שלמה מעוז, כאחרון הטוקבקיסטים

פרשת הכלכלן שלמה מעוז, שפוטר מבית ההשקעות אקסלנס נשואה בגלל התבטאויותיו, היא תזכורת חיה כי העניין הוא מזמן לא מזרחים מול אשכנזים. זה דיון אנכרוניסטי שהודעה רשמית על האופנתיות החולפת שלו טרם הגיעה משום מה אל משרדי הקשת הדמוקרטית המזרחית. העניין הוא מלחמת התרבויות שבין ישראל המתלהמת, הוולגרית והמשתלחת ברגשנות משתוללת, לבין ישראל האחרת השקולה, האחראית והמרוסנת. אם תרצו אפילו, לא עלינו, ישראל המנומסת.

יותר מכל מנת חומוס ופלאפל עסיסית, הצליח דווקא קרב התרבויות הזה לאחד את השורות באופן מוחלט בין אשכנזים ומזרחים דתיים וחילונים. בכל אחד מהמחנות, ייצוג חוצה מגזרים, עדות ומעמדות כלכליים. בישראל הוולגרית מדברים בקולניות, מקללים או סתם מטיחים בזולת כוס מים בכעס. לעיתים מנכסים את רשות הרבים ומשתלטים עליה באין מפריע.

עוד בערוץ הדעות :

רוח אנסטסיה בבג"ץ / אחמד טיבי

והילד הזה הוא שלי - אל תכריחו אותי לשלוח לגן / רעות יעקבסן

כאשר אחרון התגרנים בשוק מקלל בגסות שמאלנים או תל-אביבים, קל לפטור את הדברים בסלחנות אופיינית כאילו מדובר בעוד מחדל של מערכת החינוך. אך מה נגיד כשההתלהמות מקבלת הכשר "מקצועי" בעודה מחופשת למגיש טלוויזיה "רגיש" חברתית? או כשהיא מופיעה בגרסת חליפת שלושה חלקים ועניבה המתניידת במכונית מנהלים? כמו במקרה של הכלכלן שלמה מעוז.

דבריו של מעוז הם עוד הוכחה כי בישראל דור 3 אין עוד הבדלים בין-עדתיים. להיפך, אופן ההתבטאות וגם תוכן הדברים עומדים בקנה אחד עם רשימה מתארכת של אמירות אמנים, שחקנים, ואישי ציבור מזרחים ואשכנזים שזורעים את המרחב שלנו בלהג משתלח המסתתר מאחורי איזו "דוגריות אותנטית" מאוסה. מדודו טופז ועד אורי אור, מתיקי דיין ועד עזר ויצמן או חיים חפר. אופס, ממש במקרה רובם אשכנזים. הם מדברים כמובן רק מתוך הלב, ממעמקי הכאב, מתהומות הנשמה. הם ורק הם יודעים מה חושב תמיד "העם" והם גם שמבשרים לנו בשמו את מה שלדבריהם, אין לעם תעוזה ויושר לומר בעצמו בקול רם. 

להג נמוך ומבזה

תמיד גם יימצאו הטוקבקיסטים שימחאו לו כפיים. הם יודעים כי מסרים של אחדות שורות, סובלנות ופיוס, הם לא כוס התה של ישראל הצווחנית והצעקנית שבה כל המרבים שנאה, פלגנות ומרירות מתפרצת הרי זה משובח. לשם כך כל האמצעים כשרים. מהשתלחות ביוצאי עדה מסוימת עבור דרך הכפשה והכללה גורפת של ציבור שלם וכלה בשיסוי של ציבור אחד באחר. למעוז, כמו לרבים, באמת כואב שיש כאן עדיין פערים בין עדתיים וכלכליים, אך במקום לנצל את עמדת הכוח שהעניקה לו המדינה מוכת האשכנזיות לשיטתו, ולקרוא לאיחוד השורות למען צמצום ותיקון הפערים, הוא מתעמר כאחרון הטוקבקיסטים בכל מי שנמצא בטווח פגיעה ישיר. להלן: מוחי הקיץ האחרון, הסטודנטים, או ניצולי השואה.

לא להתבלבל. זו לא ביקורת חברתית נוקבת. זו עוד דוגמה מובהקת להרס ולאבדון שמנסים להשליט כאן מעוז והקמים לצדד בו ובסגנונו מבית היוצר של ישראל העצבנית והצעקנית. שיסוי ישראלים ממוצא מזרחי בצאצאי ניצולי השואה, על שהאחרונים ניצלו את כספי הרנטה מגרמניה כדי לתפוס עמדות כוח, הוא רטוריקה גסה ונמוכה המתכסה באיצטלה לא לה, של רגישות חברתית.

דיבורים נגד "הלבנים" הזללנים שיש להם גם "בנקים לבנים" (אגב, האסוציאציה שלכם ממש לא מקרית) כדברי מעוז, ככל שהם באים מאדם מלומד, משכיל ובעל מאה, גורמים נזק בלתי הפיך למרקם החברתי בישראל. במקום דיון רצוי וראוי בפערים ובמחדלים החברתיים, מידרדר השיח ללהג נמוך ומבזה שטוף יצרים והתקפי זעם בלתי נשלטים. מעוז סיפק לנו מופע אימים מביך המזכיר לגמרי שלא במקרה, עוד ריב קולני מתלהם ורווי יצרים בבית "האח הגדול" בין הפרידמנים לבובלילים. הטוקבקיסטים שוב חגגו ואנחנו רשמנו עוד פרק ציוני מזהיר.

זיו תדהר, אדריכל וקריין רדיו

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il