מיש ומפלצוני הכנסת

"הרעיון הראשוני שעומד מאחורי המפלצונים", מסביר מיש, "היה לעשות טוויסט על חקיקת לשון הרע ולבוא הפוך על הפוך - רוצים לאסור עלי להציג את האישים כדמויות נלעגות בקריקטורות? אז אני אקח את זה לקצה השני; חמידות יתר שבסופו של דבר תביא לאותה התוצאה".

(צילום: מיש רוזנוב)

הביקורת שאתה בוחר להעביר ברורה, והדרך להעביר אותה מאוד יצירתית, אבל אתה לא פוחד שהדמויות שיצרת מעוררות חיבה מדי? זה יכול להסיט את תשומת הלב למקום אחר ולפגוע במסר שאתה מנסה להעביר.

"הדמויות האלה הן סופר-מעוצבות. למעשה, הן כל כך מעוצבות שהחמידות שלהן הופכת למשהו מטריד ומאיים. כמובן, אני לא הראשון שעושה את החיבור בין מתיקות היתר לאלימות - סדרות כגון Happy Tree Friends ובמידה רבה גם Southpark משתמשות בעקרון דומה. אז להפוך את השרים שלנו ליצורים פלסטיקיים עם עיניים מזוגגות נשמע לי רעיון ששווה ניסיון.

"אני לא טוען למומחיות-על בתחום הסאטירה. כל היוזמות של השנים האחרונות הם נסיונות שלי להביע את רגשותיי כלפי הנעשה במדינה, ועם כל פרויקט אני מנסה משהו אחר, בודק כיוון, לומד דברים. אז כן, כשהולכים על משהו שעובד הפוך על הפוך, תמיד יש סיכוי שזה יתהפך פעם אחת יותר מדי. מפלצוני הכנסת אולי נראים חמודים, אבל מתנהלים באותה אכזריות דורסנית שמאפיינת את מקורות ההשראה שלהם"

(צילום: מיש רוזנוב)

ומה עם יצוג נשי? לאור התקרית האחרונה עם ח"כ אנסטסיה מיכאלי, הייתי מצפה שלפחות היא תככב בסרטונים הבאים.

"אל דאגה, לימור לבנת בדרך. וכן, על אף שהיא אינה חברה בממשלה, לא יכולתי להתעלם מאנסטסיה מיכאלי והחלטתי לתת לה את מה שהיא כל כך חפצה בו - תשומת לב. בקרוב מאוד גם היא תשתחל לחבורת המפלצונים. אני כמובן לא הולך לספר איך היא תיראה ומה יהיו הכוחות שלה"

מכונת ישראל

הסוציולוג הגרמני רוברט מיכלס ניסח את "כלל הברזל של האוליגרכיה" שלפיו בכל חברה דמוקרטית יש נטייה ליצור מנהיגות של בודדים. מיכלס טען את מה שאנו רואים כמעט כל יום בחדשות; למנהיגים מכהנים יש אינטרס לשמור ולהגדיל את כוחם, גם אם הדבר לא משרת את האינטרסים של החברה. בחודשי הקיץ, כשהמחאה עשתה קולות של גדולים, מיש יצר עם אורן משקובסקי ואורי קליאן סרטון בשם "מכונת ישראל" שמתכתב עם כלל זה. בתיאור הסרטון נכתב, "במקום להחליף מקומות. בואו נחליף את השיטה".

"הסרטון הזה נוצר במהלך המחאה בקיץ", נזכר מיש. "כבר בשלבים המוקדמים נכנסתי לעיצוב כרזות וסרטונים, ובמקביל אורן ואני חשבנו על סרטון שיהיה יותר בסגנון שלנו ויתייחס לתמונה גדולה יותר. אז התגבש הרעיון לנסות ולהראות את השיטה שקיימת בישראל כרגע".

השיטה?

"המערכת הפוליטית והכלכלית מונעת על יד האינטרסים של קבוצה מצומצמת של אנשים, שמפעילים את המערכת הפוליטית שסוחטת את כל שכבות החברה. רצינו להראות שזה לא באמת משנה מי בתפקיד כזה או אחר בממשלה, כי כל עוד נבחרי הציבור מחויבים לבעלי האינטרסים ולא לציבור שבוחר אותם, שום דבר לא ישתנה. אני חושב שהמסר של המחאה שקמה בקיץ, וממשיכה לצבור כוח עכשיו, בינתיים מחוץ לאור הזרקורים, הוא להחזיר את הקשר בין שלטון לעם, את המחויבות של השלטון כלפי העם".

"מכונת ישראל" צבר למעלה מ-50 אלף צפיות וגם "מפלצוני הכנסת" נמצא בעלייה מתמדת. האם הרשת מספקת אותך בתור זירה להפיץ בה את המסרים שלך, או שהיית רוצה לנוח על זרי הפריים טיים בטלוויזיה?

"אני לא מסתפק בשום דבר. המטרה שלי היא להגיע לכל מי שאני אצליח בכל דרך. אבל לא בכל מחיר. כן, הייתי מאד שמח לסדרת פריים טיים, אבל אני מודע לזה שעבודה בפריים טיים דורשת פשרות רבות, ואולי רבות מדי. אני חושב שברשת יש לנו יותר אפשרויות ליצור ולהפיץ תכנים עם פחות מגבלות, ללא צנזורה ובלי אינטרסים שלא קשורים ליצירה עצמה. לכן אני שומר לעצמי זמן ומשאבים לפרוייקטים כאלה שאני עושה אותם עם אנשים שהם שותפים לדרך. לא נראה לי שיש דרך ליצור דברים ככה בטלוויזיה המסחרית אך כאמור, אם תהיה לי הזדמנות, זה יכול להיות מעניין לבדוק אותה".

(צילום: מיש רוזנוב)

מה הלאה? האם נראה פרק שלם של המפלצונים?

"הפרוייקט התחיל כפרוייקט עיצוב דמויות, במהרה התווסף לו סרטון אנימציה וקומיקס קצרצר בכיכובן של הדמויות - זה נבנה תוך כדי תנועה. בימים הקרובים, שותפי אורן ואני נעשה סיעור מוחות לגבי המשך הסדרה. יש רצון לפתח את זה למעין סדרת גרילה של סרטונים קצרים, שבעשייתן ישתתפו כותבים ואנימטורים שרוצים לתרום לפרוייקט. נראה איך זה יתגלגל. אחרי התגובות שקיבלתי, אני מאד הייתי רוצה להמשיך".