגנת האינטרסים החיוניים להם ולאיראן בכלל, מה שעלול לתת רעיונות ותחמושת תעמולתית לאופוזיציה.
הסיבה האחרונה היא גם מה שעומד מאחורי ההודעות הסותרות שיוצאות מכיוון הגורמים הרשמיים באיראן אחרי כל התנקשות או פיגוע. מקצת ההודעות הרשמיות מכחישות כל קשר בין החיסול או הפיגוע לבין תוכניות האטום או הטילים. הודעות אחרות דווקא מפארות את חלקם של הנפגעים בקידום הפרויקטים הללו, בהנחה שכל ילד בטהרן יודע במה ובמי מדובר. לשם השוואה, הודעות איראניות רשמיות על פיגועי טרור "רגילים" מנוסחות בבהירות ובאחידות, ומבלי לנסות להסתיר פרטים.
צורת החיסולים מצביעה על מעורבות של מדינות
מה שהכי חשוב בסיכולים הממוקדים האלה הוא חיסול אנשים המהווים "מוקדי ידע". ברור שכל תקיפה צבאית באיראן תעכב רק לכמה שנים את פרויקט הגרעין והטילים, בעיקר משום שבמדינה קיים כבר ידע שנצבר במחשביהם ובעיקר במוחותיהם של המדענים והמהנדסים. לכן, חיסולן של דמויות מפתח עשוי בהחלט להאריך את תקופת השיקום של התוכניות, אם וכאשר יותקפו צבאית.
כל הסימנים מראים כי מי שעומד מאחורי החיסולים הוא ארגון מדינתי. רק למדינה יש המשאבים הדרושים לביצוע חיסולים ופיגועים מהסוג שבוצע באיראן, ביניהם: השקעה באיסוף מודיעין בסיסי שיזהה ויאתר את היעד ויאפשר לתעדף אותו על פני יעדים פוטנציאליים אחרים, השקעת זמן ואמצעים מתוחכמים באיסוף מידע לקראת מבצע על אנשים ומקומות הנמצאים בדרך כלל תחת אבטחה כבדה, וכן גיוס ואימון המבצעים וטשטוש העקבות והמילוט. לכך מסוגלים כמעט אך ורק ארגוני ביון של מדינות.
ארגון טרור, אפילו הוא עשיר ואנשיו מנוסים, מעוניין באפקט ציבורי רחב ולכן לא ישקיע משאבים כה רבים בחיסול אישים שאינם בעלי פרופיל ציבורי גבוה. ישנם מקרים שבהם אנשי ארגוני טרור משתפים פעולה עם ארגוני ביון, כמו ארגון הטרור האיראני מוג'הדין חאלק, שמשתף פעולה עם ארגוני ביון מערביים בפעולות איסוף מודיעין וחבלה בתוך איראן. אנשיו הם שהביאו לתודעת העולם את קיומו של מתקן העשרת האורניום בנתנז.
מסיבות אלה נוטים האיראנים והתקשורת הבינלאומית להצביע על ה-CIA האמריקני ועל המוסד הישראלי כמי שאחראים על החיסולים והפיגועים הפוקדים את איראן בשנים האחרונות. מנגד, דוברים אמריקנים וישראלים רשמיים אינם לוקחים אחריות. לטענת האיראנים וגורמי תקשורת בינלאומיים, שיטת חיסול המדענים מזכירה לא במעט את שיטות הפעולה שאותם נקט המוסד כדי לפגע בראשי הטרור הפלסטיני ב-30 השנים האחרונות. האיראנים טוענים כי טביעת האצבעות של המוסד ניכרת בשני מרכיבים לפחות:
- הקפדה על פגיעה נקודתית ביעד החיסול, תוך הימנעות ככל האפשר מפגיעה בבלתי מעורבים. (זאת בניגוד מובהק לאופי הפעולה של ארגון טרור המעוניין באפקט המוני מתוקשר).
