"תרמת איברי אמך? הגופה לא תעבור טהרה"

כשביקש ניר מלכי לתרום את איברי אמו, רותי מלכי בת ה-70 שנפטרה מוות מוחי, ובכך להציל נפש בישראל, לא חשב לרגע שיספוג מכה כזו: כשיצר קשר עם חברה קדישא ברעננה, טרם ההסכמה הסופית לתרומה, נאמר לו בטלפון שאם יתרום את איברי אמו, "אם יהיו בגופה חתכים", לדבריו, לא תבוצע טהרה בגופתה והיא תיקבר כפי שהיא.

הבשורה הזו טלטלה את מלכי לחלוטין, וגרמה לו להסיר את הסכמתו לתרומה, בתחושה שנמנע ממנו למלא את צוואתה של אמו. האנשים שיכלו להינצל בזכות איבריה של האם לא זכו בהזדמנות נוספת לחיים.

קראו עוד על תרומת איברים :

• שנת שיא: 70 אלף חתמו על כרטיס אדי ב-2011 
• הכנסת לא נכנעה: לא יהיה כרטיס "אדי לדתיים" 
• מהשבוע: קדימות בתור להשתלה לחתומים על אדי 
  

"אמא שלי הייתה אישה בריאה ופעילה מאוד", מספר מלכי ל-ynet. "היא לא עישנה אף פעם, קמה כל בוקר בחמש לקרוא תהלים ולצאת להליכה בפארק - אישה מלאת אנרגיה. היא הייתה ממקימי הפרויקט 'צועדים יחדיו' ברעננה שבו ליוותה בבוקר תלמידים שהלכו לבדם לבית הספר, וכולם חיכו לה בכיליון עיניים בפינת הרחוב, לראות את החיוך שלה ולשמוע מילה טובה".

"אמא הייתה אישה של נתינה"

לפני כחודש קיבל מלכי, המתגורר בארצות הברית, שיחת טלפון בשעה 2:00 לפנות בוקר שעון ישראל. "הבנתי מיד שמשהו לא בסדר", הוא אומר, "וחשבתי על אבא שלי, שהוא בן 81, אבל על הקו היה האחיין שלי ואמר 'סבתא'. שאלתי אם היא בחיים, והוא אמר שהוא לא יכול להגיד כלום, ושאחי נסע איתה לבית החולים.

"מסתבר שבלילה היא חשה ברע והזעיקו את מד"א. הפרמדיקים הכריזו שהיא מתה מוות קליני והצליחו להחזיר אותה לחיים במכות חשמל. אחי אמר שאעלה על המטוס הראשון לארץ, כי זה עניין של שעות".

מלכי מיהר להגיע ארצה, היישר אל בית החולים מאיר בכפר סבא, שם הונשמה אמו מלאכותית. לאחר בדיקות נוספות הבינו שאין זרימת דם למוח, "מה שאומר למעשה שאין מוח", מתאר מלכי.

"אמי השביעה אותי כמה פעמים בחייה שלא אתן לה להיות צמח במיטה במוסד סיעודי - ובטח שלא להיות עול על אחרים.

"פניתי לפרופ' זהרור מבית החולים רמב"ם בחיפה, שהוא שם דבר בתחום. הוא אמר ששני מומחים ממחלקות שונות מבית החולים יבחנו את מצבה של אמי, ואם יקבעו שהיא במוות מוחי עם אספקט שלילי - משם כבר לא חוזרים".

לצער המשפחה, הוועדה הקלינית אכן נתנה את התשובה הזו בדיוק. "היו שטפי דם ובצקות בגזע המוח", אומר מלכי, "והחלטנו לתת לה ללכת בצורה מכובדת, כמו שאנחנו מכירים אותה וכמו שנזכור אותה. בשלב הזה הבנו שהמקרה מתאים לתרומת איברים, והמשפחה התכנסה כדי לדון בנושא".

הרופאים דיברו עם בני משפחת מלכי על תרומת ריאות, כליות וכבד. על הלב ויתרו. "יש לי בת דודה שהיא מושתלת כליה כבר 12, וגם חמיו של אחי מושתל כבד, כך שהנושא מוכר במשפחה מקרוב", אומר מלכי. "יש אנשים שעדיין איתנו בזכות תרומת איברים. עברתי ליד המיטה של אמא וביקשתי ממנה רמז, כיוון, והרגשתי שהיא אומרת שאנחנו צריכים לתת. היא הייתה כל חייה אישה של נתינה.

