פקק בוולפסון / על מינויו של ניצן שירזי
טביב הוריד את מעמד המאמן לשיא השפל. למרבה הצער, בסוף הוא מצא מישהו עם פה גדול וכבוד עצמי ממש קטן. פלג בחמישי
הווסל
שירזי מבזה את המקצוע
הכדורגל הישראלי רושם בימים אלה את אחד משיאי השפל הגדולים בתולדותיו, ומעמד המאמן מעולם לא היה נמוך ובזוי יותר. את הזכויות רושם על שמו אלי טביב, ומה שעצוב הוא שבסוף נמצאו האנשים שהסכימו לשתף איתו פעולה. בלי לשאול שאלות, בלי להציב דרישות. עד כדי כך התדרדר כבודם של העוסקים במקצוע.
עוד ב-ynet ספורט:
- שחר פאר עלתה לרבע גמר טורניר הובארט
- תומר חמד: היה משחק אדיר, משהו בלתי רגיל"
- עונש חינוכי בהולנד: רק ילדים וילדות יוכלו להיכנס ליציעים
כי מה טביב חיפש במכרז העלוב שכמותו טרם ידענו? פראייר תורן שיסכים לחתום ללא תנאי, שיצטרך לקבל ממנו הנחיות מקצועיות, שיתפשר עם שכר נמוך, ושיתפקד בתור פקק עד סוף העונה (וגם זה לא בטוח). כל זאת עד שמנג'ר העל ממיאמי ימצא מאמן לעונה הבאה. ובשלוש מלים: טביב חיפש סמרטוט.
העתיד של הפועל ת"א? הרזומה והשם הטוב של המאמן? כל אלה שווים כקליפת השום ליד האגו של בעל הבית. רוצה לעבוד אצלו? תהיה גבר ותשפיל את עצמך.
אין לי מושג מה הוביל את משה סיני להשיב בשלילה. אולי טביב עצמו, שנעלב מעצם הבקשה של המועמד לחשוב 24 שעות. כפי שקרה עם אבוקסיס, גם סיני יגלה בעתיד הקרוב שזאת הייתה אחת ההחלטות הטובות שקיבל בקריירה. כי טביב לא זקוק לאיש מקצוע דגול. הוא רוצה סנג'ר, שיעבור לדום וירכין ראש כשהבוס מדבר אליו. תקראו איך התנהלה שיחת המינוי בינו לבין ניצן שירזי אתמול. דוביד שווייצר מתהפך בקברו.
במצב הדברים הזה, לא פלא שהמועמד הבא בתור היה ניצן שירזי, בלי קשר להתרסקותו המקצועית בהפועל חיפה (יחד עם שביט אלימלך כמובן).
שירזי, להזכירכם, נחקר בפרשת "הכדור המרכזי", שנמצאת עדיין בעיצומה. מה שכבר ידוע, זה שבזמן שניצן אימן בחיפה, הוא יעץ לחברו הצדיק תומר סיני לתת תמריץ לשוער שלו בהפועל פ"ת. יש פה אלמנטים של חוסר לויאליות וקולגיאליות, אבל כשטביב המשיך להנמיך את רף הדרישות, לא פלא שבסוף הגיע לאן שהגיע. מצא מין את מינו.
צחוק הגורל הוא שבראיון ל"ידיעות אחרונות" ב־9.2.2009, אותו שירזי הציג עצמו כ"בררן", הטיף בלי בושה לכמה מהקולגות שלו על כך שהם לא עומדים על שלהם, והוסיף: "אנחנו נמצאים בעידן של זילות שערורייתית במעמד המאמן. המאמנים תרמו לזילות הזאת כשלקחו הצעה בכל מחיר והסכימו ליישר קו עם יושבי ראש". עכשיו מתברר שה"בררן" הוא סתם ברברן.
אגב, בראיון ההיסטורי ההוא החוצפן התייחס גם למאמן הפועל ת"א דאז, ואמר בין השאר: "כמאמן, גוטמן מחויב לספק את האוהדים, מה שלא קורה בהפועל". ועל זה אמר פעם מי שאמר: ויקום המלפפון ויכה את הגנן.
עוד טורים של עמיר פלג:
- החטא ועונשו / על פיטוריו של קשטן
- משרתים של שני אדונים / על הפגיעה במעמד המאמן
- הבלוף של בית"ר, הערס של מכבי / על כישלונות הכדורגל הישראלי
את הבשורה על המינוי ואת ההסכמה המיידית אתמול, לפי הדיווחים, שירזי קיבל בעיצומו של ניתוח חניכיים. לא קשה לנחש מה חושבים עליו חניכיו החדשים.
המזלזל
יצחקי דוהר, ולא לאליפות
כאשר תושב מרכז הארץ מעוניין לנפוש באילת, פתוחות בפניו שתי דרכים לעשות זאת - לנסוע או לטוס. ברק יצחקי בחר באופציה השנייה. לפני כחצי שנה הוא
וזה לא רק במגרש או בכביש. אחרי שיצחקי נלכד הוא הגיש ערעור, אבל לא הגיע לדיון בבית המשפט בטענה שהוא חולה. מכיוון שלא הציג אישור מחלה, הדיון נדחה לסוף דצמבר 2011, וגם הפעם כבודו הבריז בטענה שהיה לו אימון מסכם.
ברק יצחקי. ל"אייל גולן קורא לך" הוא דווקא מגיע בזמן(איור: אופיר בגון)
מעניין, אבל לפני כמה חודשים, כשברק הוזמן להופיע בפני הרכב של שלושה שופטים (יוסי גיספן, עדי לאון וירון אילן), בתוכנית "אייל גולן קורא לך", לא היו לו שום תירוצים.
