חדשות הספרות: מוסלמים נגד סלמן רושדי

אז מה היה לנו השבוע

הזמר אלטון ג'ון הודיע השבוע כי הוא עתיד לפרסם בשנה הקרובה את ספרו הראשון, שיעסוק במאבק במחלת האיידס. הספר, שכותרתו היא "Love Is The Cure: Ending The Global Aids Epidemic ", עתיד לצאת בחודש יולי בבריטניה בהוצאת Hodder & Stoughton, וילווה בספר-אודיו בו יקריא ג'ון את יצירתו.

אלטון ג'ון. מרגיש שלא עשה מספיק (צילום: ירון ברנר)

מטרתו של הספר על פי ג'ון היא לשבור את הסטיגמה סביב המחלה, תוך חשיפת סיפורים אישיים של חבריו שמתו מאיידס בפני הקהל הרחב. בהודעה שפרסם, טוען ג'ון כי השאלה "האם אנחנו עושים מספיק בשביל המאבק באיידס?", מעסיקה אותו רבות. כתיבת הספר מתוך ניסיון החיים שלו ושל חבריו, היא שלב נוסף בפעילות הענפה של הזמר בנושא, שאף הקים קרן למאבק העולמי באיידס.

הסופר והמסאי סלמן רושדי מצא עצמו השבוע במרכז שערורייה נוספת. רושדי הוזמן לשאת דברים בפסטיבל ספרות יוקרתי בהודו, ארץ הולדתו, אך איש דת מוסלמי משפיע בקרב החוגים השמרניים יצא בחריפות נגד הזמנה וטען כי יש לאסור את השתתפותו של רושדי באירוע. על אף שהפסטיבל, הנחשב לגדול והחשוב ביותר באסיה, עתיד להתקיים בסוף החודש, פנה איש הדת לרשויות המדינה על מנת שלא יאשרו את אישור הכניסה של רושדי בטענה שהסופר "פגע בעברו ברגשות הדתיים של המוסלמים".

ביקורו בהודו נתפס בעיניו כ"זריית מלח על פצעיהם של המוסלמים", שרדפו אותו לאחר פרסום הרומן המצליח שכתב, "פסוקי השטן", וגרמו להגלייתו. רושדי ביקר בעבר הן בהודו והן בפסטיבל - ביקורים שעוררו התנגדויות דומות. הסופר בחר שלא להתייחס לתעמולה נגדו, ואילו העיתונאית Barkah Dutt צייצה בטוויטר שראוי כי התקשורת תתעלם מהמחאה הזאת והוסיפה: "תתבגרי כבר, הודו!".

אירועים קרובים

מרכז הספר והספריות בישראל ישיק ביום ד', 18.1, עשרה ספרי ילדים חדשים בערבית. חמישה נכתבו ואוירו על ידי סופרים ומאיירים מהמגזר הערבי, וחמישה תורגמו מעברית לערבית. הספרים, אשר רואים אור בתמיכת משרד התרבות והספורט ומפעל הפיס, יופצו לאלפי תלמידים במגזר הערבי באמצעות פרויקט "ספר בכל בית".

בין הספרים שיצאו לאור: "זר הפרחים" מאת נרג'ס כבהא, "החרגול העצוב" מאת ניבין עת'אמנה, "הגרעין הפך לעץ" מאת אסמאא טנוס, "חיבוק" מאת דויד גרוסמן, ו"האגדה על פרח לב הזהב" מאת אסנת ישפה גזית. באירוע ישתתפו סופרים, ספרנים, מו"לים, אנשי חינוך, נציגי משרד התרבות והספורט ונציגי מפעל הפיס. כמו כן, תתקיים תערוכה של הספרים החדשים. יום ד', 18.1, בשעה 17:00. המרכז הערבי היהודי ביפו, רחוב קדם 109. הכניסה חופשית.

עטיפת ספרה החדש של חגית גרוסמן

טקס חלוקת פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2011 ייערך ביום ב', 16.1. את הטקס ינחה אברי גלעד, ובו יוכרז הספר הזוכה מתוך "הרשימה הקצרה" שנבחרה בחודש נובמבר האחרון. השחקנים אניה בוקשטיין ואורי פפר יקריאו קטעים מתוך הספרים, ובחלק האמנותי יופיעו שלומי שבן, אוהד שרגאי ומיי פיינגולד.

המלצת השבוע

הרומן החדש של נאוה סמל, "ראש עקום", ראה אור לאחרונה בהוצאת כנרת זמורה-ביתן. סמל ממליצה על הרומן "חדר הזכוכית" מאת סיימון מאואר (מחברות לספרות). "זוג צעיר בירח דבש פוגש בסוף שנות העשרים אדריכל מהולל ומזמין אותו לבנות את בית חלומותיהם - מופת של מודרניזם ובתוכו מפלס שלם שכולו זכוכית. כך מתחיל ספרו הנפלא של סיימון מאואר, בתרגום משובח של שאול לוין", מספרת סמל.

"זהו ספר רחב יריעה, שמלווה את הבית ואת שוכניו, יהודים ולא-יהודים, שעולמם קורס בשל תהפוכות הזוועה במאה העשרים. עם עליית הנאצים לשלטון, הם נאלצים להימלט מהבית שעובר גלגולים רבים - ממעבדה של תורת הגזע ועד מוסד שיקום קומוניסטי.

"הכתיבה ברומן היא צלולה, חדה ושקופה כמו זכוכית, שמפלחת את גורלו של הבית המבוסס על "וילה טוגנדאהט" שנבנתה בידי מיס ואן דר רוהה - מגדולי אדריכלי הבאוהאוס. העלילה עוקבת אחרי תהפוכות חייהם של ויקטור וליזל לנדאואר וצאצאיהם, שמקווים לשוב יום אחד ולהתאחד עם חדר הזכוכית המואר".

חם מהתנור

השבוע רואה אור ספר הפרוזה הראשון של המשוררת חגית גרוסמן. "היכן שאינם"

רואה אור בהוצאת "ידיעות אחרונות" בסדרת "פרוזה עברית", וקדמו לו שני ספרי שירה: "תשעה שירים לשמואל" (2007, "פלונית") ו"לויתני האפר" (2010, "קשב לשירה"). ספר הביכורים שלה עורר הדים רבים וגרוסמן הוכתרה כמשוררת מבטיחה, המצליחה לקיים כבר בפתיחת דרכה.

"תמיד ידעתי שאכתוב ספרים. שיש לי סיפור שחייב להישמע", היא מספרת. "הרומן שלי אינו אוטוביוגרפי, אבל הכאב והאהבה שוכנים בו, והם שלי, ממש כמו בשירים". גרוסמן מוסיפה כי כשהחלה לכתוב לא חשבה שיש הבדל בין כתיבת פרוזה לשירה. "חשבתי שהן דורשות אותו סוג של מלאכה," היא מבארת.

"הסיבה שכתבתי פרוזה היא מפני שיש בי פצע שדורש לדבר. הדרך היחידה להתגבר על הפצע הזה היא להפוך את כאבו למקור כוח. אני מעריכה מאוד כתיבה פרוזאית של משוררים כמו רנאלדו ארנאס ופנחס שדה. הדמיון העיקרי בין השירה לפרוזה היא המוזיקה הלשונית, והזרמים התת-קרקעיים שמניעים את העט להמשיך לכתוב. כלומר, התשוקה".