מח"ש ערערה על ביטול אישום נגד שוטר 'שהטריד'

מח"ש מערערת על החלטת בית המשפט, ודורשת להאשים שוטר בהטרדה מינית: המחלקה לחקירות שוטרים הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שערכאה נמוכה יותר ביטלה כתב אישום נגד שוטר בעוון הטרדה מינית.

דיווחים נוספים בחדשות ynet:

יו"ר הכנסת במגרון: אין הגיון בהעתקת המאחז

נגד השוטר הוגש כתב אישום על הטרדה מינית, ובו נטען כי במהלך חודש אוקטובר 2007 התקשר למתלוננת ששירתה בשירות לאומי במשטרה, ושוחח עימה על נושאים בעלי גוון מיני. זאת אף על פי שניתקה את השיחות מספר פעמים, ולאחר שהבהירה לו כי היא חשה לא בנוח נוכח דבריו וכי היא לא מעוניינת להשיב לשאלותיו.

לטענת מח"ש, בין היתר שאל השוטר את המתלוננת אם אחת מחברותיה בתולה, אם היא עצמה מקיימת יחסי מין, אילו מצבים אינטימיים היא מכירה ועוד מספר שאלות בעלות אופי דומה.

פרקליטו של השוטר, עו"ד אריאל עטרי, ביקש לבטל את כתב האישום ולזכות את מרשו מטעמי הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית. הוא טען כי העמדתו לדין מפלה אותו לרעה ביחס לשוטרים אחרים. "אין ספק שנקיטת הליך פלילי נגד נאשם חמורה יותר באופן משמעותי והשלכותיה קשות יותר", הסביר עטרי. לדבריו מח"ש הפלתה את השוטר לרעה כשבנסיבות דומות וחמורות יותר במקרים אחרים, העמידה שוטרים לדין משמעתי בלבד, ולא לדין פלילי.

מדוע השוטר לא הופלה?

שופט בית משפט השלום בירושלים, חיים לי-רן, נענה לבקשה וביטל את כתב האישום. לדבריו, מח"ש הייתה צריכה להיות מצוידת בהסבר טוב מדוע השוטר לא הופלה. עוד הסביר: בדיקת המקרים שהגיש לו עטרי מגלה על פניה פגיעה בעקרון השוויון. השופט קבע כי מח"ש לא הסבירה על מה ביססה את החלטתה שלא להעביר את הדיון לאגף המשמעת של המשטרה, בדומה לתיקים דומים ואף חמורים יותר.

השופט דחה את טענות מח"ש שטענה כי מקרה זה מאופיין בבוטות מיוחדת, ואמר כי הוא לא משוכנע שאמירות, גם אם הן מכוערות, בוטות יותר ממקרים אחרים שבהם הוגש רק דין משמעתי.

בעקבות החלטת השופט הגישה מח"ש ערעור לבית המשפט המחוזי, בחתימת מנהל מח"ש, עו"ד אורי כרמל. בערעור נטען כי בית משפט השלום שגה בכך שבחן את המקרים שהביא בפניו עטרי באופן כללי, מבלי שנדרש כלל לבחינת השיקולים הפרטניים בכל אחד מהמקרים: "המערערת תטען כי טעה בית משפט השלום בכך שהציב את עצמו בנעלי התביעה בנוגע לתיקים שכלל לא נדונו בפניו", נכתב.

עוד נטען כי בית משפט השלום לא בחן כלל את הקריטריונים שעל יסודם הועמד השוטר לדין פלילי, שכוללים את חומרת המעשים, ריבוי המקרים, דרגתו של השוטר, משך זמן ההטרדה, מידת האינטנסיביות של המעשים וקבלת אחריות מצד הנאשם למעשיו.

כרמל הסביר כי התביעה הכללית אינה מקבלת החלטות על דרך של הזנת נתונים למחשב והפעלת נוסחה מתמטית, אלא בודקת כל מקרה לגופו. לדבריו: "במקרה הנדון הוטל דופי במלאכתה של התביעה הכללית ללא כל בסיס של ממש. חוטא יצא נשכר ובשמה של הגנה מן הצדק נמנעה הגנה על נפגעת העבירה והתקבלה תוצאה משפטית בלתי צודקת".