לבית המשפט באילת הוא לא הגיע, ורק שכח דבר אחד. ששם השופט זה לא משה בוחבוט, רועי ריינשרייבר או ארז פפיר, שהוא יכול לצעוק עליהם ולעשות תנועות עצבניות עם הידיים. שופט התעבורה באילת, יואל עדן, שלל את רשיונו לארבעה חודשים, ולא הסתפק בכרטיס אדום. השופט גם ציין בהחלטתו כי "יש לראות בהתנהגותו של יצחקי זלזול בהליך". בדיוק מה שמרגישים כבר הרבה זמן, לא מעט אוהדים.
המשפוחה
מה הצביעה בתו של אולפינר
לפני כשלושה שבועות התכנסו חברי דירקטוריון מועצת ההימורים כדי לדון בדו"ח ביקורת חמור על התנהלות הוועד האולימפי. הדו"ח, שהתייחס לשנים 2009-2010, מצא כי במקום להעביר מיליוני שקלים מהקצבות הטוטו לספורטאים מצטיינים, הוועד עשה בכסף שימושים אחרים. השאלה הייתה האם לדרוש ממנו להחזיר את הכסף לקרן - והנושא הועלה להצבעה.
שבעה אנשים נכחו בהצבעה והתוצאה הייתה 3:4 נגד ההצעה. בין אלה שצידדו בקו המרוכך כלפי הוועד הייתה עו"ד ורד אולפינר, נציגת משרד האוצר בדירקטוריון הטוטו. עו"ד אולפינר היא בתו של סם אולפינר, שהוא לגמרי במקרה סגנו של יו"ר הוועד האולימפי צבי ורשביאק.
מיד לאחר מכן נערכה עוד הצבעה בדירקטוריון המועצה: האם לחייב את הוועד האולימפי להחזיר את הכספים לפחות משנת 2011 ואילך. כאן כבר התוצאה הייתה 1:6 בעד ההחלטה. ומי הייתה היחידה שהתנגדה? נכון, הבת של סם.
בעקבות אותן הצבעות, היועץ המשפטי של הטוטו שלח לעו"ד אולפינר מכתב שלפיו יש כאן טעם לפגם, והיא השיבה מיד שמעתה ואילך לא תשתתף בהצבעות הקשורות לוועד האולימפי. עו"ד ורד אולפינר הגיבה אתמול: "שאף אחד לא יטיף לי על ניגוד עניינים. אני שלמה לגמרי עם ההצבעה שלי שנבעה משיקולים ענייניים וטהורים. רק כדי למנוע לזות שפתיים הודעתי ליועץ המשפטי שיותר לא אשתתף בהצבעות הנוגעות לוועד האולימפי".
ועל כך נאמר, מוטב מאוחר.
הבלוף
למי הפסידו אנדי ויוני
טניס זוגות זה לא ממש ספורט מקצועני. משתתפים בו שלושה סוגים של טניסאים. אלה מהטופ העולמי שמתחרים בטורנירי היחידים, ועל הדרך, כדי לשמור על חדות, נרשמים גם לזוגות. הסוג השני הוא של ספורטאים מזדקנים שקשה להם להיפרד מהסבב ושעדיין יכולים לכסות חצי מגרש (מרטינה נברטילובה לקחה תארים בזוגות מעורבים בגיל 50). והסוג השלישי הוא של טניסאים בינוניים, שהתמקצעו בזוגות כדי לעשות מזה פרנסה. כמו אנדי רם ויוני ארליך.
בגמר טורניר צ'נאי שנערך השבוע בהודו, נפגשו שלושת הסוגים. מצד אחד אנדיוני, צמד שאין לו מה למכור ביחידים ומשקיע בזוגיות כבר שנים, ומצד שני ליאנדר פאאס המקומי ויאנקו טיפסרביץ' הקרואטי, ששיתפו פעולה בפעם הראשונה.
כל זה לא הפריע לרם, החצי הקשקשן של הצמד, להכריז בטקס הענקת הגביעים, באנגלית, ש"זו הולכת להיות שנת אנדיוני". מאות הודים ביציע הסתכלו איש על אחיו וניסו להבין על מה הוא מדבר. בסין השכנה יש את שנת התרנגול ושנת העכברוש, אבל מה זאת לעזאזל "שנת אנדיוני" בלוח השנה היהודי?
אנדי רם ויוני ארליך. ההדחה של בטי קפרא הייתה כואבת יותר(צילום: AP)
ולא פלא שרם חושב שהוא כוכב בינלאומי. זה קורה בגלל ההתלהמות והאופוריה במדינה בכל פעם שהצמד שלנו מנצח שני יריבים אקראיים, במיוחד בגביע דייויס.
בסבב העולמי לא משדרים את משחקי הזוגות, וגם היציעים ריקים, כי הם פשוט לא מעניינים. אצלנו, מספיק שאנדיוני משחקים נגד בנגלה־דשי ופורטו־ריקני בטיז־אל־נאבי, וכבר יש לנו שידורים ישירים ושדרים נרגשים, שמתייחסים לטורניר הנידח כאילו שאיזה ישראלי עומד לקבל את פרס נובל באוסלו.
שטויות. מדובר בשני חבר'ה שהבינו שהם לא מוכשרים מספיק ומצאו דרך יפה ומכובדת להתפרנס. להגיד שאני מתרגש מההדחות ומהפרידות של הזוג הזה? ממש לא. הרבה יותר כאבה לי ההדחה בסיבוב הראשון והפרידה של בטי מדודו קפרא.
מילה זו מילה
10.1.12 - "לא רציתי שנביא זרים במרכאות ושיהיה לא כישלון נחרץ, אלא כישלון חרוץ"
דוד אמסלם מסביר, בחריצות ובנחרצות, מדוע עזב את בית"ר ירושלים
לפנייה לכתב/ת 
