מדריך צילום: HDR- חושפים הכל

נפתח באזהרה, HDR עשוי להיות ממכר! צלמים רבים נפלו לבור ה-HDR ולא הצליחו לצאת מזה. תזכרו לפני שממשיכים לקרוא שאני סך הכל מסביר על שיטת צילום נוספת ולא על תחליף לשיטה הנוכחית.

עוד מדריכי צילום:

• מדריך צילום: Lightroom Masterclass
• בואו ללמוד על הפוקוס של המצלמה שלכם כדי להוציא ממנה את המירב
• המרדף אחר התמונה המושלמת: חלק ראשון
  

מה זה בכלל טווח דינמי?

לפני שנצלול לטווח הדינמי הרחב נבין קודם מה זה בכלל אומר. הכוונה בטווח דינמי בהקשר של ראייה וצילום הוא הטווח בין הדברים הבהירים ביותר שאנו מסוגלים לראות לדברים הכהים ביותר. כאשר אנחנו מתייחסים לצילום נהוג למדוד את הטווח ביחידות F-Stops שזה הכפלה של כמות האור כאשר כל F-Stop מייצג כמות אור כפולה מהקודמת.

לעין האנושית יש טווח דינמי הרבה יותר גבוה משל המצלמה. מעל 20 סטופים בעין האנושית לעומת עד 14 סטופים במצלמות החדישות ביותר.למי שמסתבך עם הסטופים - במילים יותר פשוטות כאשר העין האנושית מסתכלת על אדם שנמצא בצל ומאחוריו יש שמיים בהירים אנו מסוגלים לראות פרטים בתמונה כולה. גם את הפרטים בעור של המצולם וגם את העננים בשמים.

המצלמה שלנו קצת יותר מוגבלת, נוכל לבחור עבורה האם אנו רוצים שהיא תקלוט את הפרטים אצל האדם בצל ואז הרקע יהיה שרוף ובלי פרטים או להחליט שהשמים יותר מעניינים אותנו ואז הדמות תהיה מוצללת (לעיתים זה דווקא יכול להיות טוב לתמונה אבל זהו עדיין אילוץ).

(צילום: גיא פריבס, גליץ)

HDR

כאשר המצלמה לא מאפשרת לנו לקבל מספיק פרטים בחשיפה יש לנו אפשרות לחבר כמה צילומים יחדיו שכל אחד מהם חשוף בצורה שונה מבחינת הבהירות שלו. פעמים רבות נשתמש בטכניקה זו לצילומי נוף ולצילומים אורבניים. לדוגמא במקרה של העץ קודם: תמונה אחת שבה נחשוף לפי הדמות שבצל ואת השניה נחשוף לפי השמיים. נהוג לשלב מינימום 3 חשיפות כאשר אנו רוצים ליצור תמונת HDR.

הטלפון הסלולרי או המצלמה הקומפקטית יצלמו אוטומטית את התמונות הללו, יבצעו את העיבוד ולאחר מכן יראו לנו את התוצאה הסופית. כאשר ניצור HDR בצורה ידנית אנו תחילה נצלם מספר תמונות בחשיפות שונות ואחר כך במחשב באמצעות כלים שונים כדוגמת פוטושופ או פוטומטיקס נשלב בין התמונות כאשר באמצעות התוכנות נקח מהתמונה הכהה יותר את הפרטים מהאיזורים הבהירים ואילו מהתמונה הבהירה יותר את הפרטים שנמצאים באיזור המוצל. בדוגמא שלנו מהתמונה הכהה נקח את הפרטים של השמיים שחשופים כמו שצריך ומהתמונה הבהירה את פרטי האדם שנמצא בצל.

בתוצאה הסופית נקבל תמונה בה רואים הרבה יותר פרטים מאשר בתמונה המקורית. לפעמים הטווח יהיה יותר רחב אפילו מהטווח שאנו רואים בעיניים ונקבל תוצאות ציוריות יותר או מוגזמות (תלוי במתבונן).

(צילום: גיא פריבס, גליץ)

אז למה לא?

עם כל היתרונות שהסברתי למה בעצם אנחנו לא מצלמים כל הזמן HDR?

• לא צריך: ישנם מצבים בהם הטווח בין הבהיר ביותר בתמונה לכהה ביותר הוא פחות מהמגבלה של המצלמה שלנו ולכן אין טעם לצלם מספר חשיפות שכן הטווח שנקבל ישאר בדיוק אותו הדבר.
• עצם בתנועה: כאשר אנו מצלמים דמות שנעה אז בכל תמונה בפריים היא תיראה שונה והשילוב בין החשיפות יהיה בעייתי עד לא אפשרי.
  

דורש חצובה

נפח: צלם שמצלם בפורמט RAW שכל תמונה תופסת כ-20 מגה משלש בעצם את הנפח שהתמונות תופסות (60 מגה לתמונה אחת!).

זמן עבודה: כמו שראיתם מעבר לצילום עצמו ישנה גם עבודת עיבוד שדורשת זמן.

הגימיק נמאס: בסופו של דבר זה ממצה את עצמו.

(צילום: גיא פריבס, גליץ)

(צילום: גיא פריבס, גליץ)

המתנגדים לשיטה זו יטענו שמדובר בטריק חדש שמציג מציאות מוקצנת, לא ריאלית ובעלת איפיונים עריכתיים מוגזמים ויוצר נראות אשר חסרת נאמנות לצילום בתפיסה המסורתית. חשוב לזכור שה-HDR בא לפתור בעיה של חשיפה והרבה פעמים חשיפה מדוייקת יותר תפתור את הבעיה ורבים "בורחים" ל-HDR במקום ללמוד לצלם ולמדוד אור כמו שצריך.

(צילום: גיא פריבס, גליץ)

(צילום: גיא פריבס, גליץ)

מה דעתכם, האם כדאי או לא להשתמש במצב צילום HDR? טקבקו.