"נאמר לי שיש רק רבע שעה עד שיהיה מאוחר מדי. אני יודע שיש רבנים בעד השתלת איברים ויש נגד, וזה לא עניין אותי. שום דעה של רב לא הייתה משנה לי, אבל ידעתי שבכל זאת אני מביא את אמא לקבורה ברעננה, ורציתי לדעת מה ההתייחסות של חברה קדישא בעיר לנושא. רציתי להיות בטוח שלא יהיו בעיות".

"נמנע ממני לקיים את הצוואה של אמי". ניר מלכי על קבר אמו

"זלגו לי דמעות, ושיניתי את ההחלטה"

מלכי יצר קשר עם חברה קדישא ברעננה, ושם לטענתו זכה לתשובה מטרידה: "הם אמרו שאם יראו שיש לאמא פתח, הם לא יעשו לגופתה טהרה. הייתי המום לחלוטין. לאישה כזו שהייתה טהורה כל כך בחייה, שנותנת חיים כשהיא עוברת לצד השני, לא יעשו טהרה? בדמיוני כבר ראיתי אולי חמישה אנשים שמחכים כעת בבית החולים ויזכו לחיים בזכותה, אבל שום דבר לא שינה את דעתו של האחראי בחברה קדישא".

בשלב הזה התשובה שינתה את דעתו של מלכי, ונחישותו לתרום התערערה: "היה נראה לי לא בסדר שככה יקרה. בחדר שלה כבר היו מוכנים עם הצידניות, ואני נכנסתי בראש מורכן, מתבייש, ולא הצלחתי להסתכל לרופא ולאחות בעיניים. ביקשתי מחילה - ואמרתי שאני חייב לשנות את ההחלטה שלנו.

"האחות אמרה שמה שהם אמרו לא נכון, אבל זאת הייתה התשובה שקיבלנו, ועכשיו זה כואב שבעתיים. הדמעות זלגו לי, ושיניתי את ההחלטה. אין לי ספק שזה מה שאמא שלי הייתה רוצה, ובכאב גדול הייתי צריך לשנות את ההחלטה. התייסרתי ואני עדיין מתייסר".

ב-7 בדצמבר נפטרה רותי, ולמחרת הובאה למנוחות בבית העלמין ברעננה. "הייתה לי הרגשה שלא אומרים לי את האמת", אומר מלכי, "שזה לא יכול להיות. הרי אומרים ש'המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו', אז איך הם מפרשים את העניין הזה? אני אדם מאמין, לא דתי ולא פנאטי. באתי ממקום טוב של מוסר וערכים, ואם חברה קדישא לא רוצים לעשות טהרה, צריך לפתוח בית טהרה אחר.

"את הנעשה אין להשיב, וצריך להסתכל קדימה. אני בטח לא הראשון ששינה את דעתו בגלל שאמרו לו דבר כזה, אבל אני מקווה שאהיה בין האחרונים".

"אין ספק שזה מה שאמא הייתה רוצה". רותי מלכי ז"ל

אסור למנוע טהרה מנפטר

כיוון שמצווה מהתורה היא לקבור כל חלק מגוף האדם, מסביר ל-ynet גורם בכיר במערך שירותי הקבורה, בכל מקרה שבו עולה ספק שמא תהליך הטהרה יגרום לאיבוד דם, למשל - לא עושים טהרה, ומעדיפים לוותר על המנהג כדי לוודא שכל החלקים יגיעו לקבורה.

הדבר תלוי במצב הגופה, וספק כזה עלול להתעורר במקרה של אדם שנפגע קשה בתאונת דרכים או שעבר ניתוח לב פתוח - וגם במקרה של תרומת איברים. אם התפירה לאחר הוצאת האיברים נעשית היטב, בדרך כלל ניתן לעשות טהרה.

אך בניגוד מוחלט למה שנאמר למלכי עוד מראש טלפון, אין אפשרות לקבוע באופן גורף כי לא תבוצע טהרה באדם כלשהו.

הרב יעקב רוז׳ה, רב חברה קדישא תל אביב וחבר הרבנות הראשית, מסר כי: "לפי ההלכה ומנהג ישראל כל נפטר עובר תהליך של טהרה. אסור למנוע טהרה מנפטר שכן דבר זה מהווה שינוי בין הנפטרים וקיים כלל הלכתי עקרוני שאין משנים בטיפול בנפטרים. אין כל קשר בין תרומת איברים לבין תהליך הטהרה".

מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "כרגולטור המשרד ירענן נהלים בנושא".