- שימוש באופנועים ככלי רכב למפגעים חבושי קסדות (המסתירות את הפנים) ואשר קל להימלט באמצעותם אחרי ביצוע הירי או הצמדת המטען למכונית היעד, אפילו כאשר מדובר ברחוב סואן ובפקק תנועה.
בכתבת תחקיר שהתפרסמה לאחרונה ב"ניו יורק טיימס" טוענים מומחי ביון מערביים כי יש הוכחות ברורות לכך שהפיצוצים במתקנים והפגיעות במומחים ובמדענים של האטום והטילים האיראנים משיגים את מטרתם. כבר עכשיו ניתן להבחין בהאטה בקצב פיתוח הפרויקטים ופגיעה ב'נכסים' שהאיראנים כבר צברו. אפשר להניח כי אם איראן תותקף, "סילוקם" של המדענים והמומחים המהווים "מוקדי ידע" יעכב את שיקום הפרויקטים הללו.
השתיקה האיראנית: חשש מתגובה חריפה של המערב
השאלה המסקרנת ביותר לנוכח האירועים היא למה איראן, שאינה חוששת לאיים על העולם בסגירת מצרי הורמוז, אינה נוקטת פעולות תגמול נגד מי שהיא חושדת שאחראי לפגיעות הכואבות בתוכניות הגרעין והטילים שלה? למשמרות המהפכה יש הרי זרוע מיוחדת, "קודס", שייעודה (בין השאר) הוא לבצע פעולות חבלה, פיגועי תופת וחיסולים חשאיים נגד אויבי משטר האייתוללות בחו"ל.
ואם הם אינם רוצים לפגוע במישרין באינטרסים מערביים או ישראליים, יכולים האיראנים להפעיל את שליחיהם, כלומר חיזבאללה, הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני וקבוצות אחרות, שיעשו עבורם את העבודה. איראן לא נרתעה בעבר מביצוע פעולות טרור באירופה (בפריז ובברלין) ובדרום אמריקה (בבואנוס איירס). אז מדוע הם מתאפקים כעת?
ככל הנראה, הסיבה היא שהאיראנים חוששים מפעולת תגמול מערבית. כל פיגוע טרור נגד ישראל או גורם מערבי אחר – בין אם יתבצע במישרין על ידי כוח "קודס" (כמו הניסיון לרצוח את שגריר סעודיה בוושינגטון) ובין אם על ידי חיזבאללה – עלול להוביל לתגובה מערבית. במקרה כזה, לישראל או לקואליציה מערבית (או לשתיהן) תהיה עילה מצוינת לתקוף ולהרוס את מתקני הגרעין והטילים בשטחה של איראן.
בנוסף, חוששים בטהרן שישראל תנצל פיגוע איראני או יוזמה איראנית כדי לתקוף את מערכי הרקטות והטילים האדירים שהאיראנים מימנו, או הקימו בעצמם, בסוריה, בלבנון ובעזה, מערכים שתכליתם העיקרית היא לשרת את ההרתעה האיראנית מפני תקיפת מתקני הגרעין והטילים בשטחה של איראן.
אם כן, לא פלא שאיראן אינה רוצה לסכן שני נכסים אסטרטגיים אלה רק כדי לספק את תאוות הנקם וכדי לשקם את יוקרת הממסד השמרני בתוך איראן, שנפגעת עקב החיסולים והפיצוצים האחרונים. זו, אגב, גם הסיבה שהאיראנים מוודאים בשנים האחרונות שתנועת חיזבאללה אינה משגרת רקטות ופיגועים לשטח ישראל וגם אינה מבצעת פעולת נקם ראוותנית על חיסולו לפני ארבע שנים של מנהיגה הצבאי, עימאד מורנייה.
חמינאי ואחמדינג'אד שומרים על איפוק לנוכח החיסולים והפיצוצים בשטחם וסופגים אותם בחריקת שיניים, וגם דואגים שבשאר אסד וחסן נסראללה לא יעשו שטויות, כדי שמערכי התגובה יהיו שלמים וכשירים כשתגיע שעת העימות הגדול.
לפנייה לכתב/ת 
